מנכ"ל משרד הבריאות ל'סמאללה': "גם אני חטפתי שפעת, בזכות החיסון חזרתי תוך יום וחצי לעבוד"

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בראיון מיוחד ל'סמאללה' ממשיך להתעקש שאין צורך להיכנס לפאניקה – "אנחנו חווים את אחת מתחלואות השפעת הקשות לצד מערכת אשפוז שנמצאת בלחץ" ויחד עם זה "המערכת פה נחשבת מצוינת ורופאים שעוזבים לחו"ל חוזרים בסופו של דבר". וכן, הוא עדיין חושב שצריך להתחסן נגד שפעת למרות שהוא עצמו התחסן וחלה

Share This:

אתם חולים, מנוזלים, כואב לכם ואתם בכל זאת לא מעזים להגיע אל הרופא או לחדר מיון? אתם לא לבד. גם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הצטנן, אבל הוא לעומת זאת לא שותף לתפיסה האפוקליפטית של מערכת בריאות שקורסת, להיפך, הוא רואה בעומס הנוכחי חריג וזמני והוא סבור שבסך הכל, יש לנו מערכת בריאות מצוינת.

תפסנו אותו ביום קר ועמוס במיוחד לראיון קצר:

התחסן גם נגד שפעת וגם נגד חצבת, בר סימן טוב (צילום: דוברות משרד הבריאות)

קודם כל איך הבריאות בימים אלה? בכל זאת, עומס לא קטן על המערכת העצומה שאתה מנהל

"אלה ימים מאתגרים עבור המערכת. אנחנו חווים את אחת מתחלואות השפעת הקשות לצד מערכת אשפוז שנמצאת בלחץ בכל עונות השנה, כך שניצר לחץ חריג מאוד".

אתה יודע, זה העומס החריג הזה הוא לא חריג, בכל העולם חווים עכשיו קושי מערכתי ועומס. אחת הכותרות של הטלגרף הבריטי הייתה השבוע איך זה שהעולם עדיין נלחם במחלה שהייתה אפידמית במלחמת העולם הראשונה, וכאן בארץ הוא תוקף כל פעם מחדש

"גם אני לפעמים תוהה איך הרפואה כל כך מתקדמת, טיפולים פורצי דרך בסרטן, ניוון שרירים, סכרת ועוד ועוד, ואני עדיין תקוע כבר חודשיים עם נזלת ווירוס בגרון"

אז כולם באותה סירה מנוזלת? מה העניין? אנחנו לא שומרים על היגיינה? לא מתעטשים למרפק? או שזה שוב סיפור המחסור בכוח אדם ומיטות?

"גם וגם וגם. אף אחד לא באמת יודע מה גורם לשפעת בשנה מסוימת להיות קשה יותר, כמו שקרה השנה. גם יותר חולים וגם יותר קשה. זה בא על מערכת עם מספר המיטות הנמוך במערב ושיעור התחסנות נגד שפעת נמוך. דווקא בהגיינת ידיים עלינו".

אתה מחוסן?

"ודאי"

אז איך אתה חולה?

"יש עשרות או יותר, זנים של שפעת. החיסון מכיל 4 זנים ובכלל לא בטוח שמה שהיה לי זה שפעת. עדיין חשוב מאוד להתחסן. וגם אם חטפתי משהו השנה, הצלחתי לחזור לעבודה תוך יום וחצי. זה בוודאי תרומה גם של החיסון".

אוקיי, אז נתחסן, זה לא יוסיף כוח אדם למערכת. לפעמים מגיעים למיון לא בגלל שהמחלה קשה אלא בגלל שזה קורה בלילה, זה אומר שאם לא יהיו מספיק אנשים שיטפלו בחולים, זה תמיד יגרום למערכת לקרוס. במיוחד לנוכח הגידול באוכלוסייה

"נכון. אנחנו נמצאים בעיצומו של עשור בו היקף הקשישים בני 75 ומעלה יכפיל את עצמו. זה דורש הרבה מאוד היערכות של כל המערכות על מנת שנוכל להמשיל לתת מענה ציבורי טוב לציבור"

מה לגבי חשיבה מחוץ לקופסה כמו טיפולים ביתיים יותר, שימוש בטכנולוגיה? להרחיק קשישים ותינוקות מחדרי המיון

"אנחנו נוציא השנה 200 מיליון שח, שיעלו ל-300 בשנה הבאה לטיפולי בית. זה חלק מהרפורמה בסיעוד שהשר ליצמן קידם, ועושים מאמצים אדירים להורדת הפניות למיון. ירדני ב-2 אחוז בשנים האחרונות ועוד צעדים רבים מאוד"

כשמסתכלים על הגרפים שלכם המצביעים על הזדקנות האוכלוסייה – זה די מטריד, כי בוא נודה על האמת, מדובר בנטל כלכלי כבד על המערכת

"אכן. החלק המלא של הכוס הוא שישראל עדיין גדלה. נולדים פה ילדים וזו סך הכל ברכה שתוחלת החיים אצלנו עולה. גם זה לא קורה בכל המדינות"

ולכן מדינות אחרות יהיו צמאות יותר "לגנוב" לנו את הרופאים. זה לא קשה כי רופאים מתמחים חווים פה קושי גדול ושם אולי מציעים להם חיים קלים יותר

"זה אחד האתגרים שלנו אבל זו לא אחת הבעיות הגדולות שלנו כיום. הרופאים נוסעים וחוזרים. להיות רופא בישראל זה מאוד מספק. המערכת פה נחשבת מצוינת וזו זהות גדולה לכולם להיות חלק מזה".

 

אז בעצם איפה אתם כרגע מול האוצר בהקשר של דרישת תוספת תקנים ומיטות? כשאתה היית באוצר הכרת את זה מהכיוון השני, אולי זה משרת אותך עכשיו בניהול משא ונתן מולם?

"יש לנו סיכום רב שנתי על מיטות ותקנים. פחית ממה שאנחנו רוצים אבל אנחנו עסוקים בליישם את זה".

מה הסיכום? הוא סוכם לפני החורף אני מבינה, לפני התפרצות השפעת והחצבת?

"כן. 200 מיטות כלליות בשנה ל-6 שנים, 600 מיטות גריאטריה פעילה ועוד 150 מיטות שיקום על פני 5 שנים ו-75 מיטות פסיכיאטריות על פני 5 שנים"

ב 2010 קודמך בתפקיד פרופ' רוני גמזו אמר שחסרות 1000 מיטות אם אני זוכרת נכון

"אז הייתה תכנית ל-960 מיטות. עכשיו עשינו תכנית יותר גדולה – סך הכל כ – 2,025 מיטות וזה מעבר למיטות שנפתחו באסותא אשדוד"

וזה מדביק את הגידול באוכלוסייה? ומה לגבי אחיות? יש עליה בלימודי סיעוד?

"זה לא נותן מענה מלא לגידול אוכלוסיה ולהזדקנות, בשביל זה צריך 300 בשנה"

מה אתה עונה היום למנהלי המחלקות הפנימיות שמדברים על מערכת בריאות קורסת או ליו"ר ההסתדרות הרפואית שאומר שהמצב הוא תוצאה של חוסר השקעה במערכת הבריאות בעשרים השנים האחרונות?

"אני לא אוהב את האמירות שהמערכת קורסת. יש קשיים רבים אבל הצוותים המצוינים ממשיכים לתת טיפול איכותי למטופלים. יש הרבה מאמצים שלנו כדי להקל על העומס ולשפר את השירות. לא הכל יכול לקרות ביום אחד".

מה לגבי טיפול בלחץ (תעוקה/סטרס), אולי הוא הגורם לעלייה התחלואה? אנחנו חיים במדינה עם הרבה לחץ,לא רק מצב בטחוני – גם יוקר המחייה, שעות העבודה הארוכות. יש כוונה לנסות להביא למודעות את הטיפול בנפש כגורם מונע תחלואה ברמת בריאות הציבור?

"סטרס ידוע כאחד ממחוללי התחלואה הגדולים ביותר. עברנו מעולם של מחלות זיהומיות למחלות לא מדבקות וזה אתגר גדול. התזונה הלקויה, אורח החיים היושבני, המסכים והסטרס מאתגרים את בריאות הציבור מאוד. בקיצור – לנשום עמוק ולעשות דיאטה לא רק לאוכל, אלא גם למסכים"

אז תעשו גם לזה תשדיר שרות? לעודד רוגע?

"זה רעיון טוב. העולם מדבר על בריאות במונחים רחבים הרבה יותר, של רווחה אישית וחברתית".

 

 

 

 

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top