אישור אמ"ר משרד הבריאות

מי שרוצה לייבא ציוד רפואי לארץ צריך לקבל לצורך העניין אישור אמ"ר של משרד הבריאות.

על יבוא ציוד רפואי יש רגולציה של משרד הבריאות והוא חייב לעמוד בתקנים מסוימים.

לצורך זה משרד הבריאות מחזיק אגף פיקוח.

בין הדברים שמחויבים באישור יש:

  • חומרים למעבדות רפואיות
  • אביזרים רפואיים
  • מכשירים רפואיים
  • אביזרים וטרינריים

נוסף לפיקוח של משרד הבריאות יש מכשירים מסוימים שמצריכים אישור של משרד התקשורת (כי הם משדרים בתדרים מסוימים) ויש גם דברים שמצריכים אישור של אגף הרוקחות וזה למוצרים שמשולבים בהם תרופות.

האישורים מחולקים ל2 סוגים שזה אישור תקופתי ואישור יבוא חד פעמי.

התהליך לביצוע רישום אמ"ר כרוך בהרבה בירוקרטיה ורצוי להעזר ביועצים שמנוסים בביצוע הליך אישור חלק ומהיר.

שיקום הפה

שיקום הפה הוא תהליך שנדרש אחרי הזנחה חמורה של הפה או פציעה קשה שבה הרבה מהשיניים בפה חסרות.

תחזוקה קבועה של הפה והשיניים מונעת כאבים ובעיות שבעקבותיהם מגיעים לרופא שיניים.

צחצוח קבוע בצורה נכונה, הליכה לשיננית ובדיקה פעם בשנה אלה דברים שמונעים בעיות גדולות כמו טיפולי שורש והגעה למצב של שן נופלת או שיניים שצריך לעקור.

בתהליך שיקום הפה עושים כמה פעולות:

1.הערכה של מצב הפה על ידי צילומים וקביעה של איזה שינים צריך לעקור ולשחזר, איזה שיניים דורשות טיפולי שורש ואיזה סתימות. לפעמים אם חסרות שיניים יש שיניים שגדלות עקום וגם אותן צריך ליישר.

2.ביצוע עקירה של כל השיניים שלא ניתן לשקם. המקום יהיה מוכן להשתלת שיניים אחרי כמה חודשים

3.ביצוע טיפולי שורש וסתימות בשאר השיניים לפי צורך

4. ביצוע כתרים וגשרים בשיניים לפי צורך

5.ביצוע הרמת סינוס לפי צורך כדי לאפשר השתלת שן חדשה

6. השתלת שיניים בכל המקומות שחסרות שיניים

7.ביצוע טיפול הלבנת שיניים ומתן גוון אחיד לכל השינים הפה

אחרי ביצוע הליך שיקום הפה מבצעים הדרכה לשמירה על השיניים כדי שלא יהיה צורך לחזור על התהליך

הליך שיקום שיניים הוא הליך יקר וארוך כי הוא מצריך הרבה עבודה של רופא השיניים וגם עבודה של טכנאי השיניים כדי שיכין את השתלים והכתרים בצורה אופטימלית. כדאי גם שהשתלים והכתרים יהיו מאיכות טובה וזה גם עולה כסף.

את רופא השיניים שיעשה את ההליך כדאי לבחור אחרי בדיקה של כמה רופאים. כדאי לברר לא רק על המחיר אלא גם על הידע והניסיון של הרופא.

רצוי גם לעשות תיאום ציפיות לגבי זמן הטיפול וכמות הביקורים המשוערת אצל הרופא.

פיזיותרפיסט

פיזיותרפיסט הוא אחד מאנשי המקצוע הפרא רפואיים החשובים ביותר וכדי לעסוק במקצוע נדרשים לימודים באוניברסיטה + התמחות (סטז') ואחרי זה רישיון של משרד הבריאות.

הפיזיותרפיסט עוזר בכמה תחומים:

  • פתרון בעיות בלסת
  • טיפול בכאבי גב
  • טיפול בבעיות בברכיים כמו מים בברך
  • טיפול במצב של קרע ברצועה צולבת
  • טיפול בפציעות ספורט שונות
  • שיקום נשימתי
  • שיקום לאחר ניתוחים שונים כמו החלפת מפרק ירך
  • טיפול בסחרחורות על ידי קריסטלים באוזן
  • שיקום אחרי פריקת כתף

ועוד בעיות שמצריכות טיפול כדי להחזיר את המטופל לפעילות אחרי פציעות או ניתוחים.

לפיזיותרפיסטים יש מגוון כלים ומכשירים שהם עובדים איתם:

  • משקולות במשקלים שונים
  • כדורים בכל מיני גדלים כמו כדורי כח או כדורי פיזיו.
  • סולם שבדי
  • מקבילים לעזרה בהליכה
  • גומיות מתיחה בכל מיני רמות חוזק
  • קינזיו טייפ לכאבי שרירים
  • בסיס לשמירה על שיווי משקל

רדיולוגיה פולשנית

רדיולוגיה פולשנית היא תחום חדש יחסית שבו עושים פעולות צנתור באמצעות הדמיה במקום בניתוח.

טיפולים אלה מתאפשרים בעקבות ההתפתחות במכשירי ההדמיה שהם CT , MRI, אולטרה סאונד ורנטגן.

עוד התפתחות שעוזרת לבצע את הפעולות היא התפתחותם של צנתרים קטנים.

כל הפעולות חוסכות צורך בניתוח שכולל ביצוע חתכים גדולים בעור.

כשנאלצים לעשות חתך גדול בעור נשארת צלקת גדולה, עלול להווצר זיהום, זמן ההחלמה ארוך יותר ויש יותר סבל למטופל.

וכך נמנעים הרבה מסיבוכי הניתוח וההחלמה מהירה יחסית ובלי סיבוכים.

מלבד החדרת צנתר אפשר באמצעות רדיולוגיה פולשנית להחדיר מחטים זעירות לנקודות מסוימות בגוף בצורה מדויקת וכל לבצע הזרקה של תרופות ישירות למקום הבעייתי עם פחות סיבוכים.

רדיולוגיה פולשנית יכולה לעזור בטיפול במחלות הבאות:

  • רגל סכרתית
  • צליעה לסירוגין
  • וריקוצלה
  • גודש אגני
  • כאבי ברכיים
  • טיפול בטחורים

מחלות מעיים דלקתיות

יש כמה מחלות מעיים דלקתיות נפוצות  כמו קוליטיס כיבית או מחלת קרוהן.

המחלות יכולות להתקיים בכל מקום במסלול מערכת העיכול החל מהפה בכניסה ועד פי הטבעת ביציאה.

מחלת מעיים משבשת את פעולת מערכת העיכול במקום שבו היא נמצאת. המזון שאנחנו אוכלים מתחיל להספג בגוף החל מהלעיסה שלו בפה על ידי הרוק ועד היציאה שלו מפי הטבעת. במקרה של דלקת במערכת העיכול חלקים מהמזון כמו ברזל או ויטמינים מסוימים עלולים לא להספג בגוף ואז יכול להווצר בהם מחסור.

במקרים אחרים המעי עלול להפוך לצר עקב הדלקת וזה עלול לגרום לשלשולים ואפילו לחסימת מעיים מלאה.

יש עוד מקרים שבהם יכולות להיות הידבקויות במעי והמזון לא עובר.

לא ידוע מהם הגורמים להתחלה של מחלת מעי דלקתית. בגלל שהן מופיעות יותר בעולם המערבי יותר מאשר במזרח יש סברה ששתיית חלב גורמת להווצרות מחלה (במזרח לא שותים חלב של בעלי חיים אלא סויה). סברות אחרות טוענות להשפעות של גורמים סביבתיים וגנטיקה. אין משהו שאפשר לעשות כדי למנוע מחלת מעיים.

מחלות מעיים יכולות להופיע בכל גיל אבל הן בעיקר מופיעות מגיל 16 ומעלה.

סימנים שיכולים להחשיד בקיומה של מחלת מעיים הם שלשולים ממושכים שלא נובעים מזיהום חיידקי (כמו אכילת מזון מזוהם), כאבי בטן בלתי מוסברים, אנמיה וירידה במשקל.

אם מחלה כמו קרוהן מופיעה אצל ילדים אז הם עלולים לא לספוג את חומרי הבניה של הגוף מתוך המזון ואז לסבול מבעיות גדילה.

במקרה שיש חשד למחלת מעיים יש כמה בדיקות שאפשר לעשות:

1.קולונסקופיה שבה אחרי טשטוש מחדירים מצלמה למערכת העיכול התחתונה דרך פי הטבעת. התהליך מתבצע אחרי ניקיון המעיים ואז ניתן לראות במצלמה אם יש דלקת או בעיות אחרות כמו פוליפים

2.גסטרוסקופיה שבה מחדירים דרך הפה מצלמה למערכת העיכול העליונה (קיבה) ורואים מה קורה בה

3.אם יש חסימה והמצלמה לא יכולה לעבור אז אפשר לעשות בדיקת MRI שבה רואים את מערכת העיכול

4. ניתן לראות מה קורה במערכת העיכול גם על ידי בדיקת אולטרה סאונד שהיא ללא קרינה

אם יש מחלה מנסים לטפל בה על ידי מעקב קבוע אחרי החולה ועל ידי שימוש בתרופות שמעכבות את התמשכות המחלה.

ניתוח מבצעים רק במקרים קיצוניים כמו חסימת מעיים מלאה בקרוהן או אי תפקוד במחלת קוליטיס כיבית או במקרים אחרים כשאין ברירה. הניתוח פותר זמנית את הבעיה על ידי הסרת חלק מהמעי אבל היא חוזרת בחלקים שנשארו.

לא ניתן להבריא ממחלת מעיים דלקתית והיא נשארת תמיד.

טיפוח השיער

שיער הראש הוא משהו חשוב במראה והרבה גברים ונשים מקדישים לו הרבה תשומת לב.

יש הרבה השקעה בטיפוח השיער כדי לשמור אותו עם מראה צפוף, מבריק ויפה.

לפעמים לשיער יש בעיות שעלולות לפגוע במראה שלו ולהשפיע על המראה הכללי.

בעיות שיכולות להיות בשיער הן שיער נושר, שיער דליל או שיערות שנשברות ומתפצלות.

טיפוח השיער כולל בין היתר תחזוקה שוטפת שלו וטיפול במקרה של בעיות.

שיער דליל
 class=

מחלות עור שונות עלולות לגרום לאזורים של קרחות בראש ובמקרים כאלה כדאי להתייעץ עם רופא עור. לפעמים יש פטריה בקרקפת או בעיה אחרת ורופא העור יכול לתת תרופה מתאימה לפתרון.

שימוש מוגבר במייבש שיער (פאן) ובמכשירים להחלקת שיער שמחחמים את השערות עלולים לגרום להחלשת השיערה ולפגיעה בה. כדאי להפחית את השימוש למינימום

שימוש רב בתכשירים כימיים לצביעת השיער גם עלול לפגוע בשיער הראש ובקרקפת. כדאי להמנה משימוש כזה.

גורם מרכזי נוסף שמשפיע על השיער הוא התזונה. תזונה לא נכונה שיש בה מחסור של ויטמינים ו\או מינרלים עלולה להיות עם מחסור באספקת חומרים חיוניים לבניית השיער. במצב כזה לא תהיה צמיחת שיער תקינה ועלולה להגרם נשירה מוגברת.

רצוי להתייעץ עם דיאטנית קלינית ולראות שבאופן כללי כל מרכיבי המזון הנחוצים נכנסים לגוף ואם יש צורך אז לשנות את התפריט.

גורם נוסף שמשפיע על נשירת שיער בנשים הוא שינויים הורמונליים שכל אישה חווה במהלך החיים.

שינוי הורמנלי יש אצל נערות, אצל נשים אחרי לידה וגם בגיל המעבר. ההורמונים משפיעים גם כן על צמיחת השיער וחשוב להוועץ ברופא מתאים כדי לראות שאין חריגה.

מצב נפשי ממושך של מתח (סטרס) עלול להשפיע לרעה על הרבה מערכות בגוף וגם על השיער. זה מצב לא בריא לגוף וכדאי לטפל בו על מנת להגיע לרוגע.

שיער הראש נושר באופן טבעי ויש שיער חדש שצומח במקומו. במקרה של נשירה יש יותר שיער שנושר מזה שצומח.

כדי לאבחן בעיות בשיער הולכים לטריקולוג. טריקולוג מבצע תשאול מקיף על מצב הבריאות ועושה בדיקה של שיער הראש והקרקפת תחת מיקרוסקופ.

בהתאם לכך הוא ימליץ על תוכנית פעולה להחזרת היופי לשיער והיא יכולה לכלול גם פניה לגורמי מקצוע אחרים וגם שימוש בתכשירים שונים שיעזרו לשיער.