כזה קטן גדול: איך שתי נשים שאובחנו הצליחו להרים קמפיין להעלאת המודעות לסרטן צוואר הרחם?

את ענבל שטרית ואת שרון פרכנר -דבידוביץ’ הסרטן תפס לא מוכנות, ככה באמצע החיים. זה לא שמישהו מתכונן לסרטן באיזשהו שלב בחייו חלילה, אבל כאן מדובר בנשים מודעות לבריאות שלהן, שדווקא נבדקו ולא זלזלו ובכל זאת, הסרטן לא התגלה בבדיקות הרגילות. היום הן רוצות לעשות מה שאפשר כדי להעלות את הנושא של סרטן צוואר הרחם למודעות של רופאים כדי שלא יפספסו אף אחת

Share This:

אם לא היה מדובר באחת המחלות הקטלניות בעולם, הסיפור הזה היה דווקא מזכיר סיפור סינדרלה. שתי נשים, אימהות, בשנות ה-40 המוקדמות לחייהן גילו פתאום שהן חולות והחליטו לקחת את מה שהיה הכי חסר להן – מידע ומודעות ולהפיץ אותו להמונים. התוצאה? לצד עמותות גדולות וממוסדות למלחמה בסרטן ולצד ארגונים עתירי תרומות, הצליחו השתיים להרים את הכפפה, בלי תקציב, תוך כדי ניסיון לנהל חיים נורמליים. תפסתי אותן לשיחת ווטסאפ – זה מה שיצא:

ענבל שטרית (צילום: מתוך הקמפיין “כזה קטן” להעלאת המודעות לסרטן צוואר הרחם)

“חשבו שיש לי דלקת בדרכי השתן”

ענבל שטרית (43) נשואה + 2, מספרת איך גילתה שהיא חולה “לפני שנתיים אובחנתי עם סרטן צוואר הרחם, זה קרה אחרי שנה וחצי של כאבים ובדיקות אצל רופא משפחה ורופאי נשים שכל הזמן אבחנו דלקת בדרכי השתן ודלקת באגן. בשלב מסוים התחילו דימומים קשים , הגעתי לבית חולים שם אמרו לי שזה שום דבר ושיחררו אותי ואחרי שבוע של דימומים איבדתי הכרה פוניתי לבית קיבלתי 3 מנות דם, 4 ימי אשפוז עשו לי היסטרוסקופיה ושחררו אותי אמרו לי שאין כלום.
המשכתי ללכת לרופאים עד שביקשתי התקן תוך רחמי ואז הרופא הסתכל בצוואר הרחם ושלח אותי למומחית.
גם שם היא פספסה ובסוף הגעתי לרופא מהעבר שלי שאני סומכת עליו והוא עלה על זה.
מאז הגילוי עברתי 33 הקרנות חיצוניות, 6 כימו ו 5 הקרנות פנימיות קשות”.

איך חברת לשרון? איך הכרתן?
“בזמן שאובחנתי חיפשתי מידע ברשת ולא היה אז חיפשתי קבוצה בפייסבוק וככה הגעתי לקבוצה של שרון. אחרי שסיימתי את הטיפולים רציתי לפגוש את החברות שליוו אותי והיו שם בשבילי כמו שאני בשבילן וארגנתי ערב בים שכולו תרומות של אנשים טובים ואז פגשתי את שרון בפעם הראשונה מחוץ למחשב. היה לנו חיבור מעולה והיה לנו רצון לעשות שינוי”.

שטרית מתארת איך החיבור המעולה הזה הפך לקמפיין של ממש “בינואר שנה שעברה בשבוע המודעות אמרנו שנעלה לפייסבוק את הסיפורים האישיים שלנו, בקבוצות גדולות, חברנו ל’חלאסרטן’ שיפרסמו גם, ניסינו דרך האגודה (למלחמה בסרטן) אבל לא הסתדרנו , פניתי לאיכילוב שפרסמו והיתה כתבה אחת בידיעות אחרונות שפורסמה גם ב ynet.
הפוסטים הגיעו לחצי מליון אנשים והגבתי לאנשים במשך חודשיים. גם הקבוצה גדלה בעקבות החשיפה.
השנה רצינו לעשות משהו גדול יותר גם כי אף אחד אחר כמו גופי בריאות לא מעלה בשבוע המודעות, גם כי איבדנו 4 חברות קבוצה קרובות בחודשים האחרונים וכי חסר מידע””.

מי עושה לכן יח”צ איך הגעתן לכלי התקשורת?

עדי אשכנזי (צילום: מתוך הקמפיין כזהקטן#)

“אין מאחורינו עמותה או גוף גדול זה רק אנחנו. אני רציתי לשאול שאלה איש יח”צ ושאלתי בקבוצה של השכונה אם יש אחד כזה. ככה הגעתי לרוני הרש (הרש תקשורת ואסטרטגיה) שישר התנדב לעזור חינם, מלך.

שרון ואני תכננו את זה חודשיים לפני, רצינו להגיע לסלבס ורוני עזר לנו שבוע לפני שבוע המודעות. אנחנו עם אפס תקציב! שרון מעצבת גרפית אז היא הכינה את המודעות. אני שוחחתי בעצמי עם כל הסלבים, הרופאים וכמה חברי כנסת. רוני עזר לנו עם כל הפניות לתקשורת והצליח בענק כי היו 13 כתבות בזכותו בשבוע הזה. היו ראיונות בתכניות בוקר וברדיו. עיתון הארץ פרסם במשך שבוע את המודעה של שרון. והיה הרבה רעש סביב הקמפיין #כזהקטן ”

מה אתן מתכננות לשנה הבאה בשבוע המודעות?

“בשנה הבאה אני מאמינה שנצליח יותר. יצרנו הרבה קשרים השנה ולמדנו שרון ואני שצריך לדבר עם כתבים גם חודשיים לפני ולא לחכות שבוע לפני. שתינו באות מתחומים אחרים בלי קשר לתקשורת. לי אין כוונה לפתוח עמותה. כן יש לי כוונה להרחיב את הפעילות ולעשות מפגשים. הקבוצה גדלה ב 45 נשים בשבוע המודעות ועוד עשרות רבות הצטרפו לקבוצה של טרום סרטני.
אנחנו בקשר עם פרופסור צבי ואקנין ומתכננים להגיע לסל הבריאות ולהתחיל את השינוי שם ואצל המודעות של הרופאים”.

מה אתן מתכננות לסל הבריאות?

שרון פרכנר-דוידוביץ’ (צילום: מתוך הקמפיין כזהקטן#)

“אנחנו רוצות להכניס את בדיקת ה hpv החדשה, שכרגע נמצאת רק במכבי לכל קופות החולים. להוריד את גיל הפאפ /hpv שיתחילו לעשות ברגע שבחורה מתחילה לקיים יחסי מין. כמו כן לעלות מודעות אצל הרופאי נשים. הם מסתמכים על הפאפ (שאגב אצלי היה תקין) וסרטן צוואר הרחם לא במודעות שלהם מספיק. יש הרבה איחורים בגילוי.
בגילוי מוקדם אחוזי ההחלמה גבוהים 95%  לעומת זאת יחס התמותה גבוה בגילוי מאוחר. מתוך 267 חולות 78 מתות. זה מטורף”.

“שואפות להגיע לכנסים רפואיים ולהביא לשינוי הפרוטוקולים”

האבחון של שרון פרכנר דוידוביץ’ (4) + 3, היה דווקא מהיר, אבל בזכות הבדיקות במערכת הפרטית:

“במאי 2015 אובחנתי. זה אחרי שבמהלך כמה חודשים היו לי דימומים אחרי קיום יחסי מין. לשמחתי, האבחון שלי היה מהיר – מאחר שעברתי הכל במערכת הרפואה הפרטית.
ביולי 2015 עברתי ניתוח בפתיחת בטן מלאה ובו הסירו לי את הרחם, החצוצרות ובלוטות הלימפה, כמו גם רקמות מסביב. הניתוח היה אגרסיבי וההחלמה ממנו ארוכה וכואבת, אבל לשמחתי לא היה צורך בטיפולים נוספים.
בזמן ההחלמה הייתה תחושת בדידות גדולה, חיפשתי נשים שעוברות דרך דומה לשלי ולא מצאתי.
בדצמבר 2015 פתחתי את קבוצת הפייסבוק “מתמודדות – סרטן צוואר הרחם”. הקבוצה נועדה רק לנשים שכבר עברו את האבחון, לא לכאלה ששלב הבדיקות או החשד.
היא מיועדת להוות מקום בטוח גם לחלוק את העובר עלינו מבחינה רגשית וגם להתייעצויות בנושאים שונים רלוונטיים. החיבור עם ענבל הגיע בזכות הקבוצה, היא מובילה את נושא העלאת המודעות.
מבחינתנו, הסרטן הזה, שאחוזי ההחלמה בו בגילוי מוקדם גבוהים, אבל בגילוי מאוחר, יש אחוזי תמותה גבוהים – חייב לקבל חשיפה גבוהה לא רק בקרב הנשים, אלא גם בקרב הרופאים.
השאיפה שלנו היא שיותר רופאים יהיו מודעים לסימנים המקדימים וידעו לבדוק ויזואלית את צוואר הרחם. אנחנו שואפות להגיע לכנסים רפואיים ובסופו של דבר לדאוג שהפרוטוקולים ישתנו”.

יש לכן טיפים לעמותות שמנסות להעלות את המודעות באמצעות הארץ מבני ציבור בוורוד למשל?

ענבל: “טיפים לעמותות? אנחנו באמת שתי נשים פרטיות שעושות מאמצים להצליח לשנות דברים. רוני נתן פוש גדול להכל”.

שרון: “אין לנו טיפים לעמותות, וכרגע גם אין לנו עניין להיות עמותה. עמותות הופכות מהר מאוד למשהו שמתעסק יותר בניהול של עצמו ופחות על המטרה. אנחנו רק שתיים. יש עוד 2-3 חברות בקבוצה שגם עוזרות קצת עם העניין. אני חושבת שה”טיפים” שאנחנו יכולות לתת הן בעיקר הרמה האנושית / אישית: לא לוותר. לא לפחד לבקש עזרה. לשמור על האמת שלנו”.

איך אתן מתכננות להשפיע על דעת הקהל הרפואי? 

שרון: “כמו שענבל ציינה – אנחנו עומדות בקשר עם פרופ’ צבי ואקנין שמאוד עוזר לנו ושמח להיות חלק מהדבר הזה. במקביל, ככל שנשים יהיו יותר מודעות ויבקשו בדיקות, תעלה גם המודעות בקרב רופאי הנשים.
כמו כן – אחת מהנשים בקבוצה היא אחות באחת מקופות החולים והיא משקיעה מאמצים רבים בגזרה הזאת”.

מה בסופו של דבר גילה את המחלה אם לא הפאפ?

שרון: “בדיקה ויזואלית של רופאה שידעה איך להסתכל. ראתה “פוליפ”. הוא הוסר ונשלח לביופסיה והתוצאות היו – סרטן”.

ענבל: “רופא שהסתכל טוב בצוואר הרחם וראה שינויים בגוון שלו, הרופאים מפספסים כי זה לא במודעות שלהם”.

שרון: “ממש אין תחושה שרופאים מתעסקים בצוואר הרחם,אם כבר התחושה היא שרפואת הנשים בישראל מאוד ממוקדת בפריון ופחות בנשים. זה סרטן עם סטטיסטיקה לא גבוהה. 200 נשים חדשות מידיי שנה, לעומת 5000 נשים חדשות עם סרטן השד בשנה. גם מחקרים פחות מופנים אליו”.

ענבל: “ועדיין במחקר של הכנסת זה הסרטן שנמצא במקום הראשון בצעירים 20-44 יותר מסרטן השד. כולל טרום סרטני”.

 

 

 

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top