רופאי סכרת אומרים – היום יותר מתמיד חשוב לשלב אורח חיים בריא כדי למקסם את הריפוי מסכרת סוג 2. להדפיס ולהדביק על המקרר.
היום כבר קיימות ראיות מדעיות שמאשרות כי מחסור בוויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון מסוימים תורמים לתפקוד לא אופטימלי של מערכת החיסון ותורמים לתהליכים ניווניים דלקתיים כרוניים כמו דלקת פרקים, סרטן, אלצהיימר, מחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2.
סוכרת סוג 2 הינה מגפה שמספר החולים בה מוערך ככזה שצפוי להגיע ל 2 מיליון בשנת 2030 . מחקרים הוכיחו כי שינוי תזונתי וניהול אורח חיים בריא יותר היו אפקטיבים יותר מאשר התרופה מתפורמין (גלוקופאג’) מבחינת שיפור בערכי סוכר ושיפור במדדים של התסמונת המטבולית.
לתרופות יש תפקיד חשוב עבור אלו שלא מצליחים להתאזן בלעדיהן והן הולכות ומשתכללות, אבל מעולם לא באו להחליף את הצורך בשינוי אורחות חיים.
המחסור באותם ויטמינים ומינרלים, שהוכחו יעילים לאיזון הסוכר, מתהווה בשל תזונה לא נאותה שמבוססת על מזון מתועש עני במיקורנוטריאנטים (ערכים תזונתיים חיוניים), בגלל בעיות ספיגה במערכת העיכול או אינטראקציות בין תרופות, תוספים ותזונה – שאנחנו לא תמיד מודעים אליהן כשאנחנו נוטלים תרופות. אנחנו מקבלים מרשם מהרופא ואחר כך אוספים את התרופה בבית המרקחת, כשבין נותני השרות הרפואי שלנו, אין קשר ואנחנו נותרים ללא הדרכה לגבי ההשלכות שלאינטראקציות בין התרופות השונות והפרשי הזמנים בין תרופה לתרופה.
נטילת תרופות לאורך זמן גורמת לחוסר בויטמינים אבל אין דרך חכמה להתחמק ממנו, מלבד השלמת המחסור עם תוסף
לפעמים דווקא התרופות בעצמן הן הסיבה לחוסרים. הכוונה היא לתופעות לוואי הכרוניות של תרופות שפחות מקבלות מקום ברפואה, לעומת תופעות הלוואי האקוטיות של תרופות נפוצות. כך למשל, מתפורמין, התרופה המוכרת ביותר כיום לטיפול בסכרת, גורמת למחסור בB12 עם הזמן.
מתפורמין עלולה לגרום גם לחסר בויטמין B9 (חומצה פולית) , והמחסור בויטמינים הללו קשור לנוירופתיה (פגיעה עצבית), רטינופתיה (פגיעה עינית) ונפרופתיה (פגיעה כלייתית) וכן, בשל תרופות נוגדות חומצה, כמו אומפרדקס למשל, ועם הזמן גורמות לחסרים רבים בשל פגיעה בספיגה במערכת העיכול.
לפני שאסביר כאן על החשיבות של תוספי התזונה הללו, חשוב להזכיר שתזונה טבעית לא מתועשת – ולפי האסכולה התזונתית בה אני תומך גם תזונה דלת פחמימות – עומדת בבסיס חיים בריאים בכלל והטבה לסוכרתיים בפרט, ועדיין ישנם מספר מינרלים ויטמינים ונוגדי חמצון שהוכחו כיעילים לאיזון רמות הסוכר בדם, הפחתת תנגודת לאינסולין וכן בעלי תכונות אנטי-דלקתיות.
ואלה שמות:
חומצה אלפא ליפולאית
חומצה אלפא ליפולאית היא נוגד חמצון עוצמתי שגם יודע לחזר נוגדי חמצון אחרים כמו גלוטתיון, ויטמין E וויטמין C, ולמנוע גליקוליזציה של חלבונים, שזאת הריאקציה שעומדת בבסיס נזקי הסוכרת.
היא משפרת את ספיגת הגלוקוז ברקמת שריר השלד, ובכך משפרת את ויסות הגלוקוז בגוף.
החומצה הזאת יעילה ביותר בהקשר של נוירופתיה היקפית, שהיא סיבוך שכיח בחולי סוכרת, המתבטא בנזק עצבי סנסורי בגפיים ובתופעות נוספות. החומצה משפרת זרימת דם לעצבים ההיקפיים, מעודדת שיקום סיבי העצב, משפרת כבד שומני ומשפרת בעיות זיכרון וקוגניציה כיוון שהיא עוברת את מחסום דם המח.
חשוב להקפיד על מינון נכון של 1800 מ”ג לשבועיים ואז 1,200 מ”ג ליום, כדי שיהיה יעיל.
כרום
כרום הוא מינרל קורט בעל תפקיד חיוני בכל הקשור לתפקוד הורמון האינסולין בגוף ובקשירתו לקולטן האינסולין על פני התא. מחסור בכרום יכול לגרום לעמידות לאינסולין, דבר שמוביל לרמות גבוהות בדם של אינסולין וגלוקוז, וכתוצאה מכך – לסוכרת וסיבוכיה.
במזון המתועש ובפחמימות הריקות שרובינו אוכלים כל הזמן כיו, הכרום הטבעי מוסר בתהליך עיבוד המזון, ולכן המחסור בו נפוץ כל כך. הוא מצוי באופן טבעי בבירה, ברוקולי, אגוזים, בשר, דגנים מלאים ושעועית ירוקה.
המינון המומלץ הוא 400 – 800 מ”ג . עדיף במנות מחולקות ובעליית מינון בהדרגתיות.
ויטמין D
ויטמין D הוא ויטמין שנקשר בין היתר לסוכרת (הן מסוג 1 והן מסוג 2), להשמנה ולעוד מצבים רפואיים. ילדים שקיבלו ויטמין D במהלך שנת החיים הראשונה לחייהם, נמצאו כבעלי סיכון מופחת לחלות בסוכרת מסוג 1 בהשוואה לילדים שלא קיבלו ויטמין D. המחסור בויטמין D גם נקשר לעמידות לאינסולין ולתסמונת מטבולית. כמו כן, הוא חשוב לשחרור האינסולין מהלבלב.
הוא משפיע על ליותר מ- מ 200 גנים הקשורים בייצור ועמידות לאינסולין. עבודות אפידמיולוגיות הראו שאנשים עם רמת ויטמין D נמוכה מצויים בסיכון מוגבר לפתח סוכרת ושחולי סוכרת יותר מאוזנים בקיץ.
מגנזיום
מחסור במינרל זה נקשור במחלות כרוניות, לרבות סוכרת. מחקרים אפידמיולוגיים (מחקרים העוסקים במגיפות והתפשטותן) הראו התאמה בין רמות נמוכות של מגנזיום באוכלוסייה לבין שכיחות של סוכרת, וקשר בין צריכת מזון עשיר במגנזיום והקטנת שיעור הסוכרת.
ליקויים במטבוליזם בחולי סוכרת יכולים מצידם לגרום כשלעצמם להיפומגנזמיה, שנקשר לא רק למחלה עצמה אלא גם לסיבוכים שלה, הקשורים גם בכלי הדם הגדולים והקטנים, לרבות בעיות לבביות.
המינון המומלץ הוא 250 – 350 מ”ג
למגנזיום יש גם אפקט נוסף של מניעת התכווציות שרירים ואפקט מגן מפני כאבי ראש, אחד הסימנים לעודף נטילת מגנזיום הינו שילשולים.
