ועדות הבדיקה של משרד הבריאות: כלי יעיל למניעת רשלנות רפואית?

כשמתרחשת רשלנות רפואית, כמו חיבורו של תינוק לפחמן דו-חמצני במקום חמצן, יש מי שאמור לבדוק את זה ולוודא שהמקרה לא יחזור על עצמו. משרד הבריאות. לדברי עו"ד תמר גמליאל – הבודקים אינם אובייקטיבים ולכן המקרים חוזרים על עצמם

Share This:

לפני כשבוע התכנסה הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת כדי לדון בסוגיית וועדות הבדיקה של משרד הבריאות במקרים של חשש לרשלנות רפואית.

בוועדה טענו נציגי משרד הבריאות כי המשרד מקדם חוק למעמדו של נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, המטפל גם בטענות על רשלנות רפואית.

הצעת החוק, כך נמסר, תעניק חיסיון על עדות לרשלנות שכזו – חיסיון שלא יאפשר להשתמש בעדות בהליך של תביעת נזיקין – "זאת כדי לאפשר לרופאים ואחיות להעיד ללא חשש".

פנינו למשרד הבריאות כדי לקבל את טיוטת הצעת החוק, אבל קיבלנו תשובה שהיא נבחנת כעת בהנהלת המשרד ולכן עדיין לא מפורסמת.

יו"ר הוועדה – ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) קראה בדיון "להוציא את חקירות הרשלנות הרפואית מידי משרד הבריאות" לאחר שאזרחים שהגיעו להעיד בוועדה דיברו על טיוח לכאורה של חקירות הרשלנות הרפואית שנעשתה במקרים שלהם.

שרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) הודתה בדיון שיש בעייתיות בנושא משום שמשרד הבריאות במידה רבה בודק את עצמו ורופאים לא מוכנים לחקור את חבריהם או לקבוע שהתרשלו.

התינוק חובר לפחמן דו-חמצני במקום לחמצן, אילוסטרציה (shutterstock)

אז פנינו לעו"ד תמר גמליאל, מומחית לרשלנות רפואית ולדיני בריאות ממשרד ר.א. גמליאל ושות' עורכי דין, לשעבר מ"מ יו"ר ועדת בריאות בלשכת עורכי הדין – כדי לנסות לברר מה הבעיה עם וועדות הבדיקה של משרד הבריאות כעת, והאם ההצעה המעומעמת של המשרד לשינוי המצב – יכולה לעזור במשהו לפתרון:

עו"ד גמליאל, את מן הסתם מכירה את העניין מקרוב. מה הבעיה כיום עם חקירת מקרים של רשלנות רפואית?

"הבעיה המרכזית היא שמנהלי המוסדות הרפואיים ומנהלי קופות החולים כמעט לא עושים שימוש בסמכות שהוקנתה להם.

בעייתית לא פחות השאלה כיצד ניתן לצפות ממנהל מוסד רפואי לחקור בצורה אובייקטיבית אירוע חמור שאירע בין כתליו?

יש לשים לב לכך שחוק זכויות החולה מאפשר להקים ועדות בדיקה לצורך בדיקת תלונה של מטופל (או נציגו) או לצורך בדיקת אירוע חריג, שאמורות לחקור אירועים חריגים ומקרים של רשלנות רפואית, כאשר מי שמוסמך להקים ועדות מעין אלה הם מנהל מוסד רפואי, מנהל קופת חולים, מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהוסמך לכך על-ידו, למשל נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות.

כפי שציינתי, מנהלי המוסדות הרפואיים לא עושים בסמכות זו שימוש מספק ואין להתפלא על כך, נוכח ניגוד העניינים האינהרנטי בו הם מצויים.

בפועל, גם כאשר מוקמות כבר ועדות על-ידי משרד הבריאות, פעמים רבות הן מוקמות זמן רב מדי לאחר התרחשות האירוע ותהליך הבדיקה אורך זמן רב, עד כדי שאין בתוצאותיו שום תועלת – לא לנפגע מהרשלנות ואף לא כמסקנות שניתן ללמוד מהן, כאשר בכל הזמן הזה, הרופא או הצוות שהתרשל ממשיכים לעבוד, פעמים רבות באותן שיטות שהובילו לרשלנות, עד לפרסום המסקנות זמן רב לאחר מכן.

אני סבורה שיש לדרוש חקירת אירועים בזמן אמת על ידי גוף ביקורת חיצוני ולהפיק את המסקנות והלקחים המתבקשים סמוך ככל הניתן לאירוע".

קיראו גם:

רשלנות רפואית: איך אפשר למנוע את זה?

רשלנות בהדסה: חיברו תינוק לצינור הלא נכון

"לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" – אלא אם כן אתה מדינת ישראל?

ומה הבעיה עם זה שמשרד הבריאות הוא הרשות שאמונה על ועדות הבדיקה החוקרות מקרים עם חשד לרשלנות רפואית?

"צריך לזכור שמשרד הבריאות הינו הבעלים של חלק מהמוסדות הרפואיים (למשל, בתי החולים הממשלתיים כמו איכילוב ותל השומר) או לכל הפחות מי שאחראי על הפיקוח על מוסדות אלה.

"לא באמת ניתן לצפות מהגוף שאחראי על הרשלנות לבקר את עצמו". עו"ד תמר גמליאל (צילום: אלון הדר)

על בעיה זו הצביעו גם חברות הכנסת אלהרר וגרמן, כאשר אמרו שלא באמת ניתן לצפות מהגוף שאחראי על הרשלנות לבקר את עצמו, וקיים חשש ממשי לניגוד עניינים במקרה ה"טוב", ולניסיונות לטייח את אשר אירע במקרה הרע.

משרד הבריאות מציע להטיל חיסיון על העדויות של רופאים ואחיות בוועדות הבדיקה, על מנת לאפשר להם להעיד בלי חשש שיגרמו נזק של ממש לחבריהם לעבודה ובלי שקורבנות הרשלנות יוכלו לתבוע מאוחר יותר – מה דעתך על כך?

"מאחר ונוסח הצעת החוק טרם פורסם, עדיין לא ברור מה החידוש בהצעת משרד הבריאות, שכן המצב כיום (כפי שמעוגן בחוק זכויות החולה ואף בפסיקת בית המשפט העליון) הוא כזה שברירת המחדל היא שפרוטוקולים של ועדות הבדיקה לא נמסרים למטופל או למשפחתו, בעוד שמסקנות הוועדה מועברות אליו.

בכך נוצר איזון בין זכות המטופל לקבל את המידע הרפואי לבין האינטרס הציבורי בשיפור בטיחות הטיפול ומניעת הישנות מקרים דומים בעתיד".

מכיוון שנוסח הצעת החוק לא פורסם מה את היית מצפה שיכלל בה?

"אני חושבת שעל הצעת החוק להגדיר מהם אירועים חריגים המחייבים הקמת ועדות בדיקה, וכן לקבוע לוחות זמנים ברורים, סבירים וקצרים להקמת הוועדה ולגיבוש ממצאיה ומסקנותיה.

יש צורך ואף חובה להקים גוף ביקורת חיצוני למשרד הבריאות. זאת כדי להימנע, ככל שניתן, מניגוד עניינים. גם מבקר המדינה מצא צורך כזה, כבר בדו"ח לשנת 2011, ואף המליץ להקים יחידה חיצונית כדוגמת מח"ש שכפופה למשרד המשפטים ולא למשרד לביטחון פנים".

משרד הבריאות מתרשל בפיקוח ולנו זה עולה ביוקר

נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות יכול לדעתך  להתאים לסוג הזה של ביקורת?

"למרבה הצער, סמכויותיו של נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות אינן מוסדרות במלואן. נושאים כמו סמכויות וחובות הנציב, בכל הנוגע לוועדות הבדיקה המוקמות על-ידו, לא הוסדרו עד היום.

תשובת משרד הבריאות כי טיוטת הצעת החוק "נבחנת כעת בהנהלת המשרד ולכן עדיין לא מפורסמת" מעוררת תמיהות לאור העובדה שחלפו למעלה מ-5 שנים מאז שמשרד הבריאות דיווח למבקר המדינה כבר בשנת 2011 כי הוקם צוות לגיבוש הצעת חוק בנושא סמכויות הנציב – דבר שלא בוצע עד הדיון בוועדת הביקורת של הכנסת.

דווקא פרסום טיוטת הצעת החוק יאפשר דיון ציבורי ושכלול המנגנונים הנדרשים ליציקת התוכן והסמכויות לתפקיד הנציב.

מכל מקום, אני סבורה שנציב קבילות הציבור אינו הגורם המתאים לכך. נכון וראוי יהיה שהגורם שיעמוד בראש הגוף המבקר יהיה חיצוני למשרד הבריאות ואשר תפקידו יוקדש רק לטובת נושא חשוב זה".

מה החשיבות של ועדות הבדיקה האלה בניהול תביעות רשלנות רפואית?

"כיום אין משקל מיוחד למסקנות ועדות הבדיקה במסגרת ניהול תיקי רשלנות רפואית בבתי המשפט.

צריך לזכור שניהול תיקי רשלנות רפואית כרוך בעלויות לא מבוטלות ובזמן יקר – הן לנפגע והן למערכת בתי המשפט, וניתן להביא לצמצום העלויות. מסקנות ועדות הבדיקה מועברות למטופל (בניגוד לפרוטוקולים), והעובדה שלא ניתן המשקל הראייתי המתאים למסקנות מאלצת את הנפגעים מהרשלנות להליך יקר יותר וארוך יותר מזה שהיה נדרש אילו היה למסקנות הוועדות משקל מחייב ובפרט כאשר נמצאה רשלנות על ידי הוועדות.

במקרים כאלה, אם בית-המשפט יקבל את המסקנות בנוגע לקיומה של רשלנות, ניתן יהיה למקד את הדיון רק בגובה הנזק ובסכומי הפיצויים שישולמו לנפגע".

Share This:

כתיבת תגובה

Top