משרד הבריאות מזהיר: עוגיות בוטנים משווקות כעוגיות קוקוס

משרד הבריאות מודיע: חברת ‘תבואות בר מזון’ שיווקה בטעות עוגיות בוטנים תחת התווית “עוגיות קוקוס” והדבר מסכן מאוד את מי שרגיש לבוטנים ועלול לחשוב שהעוגיות ראויות למאכל לאלרגנים

זהירות: עוגיות בוטנים במסווה של עוגיות קוקוס - עוגיות חגיגת האביב (יח"צ)
זהירות: עוגיות בוטנים במסווה של עוגיות קוקוס – עוגיות חגיגת האביב (יח”צ)

ימים ספורים אחרי שתיירת מדרום אפריקה מתה בישראל לאחר שאכלה טחינה בלי לדעת שהיא עשויה משומשום לו היא רגישה, במשרד הבריאות מגבירים ערנות בכל הקשור למידע לאלרגנים והיום (א’) הם מורידים מן המדפים (מבצעים ריקול) של עוגיות המסכנות את חייהם של אנשים בעלי רגישות אלרגנית לבוטנים ומפרסמים את ההודעה הבאה: “הודעה לצרכני המוצר חגיגת האביב המסומן כ”עוגיות קוקוס” של חברת תבואות בר מזון (1997) בע”מ:

חברת תבואות בר מזון (1997) בע”מ מודיעה לציבור כי  במוצר “חגיגת האביב עוגיות בוטנים” כשר לפסח (בתכולה של 400 גרם)  אשר התאריך אחרון לשיווק המופיע הוא 21.09.2014, בחלק קטן מהאריזות נפלה טעות ומופיעה מדבקה של “חגיגת האביב עוגיות קוקוס”.

על גבי האריזה קיימת אזהרת אלרגנים המציינת חשש מעקבות בוטנים, אך למען הזהירות,  צרכנים הרגישים/אלרגיים לבוטנים מתבקשים להימנע מצריכת המוצר.

החברה פועלת לאסוף את המוצרים מהשווקים לצורך תיקון הסימון. ניתן להחזיר את המוצר לנקודת המכירה, למשווק או לחברה המייצרת. בכל שאלה ניתן לפנות לחברה בטלפון : 03-9068621.

איך ייתכן שעדיין אין פתרון לאלרגיות הללו?

בראיון מיוחד ל’סמאללה’ הסביר בשבוע שעבר פרופסור משנה מנחם רתם , מנהל השרות לאלרגיה אסתמה ואימונולוגיה במרכז הרפואי העמק בעפולה, מקבוצת הכללית-  את סוגיית האלרגיות למזון וכיצד ניתן להתמודד עימה:

פרופ' משנה מנחם רתם (צילום: באדיבות ביה"ח העמק)
פרופ’ משנה מנחם רתם (צילום: באדיבות ביה”ח העמק)

איך זה יכול להיות שעדיין אין פתרון טיפולי הולם לאלרגיה? מה עם חיסון?

“נעשים ניסיונות לטיפול חיסוני, כפי שהוא מקובל כבר הרבה מאוד שנים להפחתת הרגישות לגורמי סביבה כמו אבק למשל – עובדים על מתן חיסון דרך הפה כדי להפחית את הרגישות במקרים האלה, ניסיונות העבר לתת חיסון בזריקה, התבררו כמאוד מסוכנים ולכן מנסים בשנים האחרונות לנסות להפחית את הרגישות הזאת על ידי טיפול דרך הפה, כלומר מתן של אותם מזונות דרך הפה במינונים קטנים כדי להפחית את הרגישות. המחקרים האלה הם עדיין ניסיוניים יש בהם יותר הצלחה לגבי מזונות כמו חלב או ביצים אבל לגבי מזונות אחרים עדיין יש בעיה”, אומר פרופ’ משנה רתם ומוסיף “חלק עיקרי מהבעיה במציאת טיפול הן תופעות הלוואי הקשות שהמטופלים מפתחים במהלך מתן החיסונים או הטיפול נגד אלרגיה למזונות מסוימים”.

“בעתיד מקווים המדענים להנדס חלק מהמזונות הללו כך שתופחת ההשפעה האלרגנית שלהם ובכך יוכלו לגרום בהדרגה להפחתת הרגישות למזון מבלי לגרום לתופעות הלוואי הקשות. זאת אומרת אם את מחפשת איזה התקדמות יכולה להיות בעתיד אז חלק ממה טמון בכך שהחיסונים יהפכו לכאלה המרכיבים לא את המזון עצמו אלא מזון מהונדס, שעבר איזשהו שינוי או מקטעים חלבוניים שלו”.

אם חלק מהחיסון הוא שינוי מסוים במזון כך שיפחית את הרגישות למזון ואולי אפילו ממש יחסן אנשים מהאלרגיות הללו, אז למה לא מהנדסים מראש כבר הכל בתעשיית המזון עצמה במקום בתעשיית החיסונים?

“זה מצריך תקציבים גדולים מאוד, לעשות שינויים גנטיים במזונות זה עולה הרבה מאוד כסף ואנחנו גם יודעים שיש בעיה עם מזון מהונדס גנטי כי זה לא מספיק לעשות את השינוי הגנטי של המזון, צריך גם לוודא ולפקח על זה, כך שלא יהיו לזה תופעות לוואי מסוכנות, שלא יקרה שאנחנו מהנדסים גנטית את הבוטנים כדי לנטרל את השפעתם האלרגנית אבל בדרך גורמים לנזקים אחרים למי שאוכלם אותם. אבל את צודקת זה נושא מאוד רחב מאוד מעניין ומאוד חשוב אבל עדיין לא הגענו לשם”.

אז מה לעשות בינתיים, עד שיהיה פתרון?

“המסר העיקרי כרגע הוא מאוד חשוב ופשוט: מי שיש לו רגישות אלרגית צריך להיות בעצמו מודע שהוא לא יאכל שום דבר שהוא לא בטוח בו, לא רק דברים שהוא יודע שמסוכנים לו אלא גם דברים שהוא חושד או לא מכיר, במיוחד במהלך טיולים למדינות זרות, שבהן האוכל לא תמיד מוכר.

ועוד דבר חשוב ביותר זה שמי שיוגע שיש לו אלרגיה מסכנת חיים, חשוב מאוד שהוא תמיד יחזיק איתו את מזרק האטיפן לשימוש במקרה הצורך, ייתכן מאוד שזה היה יכול להציל את חייה של אותה תיירת צעירה, לפחות עד שהיא הייתה מגיעה למתקן רפואי. העניין הוא שיש לנו היום את הטיפול שיכול להציל אנשים בדיוק במקרה כזה כמו שקרה לתיירת”.

Share This:

כתיבת תגובה

Top