אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית הנגרמת כאשר תאי רירית רחם, הנקראים אנדומטריום, נודדים אל מחוץ לרחם, ומתמקמים באזורים שונים בגוף. סיבוך שכיח של אנדומטריוזיס הוא הצטלקות של אברי מערכת הרבייה וגרימת אי פריון.
תסמיני המחלה הם כאבים חזקים המשתנים מאשה לאשה. שיאם הוא לרוב בזמני הביוץ והווסת. כאשר יש דימום משכבת האנדומטריום ברחם ייתכן גם דימום מרקמת האנדומטריום שמחוץ לרחם. לדם המופרש מהתאים שמחוץ לרחם אין דרך להיפלט מהגוף, והצטברותו גורמת להידבקויות בין הרקמה המדממת שאינה במקומה לבין איברים סמוכים. הדימום עלול לגרום גם לציסטות ולרקמת צלקת מסביב לאנדומטריום.
במקרים בינוניים עד קשים הידבקויות ונגעים באגן עשויים להרוס את האנטומיה התקינה של השחלות והחצוצרות. אנדומטריוזיס יכול גם לגרום לבעיה בפוריות של האישה. ל- 30-50% מהנשים עם אנדומטריוזיס קיימת בעיית פוריות בדרגה כלשהי.
במי המחלה פוגעת ומה השכיחות שלה?
ברוב המכריע של המקרים היא מופיעה בגיל הפריון ולמעשה כבר בגיל הנערות. יחד עם זאת, ניתן לראות אנדומטריוזיס גם בגיל המעבר- ואז מדובר בסוג קשה במיוחד. שכיחות המחלה: 10-15% בתקופת הפוריות של האישה. המחלה יכולה להיות קלה ביותר ועד חמורה מאד. 40% מהנשים סימפטומטיות, מביעות תלונות של כאבי בטן תחתונה ואגן, ו- 60% לא. אנדומטריוזיס הינה מחלה שמתקדמת עם הזמן, ויכולה להחמיר, כך שאיבחון מוקדם הוא קריטי.
אמנם לא מדובר במחלה המסכנת חיים, אך לסימפטומים שלה יש בהחלט השפעה שלילית קשה על איכות החיים. הכאבים החזקים יכולים למנוע ממך לצאת לעבודה או לבית הספר ויכולים אף להשפיע על הזוגיות. הכאבים ביחסי המין, יכולים לגרום לך להימנע או לנסות לדחות את קיום יחסי המין. כאב כרוני או חוזר יכול לגרום לך לתחושת דיכאון מסויימת, חוסר סבלנות, חרדה, כעס וחוסר אונים. חלק מהנשים אפילו לא מרגישות שיש להן אנדומטריוזיס, וישנן נשים שנאלצות אף להישאר בבית ולא הולכות ללמודים או לעבודה בזמן הווסת, בגלל תחושת חולי עזה.
איך מאבחנים אנדומטריוזיס?
האבחנה מבוצעת בשילוב שיחה עם האישה ובבדיקה גינקולוגית מכוונת, הכוללת גם בדיקה רקטלית. כמו כן מתבצעות בדיקות דם מיוחדות וכן אולטראסאונד ו/או MRI. האבחנה הסופית, מתבצעת בלפרוסקופיה ובבדיקה היסטולוגית. יש לבצע ביופסיה כדי להימנע מאבחנה שגויה.
מהן אפשרויות הטיפול הקיימות?
טיפול באנדומטריוזיס הוא תרופתי או ניתוחי, ובחירת הטיפול תלויה בגיל האישה, בסימפטומים ובסימנים בכל מקרה לגופו. לעתים יש צורך לשלב בין טיפולים שונים. ככלל, לא קיים טיפול תרופתי הגורם להחלמה מלאה של המחלה אך כל הטיפולים מביאים להקלה בסימפטומים. מאידך, טיפול ניתוחי, יכול למנוע חזרה של המחלה בחלק גדול של המקרים. הסיכוי להריון לאחר ניתוח הוא בהתאם לדרגת המחלה.
הניתוח:
הניתוח מתבצע במטרה למגר את הנגעים הקיימים באמצעות כריתה, קילוף, צריבה, הפרדה ופתיחת חצוצרות, לשחזר את מבנה האגן ובכך למנוע את המשך הכאבים ו/או לאפשר כניסה טבעית להריון. טיפול הבחירה בקבוצה זו הוא הניתוח הלפרוסקופי. הלפרוסקופ יכול להגיע לכל מקום בחלל הבטן ולהגדיל את התמונה כשהמנתח מחליט איזה נגע יש לצרוב ואיזה נגע לכרות. אילו הידבקויות יש להפריד וכיצד לפתוח מחדש חצוצרה חסומה. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ומשך האישפוז הוא כיומיים או שלושה.
