Categories
כללי

ומה הם? עז? – משלוחי מנות לסוכרתיים

משלוחי המנות דורשים זאת גם כן. לעיתים מדובר במשימה פשוטה יותר ובריאה פחות, כאשר המקבל הפוטנציאלי הוא ילד לא בררן או אדם שאינו מקפיד על תזונה בריאהכולנו מכירים את ההכנות הכרוכות בחג הפורים – לא רק התחפושות, שלנו או של הילד דורשות זמן, מחשבה ומאמץ.

ואז בדרך כלל אנו נעמיס שלל ממתקים מעובדים ועמוסי סוכר שרכשנו בסופר ונגמר הסיפור.

עם זאת, כאשר האדם המקבל הוא בן משפחה או קולגה לעבודה אשר כן מקפיד על דיאטה בריאה או שהוא סוכרתי, כאן הסיפור הופך כבר למורכב יותר. אז כדי שלא תשברו את הראש, ריכזנו כמה טיפים שיעזרו לכם במשימה.

לא על האוכל לבדו

אפשר בהחלט להוסיף מתנה אישית שאינה אוכל ויש לה ערך מוסף. רעיונות לכך יכולים להיות עציץ קטן (אפילו של עשבי תיבול) או מוצרי איפור וטיפוח, תלוי באישיותו של המקבל.מי אמר שמשלוח המנות צריך לכלול דברי מאכל בלבד?

זה לא רק מסייע למשלוח המנות להתהוות, אלא גם מעיד על מחשבה ואכפתיות.

וכן בגזרת האוכל – ניתן לאפות בבית מאפים בריאים ומשופרים מבחינת ערכם התזונתי, כדוגמת עוגות מקמח מלא המכילות כמות סוכר מופחתת או תחליפי סוכר, עוגיות ללא קמח המבוססות על טחינה, אגוזים ושקדים.

ניתן לשלב במשלוח שקיות של שקדים או אגוזים מסוגים שונים. גם גרעיני דלעת או חמנייה קלופים הינם אופציה טובה.ניתן גם לאפות אוזני המן בבית על בסיס קמח מלא עם קוביית שוקולד מריר 70% במרכזן.

שיקלו להכניס למשלוח צנצנות ממרחים בריאים וטבעיים שאינם מכילים סוכר ומבוססים על משפחת האגוזים כמו חמאת בוטנים טבעית, ממרח פיסטוקים וכדומה.

קרקרים הם אופציה מצוינת לנשנוש – בחרו בסוג הבריא יותר כמו קרקרים מקמח חיטה או שיפון מלא, או פריכיות כוסמת.

תה ירוק מספק שפע של נוגדי חמצון למניעת מחלות שונות. לאלו שאינם שותים תה, ניתן לתת קפה שחור.

גם יין אדום יבש או חצי יבש הינו אפקטיבי כנוגד חמצון אשר מסייע לבריאות הלב וכלי הדם.

בקבוק שמן זית כתית טהור בעל דרגת חומציות הקטנה מ-0.8%, הנחשב כשמן הטוב ביותר למאכל.

לא צריך לוותר על הממתקים לחלוטין, רק לבחור אותם בחכמה – חבילות של מסטיקים או סוכריות ללא סוכר יכולים להתאים, וגם חבילות שוקולד מריר של 70%-90% מוצקי קקאו.צנצנות תבלינים יבשים תמיד קל להשיג ונחמד לקבל – בחרו באלו הידועים כבעלי סגולות בריאותיות שונות, למשל הכורכום נחשב כאנטי דלקתי ומסייע במניעת תהליכי דלקת בגוף בעוד הקינמון נמצא בחלק מן המחקרים כמסייע בהפחתת ערכי הסוכר.

בסופו של דבר, הכנת משלוח מנות למי שחי אורח חיים בריא או שהינו סוכרתי היא אמנם משימה שמצריכה יותר מחשבה אך היא בהחלט אפשרית. ביישום חלק מן הטיפים, תגלו כי אתם מצליחים לגבש משלוח מנות יפה ומכובד לכבוד החג אשר ישמח מאוד את מקבלו.

עינת מזור בקר היא דיאטנית קלינית ממרכז DMC לטיפול בסוכרת

עינת מזור בקר (צילום: תומר רוטנברג)

קיראו גם:

תנו לי להיכנס לכם לצלחת / ד"ר מיכאל ויינפאס

פרופ משה דודאי על ניתוחי בקע

טבעונות בריאה יותר? 5 טעויות של טבעוניים

מונדיאל: מנסים למכור לכם נשנושים בריאים?

קטגוריות: אורחים כותבים
Categories
חדשות

מור יוסף: הסוכרת עולה לנו מיליארד שקל בשנה

צפו בדבריו של פרופ' שלמה מור יוסף בכינוס השנתי של עמותת 'מהיום' – הפורום לאורח חיים בריא (צילום: כרמית ראובן)

הבעיה היא שאנחנו לא יודעים לחסוך את הכסף הזה, אנחנו לא יודעים לבוא לאוצר ולהגיד לו, תן עכשיו כסף, בעוד 20 שנה, זה יחסוך לך המון. זה נשמע נהדר אקדמית, בעולם הפרקטי זה לא חי".פרופ' שלמה מור יוסף "המדינה פוגשת את האזרח רק כשהוא חולה והוא עולה לה כסף. לא לפני כן, אני לא רוצה להיכנס להוצאות של מערכת הבריאות, אני היום בכובע של מנכ"ל הביטוח הלאומי, לקראת הכינוס הזה, הסתכלתי על המספרים – כמה עולה לנו בביטוח הלאומי הטיפול בסוכרת? עכשיו אתם יודעים שהביטוח הלאומי לא מטפל במחלות, הוא מטפל באבדן ימי עבודה, רק כשאנשים מקבלים אחוזי נכות כתוצאה מהמחלה שלהם, רק אז אנחנו פוגשים אותם, עם קצבת נכות – האוכלוסייה הזאת שכוללת בערך 30 אלף איש עולה למדינת ישראל כל שנה מיליארד שקל. זאת העלות של הסוכרת בסוף הדרך, בצד הסוציאלי שלה, לא בצד הרפואי".

"סוכרת היא לא בעיה רפואית, היא בעיה כלכלית"

פרופ' רן בליצר, ראש האגף למדיניות בריאות  בקופת החולים כללית אומר "אני חושב שאנחנו חיים בפרדיגמה ישנה, אנחנו תקועים בעידן שבו שברתי את הרגל ואני הולך לרופא שישים לי גבס ואני נרפא. זה כבר לא כך, אנשים מסתובבים מאושרים בתחושה שהם בריאים והכל טוב איתם, אני אומר שצריך להביא אותם לרופא לבדיקות שגרתיות, שיבינו מה מצבם ואיך למנוע תחלואה. צריך להבין, החולה, המטופל הוא המטפל העיקרי בצוות המטפלים שלו. בעידן של חולי כרוני, האחריות היא לא רק על הרופא, היא חלה גם על המטופל והם צריכים להבין את זה. צריך גם להבין שסכרת זאת לא בעיה רפואית, זאת בעיה כלכלית קשה של המשק כולו, אם נשכיל להסתכל עליה ככזאת, כבעיה שהיא אינה רק של מערכת הבריאות, לא נוכל לטפל בה כראוי. העלויות והנזקים שנגרמים כתוצאה מהתחלואה גורמים לנפילת עסקים כי משפחות לא מסוגלות לעמוד בתשלומים, הרבה כסף הולך לתרופות".

פרופ' שוקי שמר אומר שהנושא של השקעה במניעת הנזקים היה צריך להתרחש מזמן "לפני 10 שנים, בהיותי מנכ"ל קופת החולים מכבי, פניתי לשר האוצר אז והצעתי לו לבטל את ההשתתפות העצמית לתרופות שמי שלא נוטל אותן מצבו מחמיר, כמו תרופות לטיפול בשומנים בדם ובסוכרת, הוא הקשיב לי בקב רב, שלח אותי לפקידים שלו, ששלחו אותי הביתה, זה היה לפני 10 שנים, אמרתי לו כבר אז, אתה תקצור את הפירות בעוד 10 שנים".

פרופ' שמר הוסיף ואמר "היום קראתי מאמר בדיילי טלגרף הבריטי, הם לא עומדים בהוצאות והחליטו להפסיק לממן טיפולי סכרת לקשישים. זה לא מוסרי וזה לא אתי וזה איום ונורא אבל אנחנו בדרך לשם".

 

כל הזכויות שמורות © 2016 סמאללה – חדשות הבריאות של ישראל.
Categories
מחקרים

ידע הוא חיים: מה שלא ידעתי על הסכרת שלי כמעט הרג אותי

ארז חשב שהוא דווקא מסתדר טוב עם הסוכרת, אבל מחלה שנראתה שגרתית והתחילה עם קצת חום, כמעט עלתה לו בחייו. טור אישי על הרבה מזל

לפני 6 שנים, בגיל 34, חיי השתנו משמעותית. זה היה ביום שבו הרופא אמר לי "אתה מאובחן כחולה בסוכרת מסוג 1".

בהתחלה לא לגמרי הבנתי מה זה אומר, אבל עם הזמן למדתי לחיות עם המחלה ולהתנהל איתה.

אני בודק את רמות הסוכר שלי לפחות שלוש פעמים ביום, לוקח אינסולין כדי לוודא שהן מאוזנות ובכלל פיתחתי יותר מודעות למה שאני מכניס לפה.

היה בהתחלה לא קל – הייתי צריך לוותר כמעט לחלוטין על מאכלים המכילים סוכר נטו (ולאדם שאוהב מתוקים זה מאוד קשה) ואני מנסה, עד כמה שאפשר, להימנע מפחמימות שהן פחות מלאות כמו אורז לבן וקמח לבן.

התפריט היומי שלי מכיל הרבה יותר פחמימות מלאות ולמדתי שאני צריך לשמור על רמה מאוזנת.

בסך הכל חשבתי שאני די מיודע בנושא הסוכרת וכיצד לחיות איתה. אבל מתברר שעל אף ההסברים מהרופא והקריאה באתרים ברשת, לא ידעתי הכול על הסוכרת וזה כמעט עלה לי בחיי.

כשחולים, לא עסוקים בסוכר

הכול קרה לפני כשמונה חודשים בערך, כאשר נדבקתי בחיידק כלשהו, שעד היום לא ידוע בדיוק איפה. הייתי חולה. זה בסדר, אנשים חולים מדי פעם. גם מאז שאובחנתי כסוכרתי הייתי חולה – אבל לא קרה שום דבר מיוחד. קצת חום, קצת אקמול והכל עבר. הפעם, זה היה משהו אחר.

"חשבתי שאני יודע הכל על סוכרת", ארז רותם

החום עלה, והתחלתי להרגיש בחילה. לא ייחסתי לזה חשיבות גדולה מדי, חשבתי שזה בגלל המחלה. אבל כשאתה חולה אתה אוכל פחות, במיוחד אם יש בחילות, אז גם לקחתי פחות אינסולין.

אפילו כשהייתי אצל רופא המשפחה לא שאלו אותי על כמויות הסוכר, המצב שלי היה עדיין בגבולות הסביר. קיבלתי אנטיביוטיקה ונשלחתי הביתה לנוח כמה ימים מהעבודה. חשבתי  – 'אחלה, קצת מרק, קצת תרופה, הרבה שינה – והכל יעבור'.

למחרת, כבר התחלתי להרגיש יותר גרוע. הבחילות התחזקו ורמות הסוכר עלו מאוד. זה לא נראה לי חריג באותו רגע, כי לפעמים כשאתה כסוכרתי חולה, אז רמות הסוכר עולות. אבל הפעם משך הזמן שרמת הסוכר נשארה גבוהה היה חריג – יותר מיממה רצופה הייתי על רמה של 500.

האינסולין כמעט ולא השפיע, הרגשתי במעין גלגל – היו לי יותר בחילות, אכלתי פחות, אז לקחתי פחות אינסולין. האמנתי שזה היה קשור לזיהום, מי חשב שמתחת לפני השטח מבעבעת סכנה אמיתית לחיי.

כל אחר הצהריים של אותו יום הקאתי. ההקאות התחילו בבוקר, אבל הלכו והתגברו במהלך היום.

בערב, אחרי נדנודים מאשתי, כבר ביקרתי שוב אצל הרופא. אחרי אינפוזיה של נוזלים, שוב נשלחתי הביתה לנוח. אבל כשחזרתי הביתה, התחלתי להקיא ללא הפסקה. חשבתי שזה נורא מוזר כי לא אכלתי כלום כל היום. אשתי הייתה נחרצת וצעקה "בוא, עכשיו הולכים למיון. משהו לא בסדר".

קיראו גם:

ומה הם? עז? – משלוחי מנות לסוכרתיים

מור יוסף: הסוכרת עולה לנו מיליארד שקל בשנה

מזל גדול וחוכמה בדיעבד

מהרגע שנכנסתי למיון הבנתי שעשיתי בחוכמה כשהקשבתי לאשתי.

הרופא במיון, שבמקרה היה גם פנימאי, ישר הבין את המצב ושלח אותי מיד לבדיקות. זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המונח "חמצת קטוטית". לפני זה לא ידעתי בכלל על מה מדובר. הרופא במיון הסביר לי על המצב המורכב אליו נקלעתי.

על חמצת קטוטית כבר שמעתם? (shutterstock)

מתברר, כך למדתי מהרופא, שחמצת קטוטית היא סיבוך מסכן חיים לסוכרתיים, במיוחד מסוג 1.

סיבוך שבעקבותיו חולים עם סוכרת מסוג 1 מגיעים פעמים רבות לבית החולים לאחר שלא לקחו את מנת האינסולין שנרשמה להם, או , כמו שקרה במקרה שלי, במצבי חולי כגון זיהומים.

הייתי במצב די קריטי, מבחינת חומציות, זה היה מספר די נמוך.

הרופא שראה אותי מהפנימית ומכיר את הנושא הזה אמר שבדרך כלל במצב שלי כבר מאבדים את ההכרה.

אם היה עוד כמה דרגות חומציות למטה, אז זה כבר גובל במוות. היה לי מזל גדול שהגעתי לבית החולים מתי שהגעתי. קיבלתי טיפול מיידי וכבר לאחר כמה שעות בטיפול נמרץ, הועברתי למחלקה פנימית. לאחר מספר ימים שוחררתי הביתה בריא ושלם.

כל זה יכל להימנע ולהיראות אחרת, אם רק הייתי יודע, או היו מיידעים אותי. בכלל לא הכרתי את נושא הקטונים.

אני מכיר את ההשלכות הסטנדרטיות של הסוכרת – מצבי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה.

כשאובחנתי לראשונה, דיברו איתי בעיקר על בעיות לטווח הארוך – סיבוכים אפשריים וכדומה. בכלל לא דיברו איתי על הסכנות לטווח הקצר. אחרי מה שקרה לי, שאלתי במפגש מקרי מישהו שגם הוא סוכרתי מסוג 1 על הנושא – ואפילו הוא, שאובחן בילדות – לא הכיר את נושא הקטונים והחשיבות שלו.

אחרי המקרה גיליתי מאשתי במקרה, שקצת קראה לעומק על הנושא, שקיים בשוק מד סוכר שבודק גם קטונים בשם פריסטייל ניאו. אם הייתי יודע בכלל שיש אופציה כזו, אם הייתי מיודע לסכנה, הייתי קונה לכל מקרה חירום – בדיוק כפי שאני שומר בבית גלוקוז למקרה של נפילות סוכר.

למדתי לקח חשוב. אני קורא לחולי הסוכרת מסוג 1 לחקור, לבדוק, לשאול. חייבים יותר מודעות לנושא הזה לגמרי. כשהסימפטום היחידי שהיה בולט זה ההקאות והבחילות, המצב היה לי קשה אבל לא קישרתי את זה למשהו שהוא סכנת מוות בכלל.

ידע, במקרה כזה, שווה חיים.

Categories
חדשות

טיפולי פוריות: כמה זה עולה ואיך אפשר לקצר תהליכים?

למה הדרך לטיפולי IVF מהקופה כל כך ארוכה ואיך אפשר לעקוף אותה? כמה זה עולה?  ד"ר איליה בר, יו"ר המרכז הרפואי לפוריות עושה לכם סדר

זוגות שעברו טיפולי פוריות, בהצלחה או שלא בהצלחה, גם אלה שעוברים אותם כעת יידעו לספר לכם טוב יותר מכל מומחה כמה זה מתיש. טיפולי פוריות הם קודם כל התמודדות נפשית של שני בני הזוג, אבל על אחת כמה וכמה, התמודדות של האישה שההורמונים משחקים לה עם הנפש באופן מלאכותי, בזמן שהיא גם ככה חווה משבר. כל אישה שחווה את זה בוודאי אומרת לעצמה שזה לא אמור להיות ככה. להביא ילד לעולם אמור להיות טבעי ופשוט בדיוק כמו שזה טבעי ופשוט לחתולים, לשפנים, אפילו לחיידקים.

אבל המציאות היא שגם זוגות שנחשבים לפוריים ומשיגים הריון בזמן שמוגדר בידי אנשי המקצוע "סביר", ברובם, לא רואים את שני הפסים המיוחלים על מקל בדיקת ההריון כל כך מהר, ובחלקם, גם אלה שראו שני פסים, לא תמיד הם זוכים לתוצאה חיובית מבדיקת הדם שנועדה לוודא את זה, לא מהניסיון הראשון, גם לא מהשני, אפילו לא מהניסיון הארבעים.

זה בדרך כלל לוקח כמה חודשים עד שזוגות פוריים משיגים הריון וזוגות שמאותגרים בתחום הפוריות חוששים באותה המידה, כאשר ההריון לא מגיע, אבל בגלל אותו ממוצע, אומרים להם לחכות לשלב שבו תהיה בעיה ברמה הסטטיסטית.

ואז רק מתחיל הטרטור

כאב הלב מתחיל, טיפולי פוריות (shutterstock)

כשכבר מגיעים למצב שבו הרופא שולח לבדיקות והבדיקות חוזרות עם תשובה שהמשמעות שלה היא שלא יהיה פשוט להיכנס להריון מתחיל כאב הלב להזדחל לו לנשמה, אבל איתו בדרך כלל מגיעה גם אופטימיות ונחישות – אנחנו נעשה את זה כמו גדולים ונצליח. העניין הוא שאז מגיעה הדילמה.

האם לעשות את זה דרך קופת החולים? אולי ללכת על טיפולים פרטיים? מה בכלל מגיע לנו במסגרת סל התרופות?

אז החלטנו לרכז לכם את התשובות לכל שאלות הללו בשיחה מאוד מעניינת עם ד"ר איליה בר, מומחה לפוריות ויו"ר המרכז הרפואי לטיפולי פוריות

הבעיה בהמתנה להחלטת קופת החולים

לדברי ד"ר בר, צורת העבודה של קופות החולים היא כזאת – ניסוי וטעייה.

"חשוב לעשות אבחון מעמיק, כדי לדעת איזה טיפול להתאים לכל זוג", ד"ר איליה בר (צילום: יח"צ)

"קופות החולים מתוקצבות בכל שנה בסכום מסוים לטיפולי פוריות כולל הפריה חוץ גופית, למבוטחות שלהן. אצל הנשים ישנה ירידה בפוריות, החל מגיל 35, לכן מומלץ להשיג את ההיריון לפני הגיל הזה ובמידה וזקוקים לעזרה , חובה לבחור בטיפול היעיל ביותר ומותאם אישית לזוג המטופל".

אוקיי, ובקופת החולים לא עושים את זה?

"בקופת החולים קודם כל ממתינים לגיל 35. אישה, מאותגרת מבחינת פוריות ככל שתהיה, שהיא מתחת לגיל 35 – תעבור מסכת של ניסיונות לפני שתקבל אישור לטיפולי ה-IVF המיוחלים", אומר ד"ר בר.

"אישה שסובלת למשל מחצוצרה חסומה ולא יכולה להיכנס להריון מטיפול פשוט כמו הזרעה, בכל מקרה תישלח לשנה שלמה של טיפולי הזרעות, כדי לשלול את האפשרות של היתכנות להכניסה להריון בדרכים זולות וספונטניות יותר".

המדינה אומרת לעצמה בעצם – אולי בדרך היא תיכנס להריון, מה אכפת לנו? עדיף מאשר להוציא את הכסף הגדול על IVF?

נכון מאוד. אם האישה הזאת בת פחות מ-35 , יש סיכוי נמוך שהקופה תאשר מיד את ה – IVF, היא בכל מקרה תדרוש עיכוב של שנה – שנה וחצי של טיפולים אחרים, כמו אותה הזרעה".

אוקיי אז יעכבו אותם קצת, מה הבעיה?

"הבעיה היא שחוץ מבזבוז הזמן ולקיחת אישה בגיל פוריות טובה והעברתה לגיל הפוריות הלא טובה, הטיפולים גם עשויים להזיק למערכת הרבייה של האישה ואז להפוך את תהליך טיפולי הפוריות למורכב יותר. אולי היא תצטרך תרומת ביצית, אולי הרחם כבר לא יהיה מה שהיה כי "שיחקו" בו יותר מידי עם הטיפולים הלא נכונים".

אז הולכים למרפאה פרטית ונפתרה הבעיה הזאת?

"אז זהו, שגם שם מעדיפים לעשות סדרת טיפולי "ניסוי וטעייה" וכן, כמובן, גם שם מטעמים כלכליים, הרי ככל שעושים יותר טיפולים מקבלים יותר כסף".

מה עושים במרכז לפוריות שאתה עומד בראשו?

"המרכז הרפואי לפוריות, הוא אמנם מרכז פרטי, שלא עובד עם הקופות (למעט מה שמגיע למבוטחת מהמדינה בכל מקרה) – אבל הגישה שלנו היא לגשת ישר למטרה – הריון. בלי לבזבז זמן מיותר".

איך זה עובד וכמה זה עולה?

המחירים שאנחנו גובים הם יחסית נגישים לעומת שאר הקליניקות המספקות טיפולים פרטיים. זה לא בחינם, אבל זה בהחלט נגיש יותר. הכל מתחיל קודם כל בפגישה ראשונית, שעולה 850 ש"ח ומי שיש לו ביטוח בריאות פרטי – הביטוח משלם עבור אותה פגישה.

בפגישה הזאת מכינים תכנית פעולה לבירור כל הסיבות ( אצל שני בני הזוג) לעיכוב בכניסה להריון.

עושים הכל כדי להגיע לרגע הזה (shutterstock)

לאחר מכן עושים תהליך בירור, על פי אותה תכנית. התהליך הזה מהיר יחסית, בהתאם למחזור החודשי של האישה והוא אורך בערך חודש, חודש וחצי – גג חודשיים, בעלות של 4,300 ₪.

מומלץ מאוד גם לעשות סקר גנטי נרחב, המיועד להבטיח בריאות גנטית של הילד המתוכנן וגם לבירור הסיבה לתת פוריות אצל בני הזוג".

וכמה עולה הסקר הזה?

"המדינה מממנת חלקית את הסקר וההשתתפות העצמית במקרה הזה היא כ-  1,400 ₪.

אחרי שעושים את כל זה – יודעים בוודאות מהו הטיפול הנכון ביותר עבור אותה אישה וניגשים מיד לטיפול הזה.

גם כאשר הטיפול המתבקש הינו הפרייה חוץ גופית (IVF) , בוחרים את סוג ההפריה לפי ממצאי הבירור שבוצע לפני כן: צורת הכנת הזרע לקראת ההפריה, שילוב ומינון התרופות לגרימת ביוץ יתר לפני שאיבת הביציות מן השחלות, צורת גידול העוברים לפני השתלתם לרחם, כן או לא בדיקה גנטית של העוברים (כמו בדיקת מי שפיר, אך בעובר בן 5 ימים שטרם השתרש ברחם) וכו".

והכסף הגדול הוא בעצם בטיפולי ה IVF עצמם?

"ממש לא, טיפולי ה IVF עולים פחות מהבירור שקדם להם. כשמגיעים לטיפולי פוריות, המדינה כבר משתתפת במרבית ההוצאות – כמו תרופות הורמונליות למשל, לכן העלות לטיפולים הללו היא לא יקרה יחסית – 3,500 ₪ למי שיש ביטוח משלים בקופה (כללית מושלם למשל)".

לדברי ד"ר בר, כשעושים את הטיפול הנכון אחרי בירור מעמיק – הסיכוי להיכנס להריון עולה פלאים ואפשר שתוך

IVF – המון ביורוקרטיה עד שמגיעים לבטן המיוחלת
(shutterstock)

1-3מחזור טיפולים האישה כבר תהיה בהריון מוצלח.

בסיכום כל ההוצאות –

850 ₪ פגישה ראשונית

4,300 ₪ בירור מעמיק (גם של הגבר אגב)

1,400 ₪ סקר גנטי נרחב

3,500 ₪ טיפולי IVF

סה"כ – 10,050 ₪

 מעוניינים לקבל עוד פרטים? התקשרו למרכז הרפואי לפוריות: 1-800-2000-02

Categories
חדשות

ועדות הבדיקה של משרד הבריאות: כלי יעיל למניעת רשלנות רפואית?

כשמתרחשת רשלנות רפואית, כמו חיבורו של תינוק לפחמן דו-חמצני במקום חמצן, יש מי שאמור לבדוק את זה ולוודא שהמקרה לא יחזור על עצמו. משרד הבריאות. לדברי עו"ד תמר גמליאל – הבודקים אינם אובייקטיבים ולכן המקרים חוזרים על עצמם

לפני כשבוע התכנסה הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת כדי לדון בסוגיית וועדות הבדיקה של משרד הבריאות במקרים של חשש לרשלנות רפואית.

בוועדה טענו נציגי משרד הבריאות כי המשרד מקדם חוק למעמדו של נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, המטפל גם בטענות על רשלנות רפואית.

הצעת החוק, כך נמסר, תעניק חיסיון על עדות לרשלנות שכזו – חיסיון שלא יאפשר להשתמש בעדות בהליך של תביעת נזיקין – "זאת כדי לאפשר לרופאים ואחיות להעיד ללא חשש".

פנינו למשרד הבריאות כדי לקבל את טיוטת הצעת החוק, אבל קיבלנו תשובה שהיא נבחנת כעת בהנהלת המשרד ולכן עדיין לא מפורסמת.

יו"ר הוועדה – ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) קראה בדיון "להוציא את חקירות הרשלנות הרפואית מידי משרד הבריאות" לאחר שאזרחים שהגיעו להעיד בוועדה דיברו על טיוח לכאורה של חקירות הרשלנות הרפואית שנעשתה במקרים שלהם.

שרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) הודתה בדיון שיש בעייתיות בנושא משום שמשרד הבריאות במידה רבה בודק את עצמו ורופאים לא מוכנים לחקור את חבריהם או לקבוע שהתרשלו.

התינוק חובר לפחמן דו-חמצני במקום לחמצן, אילוסטרציה (shutterstock)

אז פנינו לעו"ד תמר גמליאל, מומחית לרשלנות רפואית ולדיני בריאות ממשרד ר.א. גמליאל ושות' עורכי דין, לשעבר מ"מ יו"ר ועדת בריאות בלשכת עורכי הדין – כדי לנסות לברר מה הבעיה עם וועדות הבדיקה של משרד הבריאות כעת, והאם ההצעה המעומעמת של המשרד לשינוי המצב – יכולה לעזור במשהו לפתרון:

עו"ד גמליאל, את מן הסתם מכירה את העניין מקרוב. מה הבעיה כיום עם חקירת מקרים של רשלנות רפואית?

"הבעיה המרכזית היא שמנהלי המוסדות הרפואיים ומנהלי קופות החולים כמעט לא עושים שימוש בסמכות שהוקנתה להם.

בעייתית לא פחות השאלה כיצד ניתן לצפות ממנהל מוסד רפואי לחקור בצורה אובייקטיבית אירוע חמור שאירע בין כתליו?

יש לשים לב לכך שחוק זכויות החולה מאפשר להקים ועדות בדיקה לצורך בדיקת תלונה של מטופל (או נציגו) או לצורך בדיקת אירוע חריג, שאמורות לחקור אירועים חריגים ומקרים של רשלנות רפואית, כאשר מי שמוסמך להקים ועדות מעין אלה הם מנהל מוסד רפואי, מנהל קופת חולים, מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהוסמך לכך על-ידו, למשל נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות.

כפי שציינתי, מנהלי המוסדות הרפואיים לא עושים בסמכות זו שימוש מספק ואין להתפלא על כך, נוכח ניגוד העניינים האינהרנטי בו הם מצויים.

בפועל, גם כאשר מוקמות כבר ועדות על-ידי משרד הבריאות, פעמים רבות הן מוקמות זמן רב מדי לאחר התרחשות האירוע ותהליך הבדיקה אורך זמן רב, עד כדי שאין בתוצאותיו שום תועלת – לא לנפגע מהרשלנות ואף לא כמסקנות שניתן ללמוד מהן, כאשר בכל הזמן הזה, הרופא או הצוות שהתרשל ממשיכים לעבוד, פעמים רבות באותן שיטות שהובילו לרשלנות, עד לפרסום המסקנות זמן רב לאחר מכן.

אני סבורה שיש לדרוש חקירת אירועים בזמן אמת על ידי גוף ביקורת חיצוני ולהפיק את המסקנות והלקחים המתבקשים סמוך ככל הניתן לאירוע".

קיראו גם:

רשלנות רפואית: איך אפשר למנוע את זה?

רשלנות בהדסה: חיברו תינוק לצינור הלא נכון

"לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" – אלא אם כן אתה מדינת ישראל?

ומה הבעיה עם זה שמשרד הבריאות הוא הרשות שאמונה על ועדות הבדיקה החוקרות מקרים עם חשד לרשלנות רפואית?

"צריך לזכור שמשרד הבריאות הינו הבעלים של חלק מהמוסדות הרפואיים (למשל, בתי החולים הממשלתיים כמו איכילוב ותל השומר) או לכל הפחות מי שאחראי על הפיקוח על מוסדות אלה.

"לא באמת ניתן לצפות מהגוף שאחראי על הרשלנות לבקר את עצמו". עו"ד תמר גמליאל (צילום: אלון הדר)

על בעיה זו הצביעו גם חברות הכנסת אלהרר וגרמן, כאשר אמרו שלא באמת ניתן לצפות מהגוף שאחראי על הרשלנות לבקר את עצמו, וקיים חשש ממשי לניגוד עניינים במקרה ה"טוב", ולניסיונות לטייח את אשר אירע במקרה הרע.

משרד הבריאות מציע להטיל חיסיון על העדויות של רופאים ואחיות בוועדות הבדיקה, על מנת לאפשר להם להעיד בלי חשש שיגרמו נזק של ממש לחבריהם לעבודה ובלי שקורבנות הרשלנות יוכלו לתבוע מאוחר יותר – מה דעתך על כך?

"מאחר ונוסח הצעת החוק טרם פורסם, עדיין לא ברור מה החידוש בהצעת משרד הבריאות, שכן המצב כיום (כפי שמעוגן בחוק זכויות החולה ואף בפסיקת בית המשפט העליון) הוא כזה שברירת המחדל היא שפרוטוקולים של ועדות הבדיקה לא נמסרים למטופל או למשפחתו, בעוד שמסקנות הוועדה מועברות אליו.

בכך נוצר איזון בין זכות המטופל לקבל את המידע הרפואי לבין האינטרס הציבורי בשיפור בטיחות הטיפול ומניעת הישנות מקרים דומים בעתיד".

מכיוון שנוסח הצעת החוק לא פורסם מה את היית מצפה שיכלל בה?

"אני חושבת שעל הצעת החוק להגדיר מהם אירועים חריגים המחייבים הקמת ועדות בדיקה, וכן לקבוע לוחות זמנים ברורים, סבירים וקצרים להקמת הוועדה ולגיבוש ממצאיה ומסקנותיה.

יש צורך ואף חובה להקים גוף ביקורת חיצוני למשרד הבריאות. זאת כדי להימנע, ככל שניתן, מניגוד עניינים. גם מבקר המדינה מצא צורך כזה, כבר בדו"ח לשנת 2011, ואף המליץ להקים יחידה חיצונית כדוגמת מח"ש שכפופה למשרד המשפטים ולא למשרד לביטחון פנים".

משרד הבריאות מתרשל בפיקוח ולנו זה עולה ביוקר

נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות יכול לדעתך  להתאים לסוג הזה של ביקורת?

"למרבה הצער, סמכויותיו של נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות אינן מוסדרות במלואן. נושאים כמו סמכויות וחובות הנציב, בכל הנוגע לוועדות הבדיקה המוקמות על-ידו, לא הוסדרו עד היום.

תשובת משרד הבריאות כי טיוטת הצעת החוק "נבחנת כעת בהנהלת המשרד ולכן עדיין לא מפורסמת" מעוררת תמיהות לאור העובדה שחלפו למעלה מ-5 שנים מאז שמשרד הבריאות דיווח למבקר המדינה כבר בשנת 2011 כי הוקם צוות לגיבוש הצעת חוק בנושא סמכויות הנציב – דבר שלא בוצע עד הדיון בוועדת הביקורת של הכנסת.

דווקא פרסום טיוטת הצעת החוק יאפשר דיון ציבורי ושכלול המנגנונים הנדרשים ליציקת התוכן והסמכויות לתפקיד הנציב.

מכל מקום, אני סבורה שנציב קבילות הציבור אינו הגורם המתאים לכך. נכון וראוי יהיה שהגורם שיעמוד בראש הגוף המבקר יהיה חיצוני למשרד הבריאות ואשר תפקידו יוקדש רק לטובת נושא חשוב זה".

מה החשיבות של ועדות הבדיקה האלה בניהול תביעות רשלנות רפואית?

"כיום אין משקל מיוחד למסקנות ועדות הבדיקה במסגרת ניהול תיקי רשלנות רפואית בבתי המשפט.

צריך לזכור שניהול תיקי רשלנות רפואית כרוך בעלויות לא מבוטלות ובזמן יקר – הן לנפגע והן למערכת בתי המשפט, וניתן להביא לצמצום העלויות. מסקנות ועדות הבדיקה מועברות למטופל (בניגוד לפרוטוקולים), והעובדה שלא ניתן המשקל הראייתי המתאים למסקנות מאלצת את הנפגעים מהרשלנות להליך יקר יותר וארוך יותר מזה שהיה נדרש אילו היה למסקנות הוועדות משקל מחייב ובפרט כאשר נמצאה רשלנות על ידי הוועדות.

במקרים כאלה, אם בית-המשפט יקבל את המסקנות בנוגע לקיומה של רשלנות, ניתן יהיה למקד את הדיון רק בגובה הנזק ובסכומי הפיצויים שישולמו לנפגע".

Categories
Uncategorized

תזונה כטיפול: מה לאכול כשיש כבד שומני?

כשהרופא מסביר שהכבד שלכם שומני, אלה לא חדשות טובות. המשמעות היא שאם לא תטפלו בעצמכם, הכבד עלול להוביל אתכם למחוזות לא נעימים כמו דיאליזה. מה כן טוב בזה? שאין לכם ברירה אלא להתחיל לאכול בריא. הדיאטנית ליטל פינגרץ, עם כל מה שאתם צריכים לדעת וגם עם מתכון טעים

Share This:

הכבד השומני היא מחלה, הנגרמת עקב הצטברות של שומן בתאי הכבד מעל הרמה המומלצת (מעל 5%). סוג השומן העיקרי שמצטבר הוא טריגליצריד, שומן המגיע מהמזון שאנו אוכלים וגם שומן שנוצר בגוף. רמת השומן בכבד עולה כאשר כמות השומן המגיעה לכבד גדולה יותר מכמות השומן היוצאת ממנו. תאי הכבד השומני יכולים להפוך לתאים דלקתיים, ויכול להיגרם נזק לכבד ולגרום לפיברוזיס (הצטלקות הכבד), ובמקרים חמורים גם לשחמת כבד. לרגל יום הצהבת הבינלאומי, שאלנו את ליטל פינגרץ, דיאטנית קלינית בסטודיו C, שאלות בנושא, שחשוב לכל אחד ואחת מאתנו לדעת. 

מהם הגורמים להיווצרותו, ומי צפוי בעיקר לפתח כבד שומני?

אף אחד לא רוצה להגיע לשם. (pixabay)

כבד שומני שכיח יותר באנשים בעלי עודף משקל והשמנה, חולי סוכרת סוג 2, באנשים הסובלים מתסמונת מטבולית (קבוצה של מצבים רפואיים הקשורים עם עודף משקל והשמנת יתר) או תכונה אחת או יותר של התסמונת המטבולית. אנשים הסובלים מתסמונת מטבולית נוטים יותר לפתח סוכרת מסוג 2 ומחלות לב. כמו כן, אנשים בעלי פרופיל שומנים גבוה בדם, כולל טריגליצרידים גבוהים, רמות גבוהות של סך הכולסטרול והכולסטרול הרע (LDL), ורמות נמוכות של הכולסטרול הטוב (HDL) יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח כבד שומני.

מחקרים מראים, כי כבד שומני קיים אצל כ- 40-80% מהאנשים החולים בסוכרת סוג 2 וכן ב- 30-90% מהאנשים הסובלים מהשמנה.

ישנם מחקרים המראים, כי גנים מסוימים עשויים לגרום לפתח יותר כבד שומני, אך עדיין דרושים מחקרים נוספים כדי ללמוד את תפקיד הגנים והשפעותיו על היווצרות כבד שומני.

כבד שומני יכול להתפתח גם אצל אנשים שאינם סובלים מגורמי הסיכון שהוזכרו, למשל אצל אנשים בעלי היסטוריה של שימוש כבד באלכוהול ואז מדובר במחלת כבד אלכוהולית. 

כיצד מאבחנים כבד שומני?

בדיקת דם מגלה את הכבד השומני (sutterstock)

הרופאים מתייחסים באבחנתם להיסטוריה הרפואית, בדיקת דם של אנזימי הכבד המראה ערכים גבוהים שלהם בדם, תוך שלילת גורמים אחרים (כמו, מינון יתר בתרופות העלול להזיק לכבד, מחלות נגיפיות של הכבד, מחלות כבד שונות וצריכת אלכוהול). לאחר שלילת הגורמים האחרים, הרופא ימליץ על ביצוע בדיקת אולטרה סאונד בטני. צבעו של הכבד השומני יראה בצבע בהיר לבן, כך ניתן לראות שמדובר בכבד שומני. על ידי מישוש אזור הכבד (הנמצא בצד הימני של חלל הבטן), הרופא יכול לבדוק אם הוא מוגדל כתוצאה מהצטברות השומן בתוכו. כדי לדעת אם חלה החמרה במצב הכבד למצב דלקתי או פיברוטי, דרוש לבצע בדיקת ביופסיה של הכבד.

 

מהו הטיפול התזונתי שיכול לסייע? 

אם אין לכם מחלת כבד שומני אך יש תסמינים העלולים לגרום לכבד שומני, תוכלו למנוע היווצרות כבד שומני על ידי תזונה בריאה, הגבלת גודל המנות בארוחות, ושמירה על משקל תקין.

אם אתם סובלים מכבד שומני, הרופא ימליץ על ירידה מתונה במשקל ולהגעה למשקל תקין, הפחתה ברמות השומנים בדם, ואיזון סוכרת אם קיימת או מניעת סוכרת. הרופא ימליץ על טיפול תזונתי על ידי דיאטנית שתתאים תפריט אישי המותאם לטיפול בכבד שומני והמחלות הנלוות (במידה ויש). הדיאטנית תתאים את התוכנית התזונתית למטרת ירידה הדרגתית במשקל והגעה למשקל תקין, הפחתה בצריכת שומנים רווים וסוכרים, והגעה לשמירה על אורח חיים בריא הכולל שילוב של תזונה נכונה ופעילות גופנית.

מתחילים לאכול בריא, זרעי צ'יה (pixabay)

דגשי הטיפול התזונתי יכללו:

  • הפחתה בצריכת שומן רווי, המצוי בבשר אדום, חמאה ושאר מוצרי חלב עשירים בשומן. הפחתה בצריכת שומן טרנס, המצוי במזונות המכילים שמן צמחי מוקשה או מוקשה חלקית, כגון קרקרים וחטיפים, ומאפים כגון עוגיות ועוגות, ומזונות מטוגנים כגון סופגניות וצ'יפס.
  • החלפת השומנים הרווים ושומן הטרנס בתזונה בשומנים בלתי רווים ובייחוד שומן חד בלתי רווי ושומן רב בלתי רווי מסוג אומגה 3. נמצא קשר ישיר בין צריכה של השומנים הבלתי רווים להפחתת הסיכון לחלות במחלות לב באנשים הסובלים מכבד שומני בייחוד צריכה של אומגה 3 וחומצת שומן חד בלתי רווי (אומגה 9). המזונות העשירים באומגה 3 המומלצים הם דגי מים עמוקים כגון סלמון, טונה, זרעי פשתן וצ'יה, אגוזי מלך, שמן קנולה ושמן פשתן. המזונות העשירים באומגה 9 הם שמן זית, אבוקדו, שקדים ואגוזי לוז.
  • הקפדה על תפריט דל פחמימות, תוך העדפה לצריכת מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך (דירוג הפחמימות במזונות והשפעתן המיידית על רמת הגלוקוז בדם). מומלץ להעדיף צריכה של דגנים מלאים, קטניות וירקות, ולהמעיט בצריכה של מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה כמו לחם לבן, תפוח אדמה ואורז לבן. כמו כן מומלץ להימנע מסוכרים פשוטים וממזונות העשירים בפרוקטוז (סוכר הפירות), סוכר פשוט הנוטה להפוך לשומן ולהצטבר בכבד. פרוקטוז נמצא בחטיפים ובממתקים, במשקאות קלים וממותקים, במשקאות אנרגיה, במיצים, בסירופ תירס ובפירות.
  • מומלצת ירידה הדרגתית במשקל. מחקרים מראים, כי ירידה של 5%-7% מהמשקל הפחיתה משמעותית את השומן בכבד ושפרה את מדדי אנזימי הכבד. הירידה במשקל צריכה להיעשות בהדרגה, שכן ירידה קיצונית במשקל עלולה לא רק שלא לסייע אלא אף להחמיר את הכבד השומני ולהביא לידי דלקת בכבד ואף לשחמת כבד.
  • הדיאטה המומלצת ביותר לטיפול בכבד שומני היא הדיאטה הים תיכונית הכוללת צריכה מוגברת של ירקות, אכילת דגי מים עמוקים לפחות 3 פעמים בשבוע, ואכילה יום יומית של שמן זית, זרעים, אגוזים, קטניות ודגנים מלאים.
  • מומלץ לשלב פעילות גופנית יחד עם תזונה נכונה. פעילות גופנית נמצאה כמסייעת להפחתה בשומן הכבדי, ללא קשר למשקל.
  • מומלץ להימנע משימוש מופרז באלכוהול, אשר עלול לגרום נזק לכבד. שימוש מופרז באלכוהול לגברים מוגדר כמעל 4 משקאות אלכוהוליים ביום או יותר מ- 14 משקאות אלכוהוליים בשבוע, ועבור נשים יותר מ-3 משקאות אלכוהוליים ליום, ויותר מ-7 משקאות אלכוהוליים בשבוע.

מתכון: סלט סלמון ואבוקדו עשיר באומגה 3 ואומגה 9

קלוריות לסלט: כ- 400 קלוריות.

שלבו אבוקדו עם ברוקולי וסלמון ואתם מסודרים. התמונה להמחשה בלבד (pixabay)

רכיבים:

4 כוסות עלי תרד חתוכים דק

1/2 כוס ברוקולי מאודה קצוץ דק  

1/2 אבוקדו בינוני חתוך לקוביות

חצי בצל סגול פרוס לפרוסות

100 גרם חתיכות קטנות של סלמון אפוי

כף שמיר טרי קצוץ

כף שמן זית

כף מיץ לימון

ליטל פיינגרץ (צילום: שרון מלכי)

מלח ופלפל לפי הטעם

אופן ההכנה:

  1. חיתכו את הבצל לפרוסות.
  2. הפרידו את גבעולי הברוקולי מהגזע הגדול ואדו קלות, חיתכו את הברוקולי לחתיכות קטנות.
  3. ערבבו בקערה את הברוקולי עם הבצל, האבוקדו והשמיר והוסיפו את חתיכות הסלמון.
  4. מיזגו מעל שמן זית ומיץ לימון ותבלו.
  5. ערבבו את הסלט והגישו קר.

בתאבון!

ליטל פינגרץ היא דיאטנית קלינית בסטודיו C