טרשת נפוצה: טיפול אגרסיבי חדש עשוי לעצור את המחלה ל- 5 שנים

מחקר חדש מציע לחסל את המערכת החיסונית באמצעות תרופות חזקות המשמשות בטיפולים בחולי סרטן ולאחר מכן לבצע אתחול מחדש שח המערכת, עם השתלת תאי גזע

Share This:

מי שחולה בטרשת נפוצה מכיר את זה היטב. מצד אחד, מדובר במחלה כרונית לכל דבר ועניין ואנשים רבים חיים איתה במשך שנים.

מצד שני מדובר במחלה שבה יש מלחמה של ממש בין שתי מערכות כל כך חשובות בגוף – מערכת החיסון תוקפת את מערכת העצבים.

זה יוצר תסמינים איומים כמו פגיעות מוטוריות – עד כדי נכות, פגיעות בראייה, במערכת העיכול, כאבים לא מוסברים ואבדן תחושה באיברים מסויימים, עייפות, חום, כאבי ראש ודיכאון.

כששאלנו לפני כ-3 שנים את ענת אילון, מייסדת ויו"ר הדירקטוריון של MS ישראל (חל"צ), המתמודדת עם המחלה כבר שנים, היא תיארה את זה כך:

"החיים בחוסר וודאות הפכו להיות חלק מהשגרה ועוד יותר מזה, חלק ממה שדוחף אותי קדימה. כי מראש אני לא יודעת מה יכול לקרות אז בעצם הכל יכול לקרות. ולכן, אפשר להגשים חלומות, קטנים כגדולים, ואפשר להעיז ללמוד דברים חדשים ואפשר ללמוד להירגע ולקחת נשימה".

ועכשיו – פתרון חלקי לאמיצים בלבד

הרופאים שמנהלים את המחקר החדש שמתפרסם כעת בכתב העת הרפואי  JAMA Neurology אומרים שרק חלק מהחולים יהיו מתאימים לטיפול מן הסוג הזה, במיוחד כי מדובר בסיכון כל כך גבוה.
מתוך 281 אנשים שקיבלו את הטיפול, כמעט מחצית נהנו מהעצירה המיוחלת במחלה, אבל שמונה מהם מתו כעבור זמן קצר.
מדובר באחת העבודות המחקריות הגדולות והארוכות ביותר של טיפול בטרשת נפוצה.
מארק ריי (41) מבריטניה, עבר את השתלת תאי הגזע לפני כחודשיים ובינתיים, הוא מרגיש מצויין. בראיון ל – BBC אמר ריי שהוא שמח שניתנה לו ההזדמנות לעבור את הטיפול הזה.

"זו היתה החלטה קשה, לדעת מה יכול להשתבש. אשתי ואני דיברנו על זה במשך שעות רבות. אנחנו כבר הורים לילדים קטנים ואני לא רוצה שהטרשת נפוצה שלי תחמיר ואמצא את עצמי בכיסא גלגלים.
עשיתי את זה כדי לעצור את המצב, כדי שאוכל להיות שם עבור הילדים שלי, שהם עדיין כה צעירים. אני רוצה להיות מסוגל לשחק רוגבי וכדורגל איתם כשיגדלו".
מה שלא ברור עדיין זה כמה זמן הטיפול עשוי בסופו של דבר לעבוד.

צפו בשגרת יומו של איל בר דוד, מגשר במקצועו, חולה בטרשת נפוצה (צילום: באדיבות  עמותת ה'בית לחולי טרשת נפוצה)

ענת אילון חיה עם טרשת נפוצה כבר משנות ה-90.

טרשת נפוצה, חיים עם זה. ענת אילון (צילום: שלי יפה אבידור)

"חודש אחרי שהשתחררתי מהצבא, התחלתי לעבוד בבנק ופתאום הרגשתי שראייתי אינה ברורה ומטושטשת", היא מספרת. "לאחר כמה ימים שבמהלכם חוויתי שלל תחושות מוזרות שלא הכרתי קודם, אושפזתי בבית החולים לסדרת בדיקות ובסיומן אובחנתי בטרשת".

בהמשך, סבלה ענת מהתקפים רבים, מכל מיני סוגים, היא איבדה את ראייתה לפרקים, את היכולת לעמוד וללכת, אבל ענת סירבה לתת למחלה לנטרל אותה. גם כשאיבדה תחושה ברגליה לתקופה ארוכה של כחצי שנה, היא המשיכה ללכת יום יום לעבודה, צעד אחר צעד, ואף סיימה תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני במנהל עסקים.

"הרבה אומרים לי ש'לא רואים עלי'" מספרת ענת, "ובאמת יש לי מזל, ההתמודדות עם טרשת זה דבר מורכב ומאוד אינדיבידואלי. יש עוד מצבים של טרשת, ויש סיפורים נוספים ואולי פחות אופטימיים, של אנשים משותקים. עדיין, מבחינתי, חשוב להתאמץ לחיות ליד המחלה ולא את המחלה".

תוקפים את מערכת החיסון כדי שלא תתקוף את מערכת העצבים

חוקרים מאימפריאל קולג' בלונדון אספו נתונים מ – 25 מרכזים רפואיים ב -13 מדינות, בהם החלו במתן הטיפול הרדיקלי המכונה "השתלת תאי גזע עצמיים"  או AHSCT.
הרעיון מאחורי הטיפול החד פעמי, הוא לאפס את המערכת החיסונית כדי למנוע ממנה לתקוף את הגוף. אבל זה דורש תרופות רעילות ההורגות את התאים הקיימים במח העצם של החולה, טיפול לא קל ובהחלט עונה להגדרה – מסוכן.

מן הממצאים עולה כי חולים צעירים, אשר אינם מגיבים לתרופות אחרות לטיפול בטרשת נפוצה וסובלים מהתקפים, עשויים להפיק תועלת מהטיפול.

מחולה סיעודי לעמידה ללא עזרה (pixabay)

סטיבן הסטור אובחן כחולה בטרשת נפוצה בשנת 2013, תוך שנה, הוא הפך מספורטאי מוכשר לנכה הזקוק לכיסא גלגלים.
הוא אמר ל- BBC: "הפכתי מרץ מרתונים לחולה סיעודי ממש, הייתי זקוק לסיוע 24 שעות ביממה, בשלב מסוים לא יכולתי להחזיק אפילו כפית ולהאכיל את עצמי".

בתוך כמה ימים מההשתלה הצליח הסטור להזיז את אצבעות רגליו, ואחרי ארבעה חודשים כבר היה מסוגל לעמוד ללא עזרה.
החוקר הראשי, ד"ר פאולו מורארו, אמר ל – BBC שחייבים לשקול את הסיכונים אל מול התועלת לפנהי שמחליטים על טיפול כזה.
"במחקר זה, המהווה מחקר מעקב ארוך טווח, הוכחנו שאנחנו יכולים 'להקפיא' המחלה ולעצור את ההתדרדרות שלה, לתקופה של עד חמש שנים.
עם זאת, עלינו לקחת בחשבון שהטיפול טומן בחובו סיכון קטן של מוות ובכל זאת מדובר במחלה שמסכנת את החיים באופן מיידי".

לקריאת המחקר במקור לחצו כאן

קיראו גם:

טרשת נפוצה: אפשר לחיות עם זה

חיפה: "שפכו מיליונים על תחבורה ציבורית – שכחו את בעלי המוגבלויות"

מחקר: שש כוסות קפה ביום, פחות סיכוי לטרשת נפוצה

Share This:

כתיבת תגובה

Top