איך אומרים בסינית – "זו מערכת הבריאות הקורסת שלנו"?

תגידו מזל טוב למדינת ישראל. מתברר שמערכת הבריאות שלה החלימה מכל המחלות ואפשר לייצא אותה לסין. נחתם הסכם לשיתוף פעולה עם משרד הבריאות הסיני שבמסגרתו, בין היתר, הסינים ילמדו על יכולות מערכת הבריאות בישראל. זה באמת משהו שראוי להשוויץ בו. איזה מערכת בריאות אחרת היתה יכולה לתפקד בחוסר משווע של משאבים וכח אדם? חבל שלא לקחו את החברים הסינים לדיוני וועדת הסל או וועדות הכנסת – כך הם היו רואים איך מקצצים למערכת הזאת את הידיים והרגליים והיא בכל זאת ממשיכה לרקוד / טור אישי

תראי איזה יופי, לא משנה כמה אנחנו מקצצים, תוחלת החיים עולה כאן (shutterstock)
תראי איזה יופי, לא משנה כמה אנחנו מקצצים, תוחלת החיים עולה כאן (צילום: באדיבות דוברות משרד הבריאות)

משרד הבריאות שלח היום (ג) הודעה חגיגית:

"נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין ישראל וסין בתחום הבריאות. ההסכם נחתם על ידי שר הבריאות יעקב ליצמן וסגן שר הבריאות הסיני ליאו קיאן, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגנית ראש ממשלת  סין הגברת ליו ינדונג".

זה באמת מאוד מרגש וזה בטח יסייע למדינת ישראל באיזה אופן שקטונתי כרגע מלהבין או לברר לצורך העניין. מה שמעניין יותר בעיני זאת ההתלהבות הזאת של "בואו תראו, יש לנו מערכת בריאות נהדרת".

במסגרת הביקור של המשלחת הסינית בישראל, הנציגים יבקרו אחר כבוד  בבתי החולים שיבא ואיכילוב,  במוקד מד"א ובמוקד רפואה מרחוק של מכבי שירותי בריאות. יפה. ואני רוצה דווקא להציע להם לשנות קצת את המסלול.

הצעה: במקום בשיבא, בקרו בבית חולים בפריפריה

אני בטוחה שהסינים ישמחו לראות את הפלא של טיפול בחולים בשיטת "המיטה החמה" או "הכיסא החם", או "הפינה ליד השרותים שהעברנו עליה מגבון כדי שתוכל לשבת על הריצפה – החמה". בבתי החולים בישראל, כן גם בשיבא, זה שלא קשה לו כל כך לגייס תרומות, אבל בעיקר בפריפריה, חולים מאושפזים במסדרון אחרי המתנה ארוכה של שעות ואפילו ימים בחדר המיון. בחיפה, שיש בה 3 בתי חולים ציבוריים גדולים, יש בכל חורף מצב שבו אין לאן לשלוח חולים. האמבולנסים של  מד"א מופנים מבית חולים אחד למשנהו, בהתאם למצב התפוסה שכבר מזמן עברה את רף ה-100%.

חולים מתים בהמתנה לטיפול. אלה שמקבלים טיפול, עשויים למות כתוצאה מזיהום. המספרים הלא מעודכנים (כי רק עם רישום יש בעיה במערכת הבריאות) מדברים על כ- 4,000 מטופלים שמתים כל שנה כתוצאה מהזיהומים בבתי החולים בישראל.

מיטות במסדרון, עד מתי? (צילום ארכיון: כרמית ראובן בצלאל)
מיטות במסדרון, עד מתי? (צילום ארכיון: כרמית ראובן בצלאל)

למה יש כזה עומס? כי בתי החולים בישראל עובדים בתת-תקינה, או ליתר דיוק בתקינה שנכתבה בשנות ה-70 ולא טרחו לתקן אותה עד היום.

בינתיים, כידוע, תוחלת החיים עלתה, למרות ולא בזכות השחיקה התקציבית – ויותר אנשים שהיו בעבר מתים, נשארים בחיים, רק כדי להנות משרות נהדר במערכת הבריאות הקורסת.

בתי החולים בצפון ובדרום מתמודדים עם בעיית הצפיפות אבל גם עם בעיה כלכלית.

לא קל לנייד תורמים עשירים שעתיים נסיעה כדי שיוכלו לראות את שמם מתנוסס מעל בניין לב חדש במקום שנראה מבחינתם שכוח אל, הם מעדיפים לראות את התרומה שלהם במרכז הארץ, מיד עם הירידה מהמטוס.

פלא מספר #459 בישראל 120 מיטות הופכות ל-26

הנתונים ידועים, בישראל יש רק 1.9 מיטות לאלף נפש לעומת 3.3 לאלף בממוצע בקרב מדינות ה-OECD. שיעור התפוסה בארץ עומד על 96.6 אחוזים לעומת 75.1 אחוזים ב-OECD.

זה נובע ממחסור חמור במיטות אשפוז ובכוח אדם רפואי, מחסור שרק ילך ויחמיר בשנים הקרובות, עם פרישתם לגמלאות של עשרות רופאים שעלו לארץ מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת.

לכן בישראל משך האשפוז הוא קצר יחסית, 4.3 ימים לעומת 6.5 ב-OECD.

כשאין מקום לאשפז מטופלים במסדרון משחררים את החולים הביתה לפני הזמן והם חוזרים עם אותן בעיות במקרה הטוב ועם החמרה במצבם, במקרה הרע.

לפי משרד הבריאות, יש צורך בהוספה של 240 מיטות בכל שנה עד 2020. אבל זאת חשיבה ריאלית של משרד ממשלתי, כשפקידיו מבינים היטב למה אפשר לצפות ואילו תקציבים כנראה לעולם יישארו על הנייר.

ולמה הם יודעים על מה הם מדברים? כי העובדות מדברות בעד עצמן – במסגרת הסכם הרופאים שנחתם ב-2011, אחרי שרופאים רבים שבתו ועזבו את בתי החולים, סוכם על הוספה הדרגתית וקבועה של 960 מיטות במשך 6 שנים. לפי הנתונים בדו"ח של משרד הבריאות, בשנת 2014 אכן יושמה התוכנית ונוספו 121 מיטות, אבל בשנה שחלפה משהו קרה ומספר המיטות הנוספות ירד דרמטית ל-26 בלבד.

איך אומרים בסינית: "רופאים לא גדלים על העצים"?

ד"ר רוני אוליבן, אז רופא מתמחה, היום בכיר בגריאטריה
ד"ר רוני אוליבן, אז רופא מתמחה, היום בכיר בגריאטריה

האוכלוסייה בעולם כולו מזדקנת ובישראל ביתר שאת, משום שהילודה פה היא ערך עליון בקרב רוב הציבור והשרות הרפואי, למרות כל מה שנאמר עד עכשיו, הוא מהטובים בעולם. אבל מה המשמעות של זה אם אין כלים?

המשמעות היא שכל מדינה נלחמת על הגדלת מכסת הצוותים הרפואיים שלה ומכיוון שרופאים ואחיות לא "גדלים על העצים" תהיה פנייה לרופאים רבים מישראל שהתנאים שיוצעו להם בחו"ל לא יאפשרו בחירה פטריוטית ציונית ומכסת כח האדם, שמספר המיטות הוא פועל יוצא שלה, תצטמק עוד יותר ותגדיל את הבעייה לממדים  שמצריכים פתרונות מן הסוג השמור כיום במגירות לשעת חירום, למלחמה.

אולי שינסו לתת לסינים לדבר עם ד"ר רוני אוליבן מבית החולים בני ציון בחיפה. הוא יסביר להם כמו שהסביר ל'סמאללה' למה הרופאים המתמחים של 2011 כבר עם שתי רגליים בחו"ל :

"תשמעי, יש הרבה מדינות בעולם המערבי שהתנאים של הרופאים שם יותר טובים מבארץ. אני לא מזמן רציתי לפתוח עוסק מורשה. ישבתי עם הרואה חשבון והוא התחיל לפרט לי את המיסים שאני צריך לשלם. מס בריאות, מס הכנסה ומע"מ. אני צריך לשלם קצת יותר מ-  60% מס, את מבינה? זה הזוי.

אז אנשים מעדיפים לשלם קצת פחות מיסים באירופה, ארצות הברית, קנדה, בניו זילנד, אני אומר לך שאם הבן שלי לא היה גר בארץ, מזמן הייתי הולך. לא שווה. אני לא בטוח שהייתי עוזב, הייתי עוזב לתקופה. בכל זאת, אין מה לעשות, בכל זאת אני אוהב את הארץ כן? אבל לתקופה,  יש לא מעט רופאים שנוסעים לעבוד בחו"ל 5-6 שנים וחוזרים לארץ לקנות בית עם הכסף שהם חסכו. ופה בארץ זה לא אפשרי.

עכשיו אל תביני אותי לא נכון, רופאים בארץ מרוויחים יפה, שאף אחד לא יעבוד עלייך. אבל צריך לעבוד המון המון המון שעות וללמוד המון המון המון שנים כדי להגיע למשהו".

והפלא הגדול מכולם: כסף, כסף ועוד פעם כסף

אם קשה לסינים לנסוע כל כך הרבה דקות עד לפריפריה, אפשר לעצור להם יותר קרוב, בבית המשפט המחוזי בתל אביב. שישבו לאיזה כוס קפה תוך ורידית עם אלי קובלון, שתובע את הקופה שלו 'מאוחדת' כי למרות שיש לה הרבה כסף לשלם לבכירים שלה, אין לה כסף לממן לו את התרופה שתציל את החיים שלו.

אלי קובלון ועמוד האינפוזיה לפני כשנתיים בצעדת המחאה שלו להכנסת התרופה לסל (צילום: מתוך דף הפייסבוק "מפרידים את אלי מהעמוד")
אלי קובלון ועמוד האינפוזיה לפני כשנתיים בצעדת המחאה שלו להכנסת התרופה לסל (צילום: מתוך דף הפייסבוק "מפרידים את אלי מהעמוד")

וועדת הסל כידוע מתמודדת עם אותה בעיה בדיוק של מחסור קשה במזומנים, אז הם דוחים שנה אחר שנה את התרופה שלו ולאיש לא אכפת שהוא הולך ומתקרב אל מותו.

אם גם זה קשה לסינים שייכנסו לדף הפייסבוק של אלי – מפרידים את אלי מהעמוד (עמוד האינפוזיה שהוא מחובר אליו).

אפשר גם לתת לסינים לדבר עם מבקר המדינה יוסף שפירא שהבהיר את העניין – "נדרש טיפול שורש במערכת הבריאות". לא עוד וועדה, לא עוד הסכם ייצוב לכיבוי השריפה התקציבית של קופת חולים או בית חולים זה או אחר , לא עוד מסיבת עיתונאים אלא טיפול מעמיק של ממש.

אפילו שר הבריאות יעקב ליצמן מודה בכך בפה מלא – חדרי המיון בישראל – בושה למדינה

"אנחנו מטפלים בבעיות הכי קשות במערכת הבריאות, אחת הבעיות הקשות במדינת ישראל זה חדרי מיון וזיהומים ואנחנו משקיעים בזה הרבה כסף. נתקוף את הבעיה חזיתית כי אין מנוס, חדרי המיון כרגע הם בושה למדינת ישראל – אסור שזה יהיה המצב, אדם שנכנס לחדר מיון נכנס ברגל שמאל לבית חולים מחכה לפעמים 11 שעות עד שניגשים אליו. אנחנו עושים הכל כדי לתקוף את הבעיה".

אז אחרי כל זה, בטוח שהסינים יחשבו שמערכת הבריאות בישראל היא נס רפואי של ממש, כי אחרי הכל, איזו מערכת אחרת בעולם היתה מצליחה להמשיך לתפקד במצב כזה.

 

 

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top