עידן האינסטנט: האם עדיין יש צורך בסירנה על האמבולנס?

הן רועשות, מלחיצות ובעיקר מיידעות את הסביבה שמשהו, בדרך כלל  לא טוב, קרה. אבל  מחקרים מראים שהסירנות של האמבולנס לא מקצרות את זמני ההגעה שלו למטופל באופן שממש מציל חיים והיום בעידן האופנועים, הדרכות ההחייאה בטלפון והדפיברילטורים במקומות ציבוריים, ידיים רפואיות מגיעות אלינו מהר יותר מאמבולנס, אז האם הסירנות הללו בכלל מיותרות?

שירת הברבור של שירת הסירנה? אולי הן מיותרות? (shutterstock)
שירת הברבור של שירת הסירנה? אולי הן מיותרות? (shutterstock)

כמה פעמים יצא לכם לעמוד בפקק –  הכל סתום, הכל חסום, אין יוצא ואין בא –  ופתאום מגיח אמבולנס משום מקום, הסירנות שלו צווחות ומלחיצות והוא מנסה לפלס לעצמו דרך בין כל המכוניות ואתם רוצים לזוז, לתת לו לעבור, אבל אין לכם לאן?

זאת לא סיטואציה קצת בעייתית? כולנו הרי, גם מי שלא למד אפילו לעשות חסם עורקים בטירונות, כולנו יודעים שבהצלת חיים – כל דקה קובעת נכון? זה מה שמלמדים אותנו , זה עניין של חיים ומוות. ראיתם אמבולנס? אפילו לא ראיתם, שמעתם אמבולנס? זוזו. פנו דרך. עצרו, גם אם יש לכם ירוק. החיים של מישהו תלויים בזה. והנה עכשיו בפקק הזה, אין לכם לאן לזוז, אין לכם איך להפגין אזרחות טובה.

זה קורה  מכיוון שכל הרעיון הזה – של לפנות דרך לאמבולנס – פושט רגל. ממש כך. יש היום יותר ויותר כלי רכב על הכביש. הדרכים העירוניות פשוט חסומות בסיטואציות מסויימות ואם היתה דרך פנויה, אנשים "ממהרים במיוחד" היו כבר חוסמים גם אותה.

מצד שני יש את כל המתנדבים ונאמני החיים שמאפשרים לצוותי ההצלה לקצר את זמן ההגעה של ידיים רפואיות למטופל והדחיפות של הגעת האמבולנס היא כבר לא מה שהיתה. אם מישהו צריך עכשיו החייאה ויש אופנוען של איחוד הצלה במרחק יריקה ממנו – אז אפשר להרשות לעצמנו לחשוב שהאמבולנס יגיע קצת מאוחר יותר, העיקר שלא יעשה גם הוא תאונה בדרך.

האחריות הראשונית הגדולה ביותר היא של המוקדן

צפו: הדרכת החייאה על תינוק, משולבת עם שיחה אמיתית שהיגעה למוקד איחוד הצלה

 

ד"ר אורן וכט הוא פרמדיק ותיק ובעל תואר שלישי במחלקה לרפואת חירום באוניברסיטת בן גוריון אומר לסמאללה: "מה שקורה בארץ, אנחנו לא יודעים, כי כי הדברים לא נבדקים, אבל אם זה דומה לארצות הברית (שם דברים נבדקים) אנחנו יודעים שכשנוסעים עם סירנות ועם אורות, זה לא מקצר משמעותיתצ את זמן ההגעה לחולה. בארצות הברית זה מקצר את זמן הנסיעה בדקה פחות או יותר".

נו? וזה מה שאתם תמיד אומרים לא? כל דקה קובעת

כל דקה קובעת? לא מדוייק (ד"ר אורן וכט
אין מדידה שיטתית של תוצאות ההחייאה בישראל. ד"ר אורן וכט (צילום: יח"צ)

"לא מדוייק, זמן תגובה חשוב רק בחלק קטן מהמקרים. למשפחה למשל זה חשוב שיגיע איש צוות מקצועי במהירות הגדולה ביותר.  כי כשמישהו מתעלף, המשפחה שלו לא יודעת אם הוא רק התעלף או שהוא מת. מבחינתם זה דחוף. מי שמתמצא בספרות יודע היום כבר שזמני ההגעה למטופל הם הרבה פחות משמעותיים, קודם כל כי לא כל הנסיעות של האמבולנס הן דחופות. יש מקרים מאוד בודדים שבהם כל דקה חשובה במקרים למשל, כמו דום לב, שם המחקרים מראים שאם אתה לא מגיע בתוך 4 דקות, אז זה כבר לא ישנה אחר כך אם הגעת תוך 8 או תוך 10 דקות. ואין היום ארגון הצלה בעולם שמצליח להביא את האמבולנס שלו בתוך 4 דקות למטופל.

4 דקות זמן הגעה למטופל על ידי אמבולנס,  זה כמעט בלתי אפשרי, אני מדבר איתך על 4 דקות מ – "שלום" ועד – להגיע למטופל, לא לכתובת שלו, לא לחניה בחוץ.

על נושא ההחייאה בכלל אנחנו דנים עכשיו במסגרת תכנית המדדים הלאומית של רפואת טרום בית חולים של משרד הבריאות. השיטה להתמודד עם זה היא כוננים, נאמני חיים והדרכות החייאה טלפוניות על ידי המוקדנים".

והאופנועים מגיעים בתוך 4 דקות?

"זאת שאלה טובה, צריך לבדוק את זה. לא פרסמו על זה נתונים, אז אני לא יכול להגיד לך. הנושא של הדרכת החייאה למשל זה קודם כל לזהות שיש דום לב. זה הקריטי. אם אין זיהוי של דום לב סיכויי ההישרדות יורדים משמעותית וזה גם המקום הכי טוב לעשות בו הכי הרבה שינוי. האחריות היום על המוקדן היא לא פחות חשובה מאשר על הפרמדיק באמבולנס.  בעצם ההחייאות בעלות הסיכויים הגבוהים ביותר להציל חיים הן אלה שמתחילו בידי עוברי אורח. אנחנו יודעים שסיכויי ההישרדות מדום לב בארץ הוא נמוכים, 3.4% שורדים דום לב נוירולוגית תקינים בישראל, זה נמוך מאוד. בארצות הברית יש מקומות שזה  10% ובמקומות הטובים ביותר אפילו  20%".

מה הסיבה לכך?

"יש לזה הרבה סיבות, אחת מהן זה שהחייאת עוברי אורח עומדת על 15%, נכון למתי שמדדו את זה בפעם האחרונה, ב-2012. כלומר, רק ל-15% יש סיכוי טוב מלכתחילה לשרוד, בארצות הברית זה יכול להיות  60%".

אבל איך זה יכול להיות במדינה שבה כל כך הרבה אזרחים עושים צבא ונתקלים בהדרכות החייאה מידי פעם? יש הרבה חובשים בינינו לא?

מתנדבים על אופנועים, בכל מקום, בכל זמן (צילום: דוברות איחוד הצלה)
מתנדבים על אופנועים, בכל מקום, בכל זמן (צילום: דוברות איחוד הצלה)

"למרות שיש הרבה אנשים עם הכשרה רפואית בישראל, כמו חובשים צבאיים, רובם לא נתקלו בהחייאה מימיהם, ולכן יש חשיבות ללמוד עזרה ראשונה. אבל זה מראה כמה זה חשוב לתת הדרכה טלפונית למתקשרים למוקד.

בארצות הברית, שם לעיתים ניידות משטרה מגיעות לפני האמבולנסים, יש מקומות בהם שוטרים מפנים פצועים בניידות משטרה לבית החולים מכיוון שבפציעה, בניגוד למחלה, יש דגש עיקרי על פינוי מהיר לבית החולים. בישראל יש יחסית, הרבה מאוד כוננים, דבר שפוטנציאלית יכול להביא לשיפור ניכר בתוצאות ההחייאה. נכון להיום, אין מדידה ובדיקה שיטתית של תוצאות ההחייאה בטרום-בית החולים ובבית חולים והדרך היחידה לשפר את תוצאות ההחייאה היא מדידה שיטתית של כל תוצאות ההחייאה במדינה".

 סופרמן על אופנוע

הארגון הישראלי ששינה את השיטה והכניס לתודעה שלנו את הנושא של טיפול לפני שמגיע האמבולנס – הוא איחוד הצלה. ארגון הצלה שלא מפנה אנשים לבית החולים אלא רק מטפל בהם בשטח כשהדגש הוא על קיצור זמן ההגעה למטופל. יכול לשבת לידכם בעבודה מתכנת מחשבים שביום יום הוא מתכנת מחשבים, אבל פתאום הוא יקבל קריאה ויהפוך למציל חיים על אופנוע, בדרך לקשישה שנפגעה מרכב ברחוב הסמוך.

 דובי מייזל, פרמדיק ומנהל הפעילות הבינלאומית של איחוד הצלה, סבור כי "בהסתכלות מערכתית ההבדל בין נסיעה דחופה ללא דחופה בזמני ההגעה הן דקה או שתיים. במצב של ילד שנחנק או דום לב לדקות הללו יש משמעות עצומה ויכולות לעשות את ההבדל בין חיים למוות או בין נזק מוחי לחזרה להמשך חיים תקינים. האופנולנסים (אופנועי האמבולנס) של איחוד הצלה שינו את התפיסה הזאת משום שהגעתם נמדדת בזמן קצר מאוד של 2 או 3 דקות.

לכן, גם אם לאמבולנס יקח דקה יותר או פחות, החולה כבר מקבל את הטיפול הרפואי ממתנדב איחוד הצלה שהגיע למקום עוד לפני האמבולנס.

התפיסה הזאת של מתנדב שמגיב בזמן קצר מאוד מתוך הקהילה כשהוא מצויד בציוד רפואי מציל חיים כבר יצאה מגבולות ישראל והיא מופעלת על ידי איחוד הצלה במדינות נוספות בעולם. זאת משום שבמקומות רבים בעולם מבינים שלא ניתן 'להתחרות' במתנדב שנמצא במרחק קצר מהאירוע ויכול להגיע בתוך דקות ספורות".

ערבות הדדית: כולנו נאמני חיים

במד"א לקחו את הרעיון הזה צעד אחד קדימה והפכו את כולנו למתנדבים בפרוייקט "נאמני חיים" שלהם. כל אחד שיש לו ידע בסיסי במתן עזרה ראשונה יכול לסייע להציל חיים, הוא יגיע יותר מהר מהאמבולנס וגם מהאופנוען של איחוד הצלה.

צפו בסרטון "נאמני החיים" של מד"א

 אז עם כל החידושים ונאמני החיים מסביבנו – שאלנו את ד"ר רפי סטרוגו, מנהל אגף רפואה במד"א – האם זה באמת נחוץ שהאמבולנס יהיה עם סירנה?

ובכל זאת, אין עדיין תחליף לניידת טיפול נמרץ שיש בה כמעט את כל הכלים להציל חיים (shutterstock)
ובכל זאת, אין עדיין תחליף לניידת טיפול נמרץ שיש בה כמעט את כל הכלים להציל חיים (shutterstock)

 

"כן ולא. קודם כל כשאנחנו מדברים על לוחות זמנים ומענה לקריאות חירום אנחנו מדברים על שני שלבים. על זמן ההגעה למטופל וגם על השלב של הפינוי שלו לבית החולים. גם בשלב של ההגעה למטופל אתה רוצה להגיע אליו כמה שיותר מהר, כי למהירות שלך יש השפעה על התוצאה הסופית וגם בחלק השני. מבחינת ההגעה אל המטופל, יש שני דברים שצריך לזכור:

אחד זה שהיכולת של תורן מוקד באמת להעריך עד כמה המצב של המטופל הוא קריטי – היא יכולת מאוד מוגבלת. כי הוא נשען מאוד על הדיווחים של הסובבים. לפעמים בני המשפחה בהיסטריה, לפעמים יש מחסומי שפה ולא מבינים מה הוא רוצה, קשה מאוד לייצר תמונה אמיתית ולכן, המערכת כמערכת עובדת במצב של מה שנקרא "אובר שוטינג" תמיד לוקחים את זה לתרחיש האימה הגרוע והקיצוני ביותר ולכן, במצבים שבהם (ולא תמיד יש לך כוננים זמינים, או נאמני חיים זמינים או אנשי רפואה שנמצאים באזור) – אז כן אתה מזניק את הצוותים בנסיעה דחופה, כי ההגעה שלהם, אפילו בטווח של דקה, זה עלול להיות משמעותית. כשאתה מדבר על החייאה – דקה זה המון זמן. כשאתה מדבר על דימום בלתי נשלט בפצוע טראומה – דקה זה המון זמן מצד שני בשני המתארים, אם אתה מזניק אמבולנס באזור עירוני צפוף, אז הפקקים לא באמת מאפשרים לו להגיע יותר מהר עם סירנה או בלעדיה. ובאזור בין עירוני, הוא נוסע על 120 גם עם וגם בלי סירנה, לכן הנתונים מראים שאין משמעות לסירנה".

ומה עם כל הקיצור הזה של הזמנים עם האמבולנסים ונאמני החיים?

זה לא בא זה על חשבון זה. בגלל שיש לי מוקדנים מקצועיים שיודעים לעשות הדרכת החייאה אז עכשיו אני יכול להרשות לאמבולנסים שלי לנסוע בשאנטי ולהגיע אחרי חצי שעה? ממש לא, זה שני שלבים לאותו מענה.

"זה שיש לי מוקדנים ונאמני חיים לא אומר שאפשר לתת לאמבולנסים לנסוע בשאנטי", ד"ר רפי סטרוגו, מנהל אגף הרפואה במד"א. (צילום: דוברות מד"א)
"זה שיש לי מוקדנים ונאמני חיים לא אומר שאפשר לתת לאמבולנסים לנסוע בשאנטי", ד"ר רפי סטרוגו, מנהל אגף הרפואה במד"א. (צילום: דוברות מד"א)

צריך לדעת לעשות גם את זה וגם את זה. החשיבות היא אכן גדולה יותר בשלב של ההגעה לחדר הניתוח ואני מסכים עם ד"ר וכט על כך שאין אף ארגון הצלה בעולם שיכול להביא את האמבולנס תוך 5 דקות לזירת האירוע. אבל גם אפשר להביא את הגורמים האחרים, כן אפשר להביא את האופנועים, גם הם נוסעים עם סירנה ואורות, זה לא חייב להיות דווקא אמבולנס, הוא גם רכב הצלה, אבל כן, יש בהחלט משמעות להפעלת הסירנה גם בדרך ההגעה אל המטופל".

אז מה היא בכל זאת עושה, הסירנה הזאת?

ד"ר סטרוגו אומר גם ש"חלק מהמשמעות של הסירנה היא להזהיר את הסביבה מפני האמבולנס. זה לא רק "תפנו לי את הפקק, אני רוצה לעבור". זה גם מודיע לכל הנהגים ורוכבי האופניים והולכי הדרך בסביבה – שימו לב, אני נוסע מהר, אני הולך לעבור כאן את הצומת באדום, תנו לי לעבור".

ויש לכם נתונים על תאונות דרכים עם מעורבות של אמבולנס?

"מעט מאוד, אבל זה קורה. יש לנו חוקים מאוד ברורים במד"א. הנהגים שלנו מונחים לעצור לפני שהם עוברים צומת באדום. הם מחוייבים לוודא שאין אף אחד שנכנס יחד איתם לצומת ורק אז הם עוברים וזה מונע המון תאונות, אבל התאונות קורות.

ומה אתה אומר? עדיף באמת לנסוע עם האוטו לבית החולים?

"בחלק מהמקרים כן, אם עכשיו יש לי דימום פנימי בלתי נשלט, והמקום היחיד עלי אדמות שיכול להציל אותי זה חדר הניתוח, אז כן, גם אם זה על קורקינט חשמלי קחי את הפצוע וסעי לבית החולים. אבל בהרבה מקרים אחרים עדיף להמתין לאמבולנס כי יש בו הרבה כלים להתחיל את הטיפול בשטח, כמו למשל במקרים של התקפות אלרגיות. אם מישהו שאלרגי לסומסום אכל טחינה ומתחיל להיחנק, הוא לא יספיק להגיע לבית החולים, הוא ימות בדרך. באמבולנס יש טיפול בשביל זה".

 

 

 

Share This:

One thought on “עידן האינסטנט: האם עדיין יש צורך בסירנה על האמבולנס?

  1. איכות טיפול של צוות אמבולנס טיפול נמרץ או אפילו של אמבולנס לבן איו דומה לשל כונן שמגיע עם אופנוע. באופנועים אין את כל הציוד המתקדם (הם לא ממש מפקחים על מלאי תקני של ציוד), לא כל כונן על האופנוע מנוסה כמו צוות אמבולנס. הטיפול התרופתי שמעניק פראמדיק עם ציוד יותר מתקדם אינו דומה לאיכות הטיפול של כונן. יש מקרים שאין כוננים באיזור (במיוחד באזור הכפרי).
    יתרה מזאת, הסירנה משמשת גם לפינוי אל בית החולים ולא רק אל בית החולה, כך שכל רגע קריטי כשפצוע צריך יגיע לחדר הטראומה או חולה בדום לב צריך להגיע ולקבל את הטיפול המהיר שיציל את חייו.

כתיבת תגובה

Top