קטגוריות
חדשות

מור יוסף: הסוכרת עולה לנו מיליארד שקל בשנה

צפו בדבריו של פרופ' שלמה מור יוסף בכינוס השנתי של עמותת 'מהיום' – הפורום לאורח חיים בריא (צילום: כרמית ראובן)

הבעיה היא שאנחנו לא יודעים לחסוך את הכסף הזה, אנחנו לא יודעים לבוא לאוצר ולהגיד לו, תן עכשיו כסף, בעוד 20 שנה, זה יחסוך לך המון. זה נשמע נהדר אקדמית, בעולם הפרקטי זה לא חי".פרופ' שלמה מור יוסף "המדינה פוגשת את האזרח רק כשהוא חולה והוא עולה לה כסף. לא לפני כן, אני לא רוצה להיכנס להוצאות של מערכת הבריאות, אני היום בכובע של מנכ"ל הביטוח הלאומי, לקראת הכינוס הזה, הסתכלתי על המספרים – כמה עולה לנו בביטוח הלאומי הטיפול בסוכרת? עכשיו אתם יודעים שהביטוח הלאומי לא מטפל במחלות, הוא מטפל באבדן ימי עבודה, רק כשאנשים מקבלים אחוזי נכות כתוצאה מהמחלה שלהם, רק אז אנחנו פוגשים אותם, עם קצבת נכות – האוכלוסייה הזאת שכוללת בערך 30 אלף איש עולה למדינת ישראל כל שנה מיליארד שקל. זאת העלות של הסוכרת בסוף הדרך, בצד הסוציאלי שלה, לא בצד הרפואי".

"סוכרת היא לא בעיה רפואית, היא בעיה כלכלית"

פרופ' רן בליצר, ראש האגף למדיניות בריאות  בקופת החולים כללית אומר "אני חושב שאנחנו חיים בפרדיגמה ישנה, אנחנו תקועים בעידן שבו שברתי את הרגל ואני הולך לרופא שישים לי גבס ואני נרפא. זה כבר לא כך, אנשים מסתובבים מאושרים בתחושה שהם בריאים והכל טוב איתם, אני אומר שצריך להביא אותם לרופא לבדיקות שגרתיות, שיבינו מה מצבם ואיך למנוע תחלואה. צריך להבין, החולה, המטופל הוא המטפל העיקרי בצוות המטפלים שלו. בעידן של חולי כרוני, האחריות היא לא רק על הרופא, היא חלה גם על המטופל והם צריכים להבין את זה. צריך גם להבין שסכרת זאת לא בעיה רפואית, זאת בעיה כלכלית קשה של המשק כולו, אם נשכיל להסתכל עליה ככזאת, כבעיה שהיא אינה רק של מערכת הבריאות, לא נוכל לטפל בה כראוי. העלויות והנזקים שנגרמים כתוצאה מהתחלואה גורמים לנפילת עסקים כי משפחות לא מסוגלות לעמוד בתשלומים, הרבה כסף הולך לתרופות".

פרופ' שוקי שמר אומר שהנושא של השקעה במניעת הנזקים היה צריך להתרחש מזמן "לפני 10 שנים, בהיותי מנכ"ל קופת החולים מכבי, פניתי לשר האוצר אז והצעתי לו לבטל את ההשתתפות העצמית לתרופות שמי שלא נוטל אותן מצבו מחמיר, כמו תרופות לטיפול בשומנים בדם ובסוכרת, הוא הקשיב לי בקב רב, שלח אותי לפקידים שלו, ששלחו אותי הביתה, זה היה לפני 10 שנים, אמרתי לו כבר אז, אתה תקצור את הפירות בעוד 10 שנים".

פרופ' שמר הוסיף ואמר "היום קראתי מאמר בדיילי טלגרף הבריטי, הם לא עומדים בהוצאות והחליטו להפסיק לממן טיפולי סכרת לקשישים. זה לא מוסרי וזה לא אתי וזה איום ונורא אבל אנחנו בדרך לשם".

 

כל הזכויות שמורות © 2016 סמאללה – חדשות הבריאות של ישראל.
קטגוריות
חדשות

טיפולי פוריות: כמה זה עולה ואיך אפשר לקצר תהליכים?

למה הדרך לטיפולי IVF מהקופה כל כך ארוכה ואיך אפשר לעקוף אותה? כמה זה עולה?  ד"ר איליה בר, יו"ר המרכז הרפואי לפוריות עושה לכם סדר

זוגות שעברו טיפולי פוריות, בהצלחה או שלא בהצלחה, גם אלה שעוברים אותם כעת יידעו לספר לכם טוב יותר מכל מומחה כמה זה מתיש. טיפולי פוריות הם קודם כל התמודדות נפשית של שני בני הזוג, אבל על אחת כמה וכמה, התמודדות של האישה שההורמונים משחקים לה עם הנפש באופן מלאכותי, בזמן שהיא גם ככה חווה משבר. כל אישה שחווה את זה בוודאי אומרת לעצמה שזה לא אמור להיות ככה. להביא ילד לעולם אמור להיות טבעי ופשוט בדיוק כמו שזה טבעי ופשוט לחתולים, לשפנים, אפילו לחיידקים.

אבל המציאות היא שגם זוגות שנחשבים לפוריים ומשיגים הריון בזמן שמוגדר בידי אנשי המקצוע "סביר", ברובם, לא רואים את שני הפסים המיוחלים על מקל בדיקת ההריון כל כך מהר, ובחלקם, גם אלה שראו שני פסים, לא תמיד הם זוכים לתוצאה חיובית מבדיקת הדם שנועדה לוודא את זה, לא מהניסיון הראשון, גם לא מהשני, אפילו לא מהניסיון הארבעים.

זה בדרך כלל לוקח כמה חודשים עד שזוגות פוריים משיגים הריון וזוגות שמאותגרים בתחום הפוריות חוששים באותה המידה, כאשר ההריון לא מגיע, אבל בגלל אותו ממוצע, אומרים להם לחכות לשלב שבו תהיה בעיה ברמה הסטטיסטית.

ואז רק מתחיל הטרטור

כאב הלב מתחיל, טיפולי פוריות (shutterstock)

כשכבר מגיעים למצב שבו הרופא שולח לבדיקות והבדיקות חוזרות עם תשובה שהמשמעות שלה היא שלא יהיה פשוט להיכנס להריון מתחיל כאב הלב להזדחל לו לנשמה, אבל איתו בדרך כלל מגיעה גם אופטימיות ונחישות – אנחנו נעשה את זה כמו גדולים ונצליח. העניין הוא שאז מגיעה הדילמה.

האם לעשות את זה דרך קופת החולים? אולי ללכת על טיפולים פרטיים? מה בכלל מגיע לנו במסגרת סל התרופות?

אז החלטנו לרכז לכם את התשובות לכל שאלות הללו בשיחה מאוד מעניינת עם ד"ר איליה בר, מומחה לפוריות ויו"ר המרכז הרפואי לטיפולי פוריות

הבעיה בהמתנה להחלטת קופת החולים

לדברי ד"ר בר, צורת העבודה של קופות החולים היא כזאת – ניסוי וטעייה.

"חשוב לעשות אבחון מעמיק, כדי לדעת איזה טיפול להתאים לכל זוג", ד"ר איליה בר (צילום: יח"צ)

"קופות החולים מתוקצבות בכל שנה בסכום מסוים לטיפולי פוריות כולל הפריה חוץ גופית, למבוטחות שלהן. אצל הנשים ישנה ירידה בפוריות, החל מגיל 35, לכן מומלץ להשיג את ההיריון לפני הגיל הזה ובמידה וזקוקים לעזרה , חובה לבחור בטיפול היעיל ביותר ומותאם אישית לזוג המטופל".

אוקיי, ובקופת החולים לא עושים את זה?

"בקופת החולים קודם כל ממתינים לגיל 35. אישה, מאותגרת מבחינת פוריות ככל שתהיה, שהיא מתחת לגיל 35 – תעבור מסכת של ניסיונות לפני שתקבל אישור לטיפולי ה-IVF המיוחלים", אומר ד"ר בר.

"אישה שסובלת למשל מחצוצרה חסומה ולא יכולה להיכנס להריון מטיפול פשוט כמו הזרעה, בכל מקרה תישלח לשנה שלמה של טיפולי הזרעות, כדי לשלול את האפשרות של היתכנות להכניסה להריון בדרכים זולות וספונטניות יותר".

המדינה אומרת לעצמה בעצם – אולי בדרך היא תיכנס להריון, מה אכפת לנו? עדיף מאשר להוציא את הכסף הגדול על IVF?

נכון מאוד. אם האישה הזאת בת פחות מ-35 , יש סיכוי נמוך שהקופה תאשר מיד את ה – IVF, היא בכל מקרה תדרוש עיכוב של שנה – שנה וחצי של טיפולים אחרים, כמו אותה הזרעה".

אוקיי אז יעכבו אותם קצת, מה הבעיה?

"הבעיה היא שחוץ מבזבוז הזמן ולקיחת אישה בגיל פוריות טובה והעברתה לגיל הפוריות הלא טובה, הטיפולים גם עשויים להזיק למערכת הרבייה של האישה ואז להפוך את תהליך טיפולי הפוריות למורכב יותר. אולי היא תצטרך תרומת ביצית, אולי הרחם כבר לא יהיה מה שהיה כי "שיחקו" בו יותר מידי עם הטיפולים הלא נכונים".

אז הולכים למרפאה פרטית ונפתרה הבעיה הזאת?

"אז זהו, שגם שם מעדיפים לעשות סדרת טיפולי "ניסוי וטעייה" וכן, כמובן, גם שם מטעמים כלכליים, הרי ככל שעושים יותר טיפולים מקבלים יותר כסף".

מה עושים במרכז לפוריות שאתה עומד בראשו?

"המרכז הרפואי לפוריות, הוא אמנם מרכז פרטי, שלא עובד עם הקופות (למעט מה שמגיע למבוטחת מהמדינה בכל מקרה) – אבל הגישה שלנו היא לגשת ישר למטרה – הריון. בלי לבזבז זמן מיותר".

איך זה עובד וכמה זה עולה?

המחירים שאנחנו גובים הם יחסית נגישים לעומת שאר הקליניקות המספקות טיפולים פרטיים. זה לא בחינם, אבל זה בהחלט נגיש יותר. הכל מתחיל קודם כל בפגישה ראשונית, שעולה 850 ש"ח ומי שיש לו ביטוח בריאות פרטי – הביטוח משלם עבור אותה פגישה.

בפגישה הזאת מכינים תכנית פעולה לבירור כל הסיבות ( אצל שני בני הזוג) לעיכוב בכניסה להריון.

עושים הכל כדי להגיע לרגע הזה (shutterstock)

לאחר מכן עושים תהליך בירור, על פי אותה תכנית. התהליך הזה מהיר יחסית, בהתאם למחזור החודשי של האישה והוא אורך בערך חודש, חודש וחצי – גג חודשיים, בעלות של 4,300 ₪.

מומלץ מאוד גם לעשות סקר גנטי נרחב, המיועד להבטיח בריאות גנטית של הילד המתוכנן וגם לבירור הסיבה לתת פוריות אצל בני הזוג".

וכמה עולה הסקר הזה?

"המדינה מממנת חלקית את הסקר וההשתתפות העצמית במקרה הזה היא כ-  1,400 ₪.

אחרי שעושים את כל זה – יודעים בוודאות מהו הטיפול הנכון ביותר עבור אותה אישה וניגשים מיד לטיפול הזה.

גם כאשר הטיפול המתבקש הינו הפרייה חוץ גופית (IVF) , בוחרים את סוג ההפריה לפי ממצאי הבירור שבוצע לפני כן: צורת הכנת הזרע לקראת ההפריה, שילוב ומינון התרופות לגרימת ביוץ יתר לפני שאיבת הביציות מן השחלות, צורת גידול העוברים לפני השתלתם לרחם, כן או לא בדיקה גנטית של העוברים (כמו בדיקת מי שפיר, אך בעובר בן 5 ימים שטרם השתרש ברחם) וכו".

והכסף הגדול הוא בעצם בטיפולי ה IVF עצמם?

"ממש לא, טיפולי ה IVF עולים פחות מהבירור שקדם להם. כשמגיעים לטיפולי פוריות, המדינה כבר משתתפת במרבית ההוצאות – כמו תרופות הורמונליות למשל, לכן העלות לטיפולים הללו היא לא יקרה יחסית – 3,500 ₪ למי שיש ביטוח משלים בקופה (כללית מושלם למשל)".

לדברי ד"ר בר, כשעושים את הטיפול הנכון אחרי בירור מעמיק – הסיכוי להיכנס להריון עולה פלאים ואפשר שתוך

IVF – המון ביורוקרטיה עד שמגיעים לבטן המיוחלת
(shutterstock)

1-3מחזור טיפולים האישה כבר תהיה בהריון מוצלח.

בסיכום כל ההוצאות –

850 ₪ פגישה ראשונית

4,300 ₪ בירור מעמיק (גם של הגבר אגב)

1,400 ₪ סקר גנטי נרחב

3,500 ₪ טיפולי IVF

סה"כ – 10,050 ₪

 מעוניינים לקבל עוד פרטים? התקשרו למרכז הרפואי לפוריות: 1-800-2000-02

קטגוריות
חדשות

ועדות הבדיקה של משרד הבריאות: כלי יעיל למניעת רשלנות רפואית?

כשמתרחשת רשלנות רפואית, כמו חיבורו של תינוק לפחמן דו-חמצני במקום חמצן, יש מי שאמור לבדוק את זה ולוודא שהמקרה לא יחזור על עצמו. משרד הבריאות. לדברי עו"ד תמר גמליאל – הבודקים אינם אובייקטיבים ולכן המקרים חוזרים על עצמם

לפני כשבוע התכנסה הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת כדי לדון בסוגיית וועדות הבדיקה של משרד הבריאות במקרים של חשש לרשלנות רפואית.

בוועדה טענו נציגי משרד הבריאות כי המשרד מקדם חוק למעמדו של נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, המטפל גם בטענות על רשלנות רפואית.

הצעת החוק, כך נמסר, תעניק חיסיון על עדות לרשלנות שכזו – חיסיון שלא יאפשר להשתמש בעדות בהליך של תביעת נזיקין – "זאת כדי לאפשר לרופאים ואחיות להעיד ללא חשש".

פנינו למשרד הבריאות כדי לקבל את טיוטת הצעת החוק, אבל קיבלנו תשובה שהיא נבחנת כעת בהנהלת המשרד ולכן עדיין לא מפורסמת.

יו"ר הוועדה – ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) קראה בדיון "להוציא את חקירות הרשלנות הרפואית מידי משרד הבריאות" לאחר שאזרחים שהגיעו להעיד בוועדה דיברו על טיוח לכאורה של חקירות הרשלנות הרפואית שנעשתה במקרים שלהם.

שרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) הודתה בדיון שיש בעייתיות בנושא משום שמשרד הבריאות במידה רבה בודק את עצמו ורופאים לא מוכנים לחקור את חבריהם או לקבוע שהתרשלו.

התינוק חובר לפחמן דו-חמצני במקום לחמצן, אילוסטרציה (shutterstock)

אז פנינו לעו"ד תמר גמליאל, מומחית לרשלנות רפואית ולדיני בריאות ממשרד ר.א. גמליאל ושות' עורכי דין, לשעבר מ"מ יו"ר ועדת בריאות בלשכת עורכי הדין – כדי לנסות לברר מה הבעיה עם וועדות הבדיקה של משרד הבריאות כעת, והאם ההצעה המעומעמת של המשרד לשינוי המצב – יכולה לעזור במשהו לפתרון:

עו"ד גמליאל, את מן הסתם מכירה את העניין מקרוב. מה הבעיה כיום עם חקירת מקרים של רשלנות רפואית?

"הבעיה המרכזית היא שמנהלי המוסדות הרפואיים ומנהלי קופות החולים כמעט לא עושים שימוש בסמכות שהוקנתה להם.

בעייתית לא פחות השאלה כיצד ניתן לצפות ממנהל מוסד רפואי לחקור בצורה אובייקטיבית אירוע חמור שאירע בין כתליו?

יש לשים לב לכך שחוק זכויות החולה מאפשר להקים ועדות בדיקה לצורך בדיקת תלונה של מטופל (או נציגו) או לצורך בדיקת אירוע חריג, שאמורות לחקור אירועים חריגים ומקרים של רשלנות רפואית, כאשר מי שמוסמך להקים ועדות מעין אלה הם מנהל מוסד רפואי, מנהל קופת חולים, מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהוסמך לכך על-ידו, למשל נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות.

כפי שציינתי, מנהלי המוסדות הרפואיים לא עושים בסמכות זו שימוש מספק ואין להתפלא על כך, נוכח ניגוד העניינים האינהרנטי בו הם מצויים.

בפועל, גם כאשר מוקמות כבר ועדות על-ידי משרד הבריאות, פעמים רבות הן מוקמות זמן רב מדי לאחר התרחשות האירוע ותהליך הבדיקה אורך זמן רב, עד כדי שאין בתוצאותיו שום תועלת – לא לנפגע מהרשלנות ואף לא כמסקנות שניתן ללמוד מהן, כאשר בכל הזמן הזה, הרופא או הצוות שהתרשל ממשיכים לעבוד, פעמים רבות באותן שיטות שהובילו לרשלנות, עד לפרסום המסקנות זמן רב לאחר מכן.

אני סבורה שיש לדרוש חקירת אירועים בזמן אמת על ידי גוף ביקורת חיצוני ולהפיק את המסקנות והלקחים המתבקשים סמוך ככל הניתן לאירוע".

קיראו גם:

רשלנות רפואית: איך אפשר למנוע את זה?

רשלנות בהדסה: חיברו תינוק לצינור הלא נכון

"לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" – אלא אם כן אתה מדינת ישראל?

ומה הבעיה עם זה שמשרד הבריאות הוא הרשות שאמונה על ועדות הבדיקה החוקרות מקרים עם חשד לרשלנות רפואית?

"צריך לזכור שמשרד הבריאות הינו הבעלים של חלק מהמוסדות הרפואיים (למשל, בתי החולים הממשלתיים כמו איכילוב ותל השומר) או לכל הפחות מי שאחראי על הפיקוח על מוסדות אלה.

"לא באמת ניתן לצפות מהגוף שאחראי על הרשלנות לבקר את עצמו". עו"ד תמר גמליאל (צילום: אלון הדר)

על בעיה זו הצביעו גם חברות הכנסת אלהרר וגרמן, כאשר אמרו שלא באמת ניתן לצפות מהגוף שאחראי על הרשלנות לבקר את עצמו, וקיים חשש ממשי לניגוד עניינים במקרה ה"טוב", ולניסיונות לטייח את אשר אירע במקרה הרע.

משרד הבריאות מציע להטיל חיסיון על העדויות של רופאים ואחיות בוועדות הבדיקה, על מנת לאפשר להם להעיד בלי חשש שיגרמו נזק של ממש לחבריהם לעבודה ובלי שקורבנות הרשלנות יוכלו לתבוע מאוחר יותר – מה דעתך על כך?

"מאחר ונוסח הצעת החוק טרם פורסם, עדיין לא ברור מה החידוש בהצעת משרד הבריאות, שכן המצב כיום (כפי שמעוגן בחוק זכויות החולה ואף בפסיקת בית המשפט העליון) הוא כזה שברירת המחדל היא שפרוטוקולים של ועדות הבדיקה לא נמסרים למטופל או למשפחתו, בעוד שמסקנות הוועדה מועברות אליו.

בכך נוצר איזון בין זכות המטופל לקבל את המידע הרפואי לבין האינטרס הציבורי בשיפור בטיחות הטיפול ומניעת הישנות מקרים דומים בעתיד".

מכיוון שנוסח הצעת החוק לא פורסם מה את היית מצפה שיכלל בה?

"אני חושבת שעל הצעת החוק להגדיר מהם אירועים חריגים המחייבים הקמת ועדות בדיקה, וכן לקבוע לוחות זמנים ברורים, סבירים וקצרים להקמת הוועדה ולגיבוש ממצאיה ומסקנותיה.

יש צורך ואף חובה להקים גוף ביקורת חיצוני למשרד הבריאות. זאת כדי להימנע, ככל שניתן, מניגוד עניינים. גם מבקר המדינה מצא צורך כזה, כבר בדו"ח לשנת 2011, ואף המליץ להקים יחידה חיצונית כדוגמת מח"ש שכפופה למשרד המשפטים ולא למשרד לביטחון פנים".

משרד הבריאות מתרשל בפיקוח ולנו זה עולה ביוקר

נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות יכול לדעתך  להתאים לסוג הזה של ביקורת?

"למרבה הצער, סמכויותיו של נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות אינן מוסדרות במלואן. נושאים כמו סמכויות וחובות הנציב, בכל הנוגע לוועדות הבדיקה המוקמות על-ידו, לא הוסדרו עד היום.

תשובת משרד הבריאות כי טיוטת הצעת החוק "נבחנת כעת בהנהלת המשרד ולכן עדיין לא מפורסמת" מעוררת תמיהות לאור העובדה שחלפו למעלה מ-5 שנים מאז שמשרד הבריאות דיווח למבקר המדינה כבר בשנת 2011 כי הוקם צוות לגיבוש הצעת חוק בנושא סמכויות הנציב – דבר שלא בוצע עד הדיון בוועדת הביקורת של הכנסת.

דווקא פרסום טיוטת הצעת החוק יאפשר דיון ציבורי ושכלול המנגנונים הנדרשים ליציקת התוכן והסמכויות לתפקיד הנציב.

מכל מקום, אני סבורה שנציב קבילות הציבור אינו הגורם המתאים לכך. נכון וראוי יהיה שהגורם שיעמוד בראש הגוף המבקר יהיה חיצוני למשרד הבריאות ואשר תפקידו יוקדש רק לטובת נושא חשוב זה".

מה החשיבות של ועדות הבדיקה האלה בניהול תביעות רשלנות רפואית?

"כיום אין משקל מיוחד למסקנות ועדות הבדיקה במסגרת ניהול תיקי רשלנות רפואית בבתי המשפט.

צריך לזכור שניהול תיקי רשלנות רפואית כרוך בעלויות לא מבוטלות ובזמן יקר – הן לנפגע והן למערכת בתי המשפט, וניתן להביא לצמצום העלויות. מסקנות ועדות הבדיקה מועברות למטופל (בניגוד לפרוטוקולים), והעובדה שלא ניתן המשקל הראייתי המתאים למסקנות מאלצת את הנפגעים מהרשלנות להליך יקר יותר וארוך יותר מזה שהיה נדרש אילו היה למסקנות הוועדות משקל מחייב ובפרט כאשר נמצאה רשלנות על ידי הוועדות.

במקרים כאלה, אם בית-המשפט יקבל את המסקנות בנוגע לקיומה של רשלנות, ניתן יהיה למקד את הדיון רק בגובה הנזק ובסכומי הפיצויים שישולמו לנפגע".

קטגוריות
חדשות

כמה נוח: ארגון הבריאות העולמי – "במחשבה שניה, זיקה לא מסכן, סעו לאולימפיאדה"

אז מה נשתנה הוירוס הזה מכל הנגיפים? נגיף הזיקה עבד קשה מאוד כדי לייצר לעצמו מוניטין של נגיף איום ונורא שגורם לנזקים נוירולוגיים חמורים, לתינוקות שאמותיהם נדבקו בנגיף בזמן ההריון. הוא גם צבר קילומטרים רבים של טיסה כדי להבהיר שהוא מדבק ולא כדאי להתעסק איתו. מישהו בארגון הבריאות העולמי כנראה דאג לכבות את כל הנורות האדומות ועכשיו פתאום "בטוח" לנסוע לאולימפיאדה / טור אישי

"אין סכנה בקיום משחקי האולימפיאדה בברזיל", ארגון הבריאות העולמי בצעד שמערער את אמינותו (shutterstock)
"אין סכנה בקיום משחקי האולימפיאדה בברזיל", ארגון הבריאות העולמי בצעד שמערער את אמינותו (shutterstock)

את הכתבה הזאת אפשר לכתוב רגיל, אבל היא זועקת לסגנון של ספרי ילדים:

יום בהיר אחד, השמש זרחה כרגיל, ברוב המדינות, הציפורים צייצו והעצים לבלבו ורק עלי הכותרת של כלי התקשורת התקשו להתעורר. הם התעקשו להמשיך לישון. עוד כמה דקות.  "ארגון הבריאות העולמי: אין הצדקה לדחיית האולימפיאדה או לביטולה" אמרה כותרת מנומנת אחת, "ארגון הבריאות העולמי: "ביטול או שינוי מיקום המשחקים האולימפיים לא ישנה", פיהקה כותרת אחרת ואף אחד לא שמע את השעון המעורר שזועק לשמיים: "קומו כותרות! קומו! יש חשש אמיתי להתפרצות מגיפה עולמית שתפגע במיליוני תינוקות!"

המומחים של ארגון הבריאות העולמי שהתכנסו לועידה דחופה וירטואלית בצורת שיחת ועידה טלפונית בטח עדיין לא מאמינים כמה קל זה היה.

הם שברו את הראש כדי לחשוב איך לאפשר לברזיל לקיים את משחקי האולימפיאדה, למרות הפוטנציאל הנפיץ של הפצת מגיפת הזיקה בקנה מידה שלא ייאפשר לאף אחד לעצור אותה והם בוודאי חששו מהתקפה תקשורתית רבתי לפני ששיחררו את ההצהרה החלבית שלהם בסגנון:

"בהתבסס על הערכתנו הנוכחית, ביטול או שינוי המקום של אולימפיאדת 2016 לא ישפיע באופן משמעותי על ההתפשטות הבינלאומית של נגיף זיקה", והוסיפו משהו בסגנון: "שכל אחד ידאג לעצמו ולא יגיע לאולימפיאדה אם הוא לא מצוייד באמצעי מניעה או אם הוא/היא בהריון. אנחנו נעדכן את משתתפי האוליפיאדה בסכנות ונעביר את האחריות לבריאות הציבור מהגב שלנו לגב שלהם".

העיתונאים שהשתתפו במסיבת העיתונאים הביעו פליאה עייפה כזאת, מהסוג של "זה נשמע מוזר, אבל באתי בשביל הקפה בחינם ולא באמת מתאים לי לעשות כותרות עכשיו, עוד יכריחו אותי במערכת לעבוד שעות נוספות".

רגליים קרות בשמירה על בריאות הציבור?

ההבדל בין מוחו של תינוק שאימו נדבקה בזיקה כשהיה עובר ובין מוחו של תינוק רגיל (shutterstock)
ההבדל בין מוחו של תינוק שאימו נדבקה בזיקה כשהיה עובר ובין מוחו של תינוק רגיל (shutterstock)

עכשיו, אני יודעת שהשאלה הזאת קצת מעצבנת. אבל אתם יכולים לדמיין לעצמכם מה היה קורה אם המשחקים האולימפיים היו צריכים להתקיים במדינה אחרת, סתם לדוגמא – ישראל? אולי אז נגיף הזיקה היה מקבל את הכבוד המגיע לו, ומיד היו ממליצים להעביר את המשחקים למקום אחר.

אחד העיתונאים במסיבת העיתונאים שאל את אנשי ארגון הבריאות העולמי – "ומה יקרה אם אחד מהמבקרים באולימפיאדה יחזור הביתה לאחר שנדבק בנגיף הזיקה? מה תגידו אז? שפרסמתם אזהרות אישיות?"

התשובה היא כן. ארגון הבריאות העולמי, שנלחם בבשר המעובד, בעישון ובתעשיית תחליפי חלב האם – מקבל "רגליים קרות" כשמדובר בהזזת האולימפיאדה מברזיל, או חלילה וחס – לבטל או לדחות אותה.

אז הם מפרסמים אזהרה שמעבירה את האחריות לידיהם של האנשים שכבר בוודאי קנו כרטיסים לארוע הספורט הגדול בעולם:

האזהרה אומרת שאנשים שנוסעים לברזיל צריכים להבין שמדובר באזור נגוע ביתושי הוקטור המעבירים את נגיף הזיקה ומפיצים אותו בעולם.

עליהם להקפיד על קיום יחסי מין מוגנים, על מנת שלא להעביר לבני/ בנות הזוג שלהם את הנגיף ובכך לייצר ילדים עם בעיות נוירולוגיות קשות.

האזהרה קוראת לנשים בהריון  לא להגיע לאולימפיאדה ואם כן – לא לקיים יחסי מין עד סוף ההריון שלהן.

ועוד דבר, אנשים המוגדרים "רגישים" מקבלים עצה ידידותית להתרחק מהאזור. ברזיל קיבלה במתנה את המשחקים האולימפיים יחד עם אזהרה: עליכם לנקות את האזור מיתושים.

כן. זה יקרה. ממש.

אז האנשים האלה שכבר קנו כרטיסים, יסעו להם לאוליפיאדה, כנראה ייעקצו, ידבקו ויחזרו הביתה למדינות נקיות מזיקה וידביקו אחרים במחלה שגורמת לנזקים נוירולוגיים קשים לתינוקות.

שיהיה לכולנו בהצלחה.