למה לסבך? מהפכה בגב האריזה / גיא גיאור

כשמנכ"ל משרד הבריאות מחליט להכריח את חברות המזון לסמן בבירור את כמות הנתרן או השומן הרווי במוצרים הוא עושה צעד בכיוון הנכון, אבל זה לא עוזר למי שלא מבין כלום בתזונה. אנשים צריכים להיות מסוגלים להעיף מבט בגב האריזה ולהבין עד כמה המוצר שהם קונים בריא או לא בריא להם בסולם של 1-15. ותתפלאו, אפשר לעשות את זה גם בלי שחברות המזון ייקרו את המוצר. גיא גיאור על המהפכה הבריאותית שנמצאת ממש מעבר לפינה

אפשר להשיג תוצאות גם בלי לסבך, גיאור (צילום: יח"צ)
אפשר להשיג תוצאות גם בלי לסבך, גיאור (צילום: יח"צ)

יש לי חדשות בשבילכם, הקידמה מסנוורת אותנו. אנחנו אוהבים לדמיין את החיים שלנו בעתיד כקלים יותר, פשוטים יותר, סקסיים יותר. "עד החתונה זה יעבור", "60 זה ה-30

החדש", "40 זה ה-20 החדש" בעתיד, אנחנו חושבים לעצמנו, תוחלת החיים תהיה גדולה יותר ובגיל של ההורים שלנו, אנחנו נהיה צעירים ובריאים הרבה יותר.

אבל כשמסתכלים על הנתונים היבשים מתבררת אמת אחרת לגמרי, בעתיד, לא רק שנהיה חולים יותר, כבדים יותר וזקנים יותר, אלא שגם תוחלת החיים תאכזב והילדים שלנו יחיו 10 שנים פחות מאתנו. 10 שנים פחות, זה לא סקסי.

בשביל להיות בריאים באמת זה לא מספיק ללכת לרופא כדי שירשום תרופות לטיפול בסימפטומים של לחץ דם או סכרת, צריך לקבל החלטה מושכלת להיות בריא.

צריך להחליט שמהיום מפסיקים לעשן, עושים ספורט, אוכלים טוב יותר, לא צריך להשתגע, אבל לעשות משהו, קצת למען עצמנו ולמען האנשים היקרים לנו ביותר.

הבעיה היא שכדי לקבל החלטה מושכלת, אנשים צריכים ידע ובעידן שבו אנחנו מוצפים בידע, קשה להתמצא בין כל שבבי האינפורמציה הללו. לא פשוט לאדם שלא למד 3-4 שנים תזונה, לעשות שיכלול של כל הנתונים שמופיעים על גבי טבלת הערכים על האריזה של מה שהוא אוכל ולהבין מזה עד כמה הדבר הזה בריא, או לא. אני מכיר לא מעט אימהות שחושבות ש'במבה' זה בריא, כי כתוב שזה מכיל "חומרים טבעיים בלבד". אני מכיר אנשים סוכרתיים שאין להם בעיה לאכול מוצרים שכתוב עליהם "מתיקות מעודנת", "ללא תוספת סוכר" או "דל סוכר" – הם לא מבינים שבכל המוצרים האלה יש סוכר. מעבר לזה, גם מי שלמד לא זוכר, אני מכיר רופאים שלא מבינים מה המשמעות של כל הרכיבים שמפורטים בגב האריזה.

אז המדינה החליטה לשנות את המצב וזה יפה אבל רגע אחד

בריאות, עניין של החלטה מושכלת.  (shutterstock)
בריאות, עניין של החלטה מושכלת. (shutterstock)

כשמנכ"ל משרד הבריאות, פרופ'  רוני גמזו,  מציע רפורמה חדשה שבה  מסמנים על גבי אריזת המזון את כמות הקלוריות , הנתרן והשומן, אני מאמין לו שהוא דואג לבריאות הציבור אבל אתם הציבור, מה זה אומר לכם? אתם יודעים בכלל מהי כמות השומן והנתרן המומלצת באותה המנה?

כשח"כ איילת שקד (הבית היהודי) מדברת על רגולציה שתסדיר את הנושא הזה כך שחברות המזון לא יפילו את עלויות הסימון על הצרכנים, ברור לי שהיא דואגת לכיס שלי, אבל  שוב, מה זה אומר בכלל? עוד לפני שמדברים על "כמה זה עולה לנו?" צריך  אולי לזכור למה בכלל מופיע הסימון? איך הופכים אותו למידע זמין עבורנו?

אז מה עושים?

באופן אישי, אני מאמין שבכל שדה פעולה שמעורבים בו אינטרסים משותפים זה הבסיס והמהות להצלחת כל תהליך. במקום לדבר על סימון מוצרים, צריך לדבר על דירוג. לדרג מוצרים לפי מדד בריאות קפדני ובלתי תלוי. זה הרבה יותר משמעותי לצרכן אם היה יכול להבין רק מלהעיף מבט חטוף על האריזה  שלדוגמא מבין שני סלטי החומוס הנמכרים ביותר בישראל, אחד מהם בריא פי שניים יותר מהשני. כמה זה היה מעודד את יצרניות החומוס המתחרות לעשות כל מאמץ בכדי שגם המוצר שלהן יהיה בריא יותר?

 בתעשיית הרכב, רפורמה כזאת לדירוג פליטת הזיהום מרכבים גרמה להפחתה של 20% בפליטת גזי החממה. אם ב- 10 שנים היינו מצליחים לייצר אפילו חצי מההצלחה הזאת בתחום הבריאות, היינו גורמים למדינה לייצר את החיסכון הכי גדול שידעה אי-פעם בתקציב שלה, כי אנשים לא יסבלו מהשמנת יתר, הם יהיו מודעים יותר והתופעה ההזויה הזאת שבה  20% מכלל ההוצאה הלאומית בישראל על בריאות, מתבזבזת רק על השמנה, יכולה להיחסך לנו.

 בינואר 2011 במשרד הבריאות האנגלי נכתבה שיטה לדירוג מזונות המתבססת על אותה טבלת ערכים אמורפית הנמצאת בגב אריזות המזון. אותה שיטה אומצה בידי ארגון הבריאות האירופאי כאמנת פרסום עליה חתומות כלל חברות המזון הגדולות בעולם בהן יוניליבר, נסטלה, דנונה, מקדונלדס, בורגר קינג, קוקה קולה, פפסי, פררו ועוד.  אפשר ורצוי ליישם את המודל הזה גם בישראל.

אין כוונה לייצר מציאות קיצונית שאף אחד לא יוכל ליישם, הכוונה היא לייצר מודעות. ידע שהוא ההכרח הבסיסי לאחריות אישית. אם אין לך ידע, אתה לא יכול לקבל החלטה להיות יותר בריא.

צפו בסרטון של הפורום לאורח חיים בריא – על המגיפה שהיא האיום הגדול ביותר על ישראל

צפו במיכל צפיר וגיא גיאור על מהפיכת סימון המוצרים העומדת בפתח

Share This:

כתיבת תגובה

Top