תחנות טיפת חלב: קומדיה של טעויות או הרס שיטתי?

"אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק", יו"ר הועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ח"כ קארין אלהרר סיכמה היום דיון ארוך בעניין תחנות טיפת חלב וכך זה אכן נראה: בזה אחר זה נתפסו נציגי משרד הבריאות ומשרד האוצר מגמגמים, לא ערוכים ובעיקר לא יודעים להסביר את המחדל הזה – מערך תחנות טיפת חלב, שעליו מושתתת ההגנה העיקרית של מדינת ישראל מפני מגיפות – הוא פשוט בדיחה.

"אם זה לא היה כל כך עצוב זה היה מצחיק", הדיון בוועדה לביקורת המדינה, היום (צילום מסך)
"אם זה לא היה כל כך עצוב זה היה מצחיק", הדיון בוועדה לביקורת המדינה, היום (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ הכנסת)

הדיון היום (ג) בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת התחיל כדיון מעקב. לא משהו חדש, רק רוצים לוודא שכל הצדדים הפנימו ומיישמים את מסקנות הדיון הקודם.

בינתיים נוספה לקלחת כתבתו של כתב עיתון 'מקור ראשון', גדעון דוקוב, שחשפה כשל מערכתי גדל מימדים של מערך המחשוב של תחנות טיפת חלב בכל הארץ. על פי התחקיר של דוקוב אחיות בטיפות חלב מתלוננות על מקרים חוזרים ונשנים של רישומים מוטעים במערכת.

בחלק מהמקרים נתונים שהוקלדו למערכת על מתן חיסונים נעלמו, ונכתב שהילד לא קיבל חיסון. לעתים הטעות היא הפוכה ועל פי הרישום הממוחשב לילד הוענק חיסון, כשבפועל הילד לא חוסן, ויש גם מקרים שבהם נתונים של ילד אחד מופיעים תחת שמו של ילד אחר.

עד כאן יופי, לכאורה כמובן. התקשורת עובדת וזה מבורך ועכשיו הגיע תורה של המדינה להתעורר ולהתחיל לפעול.

אלא שלא כך הדבר. העיתונאי דוקוב זומן לדיון בכנסת ושם ניסו במלוא המרץ להשיג ממנו אינפורמציה על הנעשה בתחנות טיפת חלב.

דוקוב, שעבודת התחקיר המצויינת שלו נסמכת, בין היתר, על עדויות של אחיות טיפת חלב בסך הכל עשה את מה שהמדינה היתה צריכה לעשות מזמן וזה להקשיב לאחיות טיפת חלב.

אבל לא רק שהם לא עשו את זה, הם גם כל כך לא מעורים במימדי המחדל של עצמם, שהגמגומים שלהם בדיון בוועדה לביקורת המדינה שולחים את יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) לבקש בכל לשון של בקשה את הנתונים מהתחקיר של דוקוב, כי משרדי הממשלה לא מצליחים לתת תשובות ברורות.

ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) הגדירה את זה כך: "אני אומרת לך (לגדעון דוקוב) שאם התחקיר שלך נכון,  המשמעות היא שאנחנו משחקים בחיים של תינוקות".

ולמה משחקים בחיים של תינוקות? משום שטעויות בחיים מתרחשות וזה בסדר, אבל טעויות ברישום של חיסונים בתיק האישי של תינוקות רכים, בגלל מערך מיחשוב קלוקל של משרד הבריאות – זאת כבר לא בדיחה.

יכולים להיות תינוקות שיחלו במחלות קטלניות משום שרשום שהם חוסנו אבל למעשה תינוק אחר חוסן במקומם, יש גם תינוקות שעלולים לקבל כמה פעמים את אותו החיסון וכך הדבר היקר לנו מכל – התינוקות שלנו, מופקרים ממש על ידי המדינה והאנשים שאמונים על השמירה על הבריאות שלהם.

אבל זאת לא הסיבה היחידה שמדובר כאן במחדל. מערך החיסונים של טיפת חלב הוא למעשה חוד החנית של ההגנה על בריאות הציבור בישראל. האוכלוסייה מחוסנת מגיל ינקות ובכך נמנעת כניסתן של מגיפות רבות למחוזותינו. אנשים עם מערכת חיסון חלשה כמו קשישים, תינוקות, חולי דיאליזה וסרטן ועוד  -מצליחים לחיות בקרבנו בזכות החיסון של מרבית האוכלוסייה. מדובר ברפואה מונעת. במקום להתמודד עם גל עצום של מתאשפזים בבתי החולים, הקורסים ממילא, מחסנים ומונעים מבעוד מועד.

אבל כשיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, לא פלא ש"חוד החנית" הזה, הוא כבר לא "הכי מחודד בקלמר".

ההיסטוריה חוזרת: תקנים רבותי, תקנים

"לא זוכר" נציג האוצר מגמגם בוועדה (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ הכנסת)
"לא זוכר" נציג האוצר מגמגם בוועדה (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ הכנסת)

ואם כבר יושבים ומדברים על טיפת חלב, למה שלא נזכיר שוב את נושא המחסור העצום באחיות טיפת חלב? מחסור שנותן את אותותיו אפילו בערים הגדולות תל אביב וירושלים.

אם בכל הארץ יש אחות טיפת חלב אחת לכל 103 תינוקות, בתל אביב יש אחות אחת כזאת על כל 150 תינוקות. המשמעות היא קטסטרופלית, לא פחות. משרד הבריאות הגדיר הרבה מאוד דברים שהאחיות הללו צריכות לבדוק כדי לגלות מראש בעיות בהתפתחות, שאפשר לטפל בהן אם רק מגלים בזמן, אבל התינוק מגיע רק פעם בחודשיים לביקורת במקרה הטוב, כי אין תורים.

האחיות שאמורות לקבל בחיוך ובאהבה את התינוקות הללו ולענות על שאלות מלאות חרדה של הורים טריים, הן שחוקות, עייפות ולא מתוגמלות.

העזרה המובטחת להן לא מגיעה, ובקצב הזה, גם לא תגיע – משום שנציג משרד האוצר לא זוכר (כן ממש כך, "אני לא זוכר" הוא אמר בוועדה) כמה תקנים צריך לתת למערך תחנות טיפת חלב ונציג אחר של המשרד אומר שמשרד הבריאות לא ביקש, אז לא קיבל.

נציגי משרד הבריאות לא הצליחו לתת בוועדה תשובה פשוטה – מדוע לא ביקשו תקנים חדשים, אם התקינה הקיימת מתייחסת לדרישות שהיו לפני 2007 ומאז נוספו עוד מלא דברים שהם דורשים מהאחיות הללו לבדוק בביקור הקצקצר של כל תינוק אצלן.

הרס שיטתי של מערך תחנות טיפת חלב?

ד"ר דיקלה דהן שריקי, משרותי בריאות הציבור במשרד הבריאות אמרה "קשה לגייס היום אחיות לטיפת חלב , זה מקצוע קשה  ובלי תמריצים אי אפשר אפילו להשאיר את האחיות הקיימות במקצוע. אנחנו התחלנו בתהליך של בקשת התמריצים מהאוצר, הצלחנו במגזר החרדי,  אבל האחיות בינתיים עזבו במגזר הבדואי".

יו"ר הוועדה ניסתה בכל דרך להבין איך מגיעים למצב כזה ומה עושים, אבל איש מנציגי הממשלה לא הצליחו לתת תשובות ברורות. אפילו מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר ונציב קבילות הציבור במשרד דהיום, ד"ר בועז לב, נמצא מגמגם בוועדה היום. אחרי ניסיונות כושלים להשיב לאלהרר, הוא לקח אחריות ואמר "מובן שזה באחריותנו".

מה שכן הצליחו להעביר בוועדה זה המסר שלפיו מדובר בשיטה של האוצר "לייבש" את מערך תחנות טיפת חלב מכח אדם ותקציבים על מנת להציג תמונה עגומה ולהפריט "בלית ברירה" את השרות ובכך להרוס אותו עוד יותר, כפי שנעשה במערך האחיות לבריאות התלמיד.

כל זה במקום פשוט לתקצב באופן קבוע את הנושא, ואת כל יתר הבעיות במשרד הבריאות, בהתאם לגידול האוכלוסייה. רעיון שמנסים להעביר כבר שנים בכנסת, אבל האוצר מתנגד.

מבנים רעועים: הגג קרס ואלפי אמהות הולכות ברגל עם התינוק 25 דקות 

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן תרם לדיון  דוגמה קטנה משלו: "קחו לדוגמה שכונה אחת בירושלים. המבנים של תחנות טיפת חלב כל כך ישנים ורעועים שהגג של אחת התחנות שם קרס תחת עומס השלג באחד החורפים, מאז, אמהות של 4,000 תינוקות המתגוררים באזור נדרשות ללכת ברגל בירושלים עם התינוקות שלהן לתחנה הקרובה. ומדובר במרחק של 25 דקות הליכה. האוכלוסייה חרדית ברובה, אין להם רכבים והם צריכים להיטרטר כך. פניתי לעיריית ירושלים כדי לעזור להם ושם אמרו שזה נכון, אבל משרד הבריאות חייב לעירייה כבר 4 מיליון שקל, אז עד שלא ישלמו את החוב לא נשפץ את המבנה".

את האמירה הכואבת ביותר אמרה בוועדה דווקא יושבת הראש אלהרר: "בזמן הקצר שאני חברת כנסת כבר הבנתי שמדינת ישרל לא מסוגלת לחולל מהפכות גדולות, אז התמקדתי בדברים היום יומיים, הקטנים, אולי משם נוכל להביא שינוי.

אני יצאתי מהישיבה הקודמת אופטימית, חשבתי שאנחנו מתקדמים לאנשהו זה היה לפניהדיונים על התקציב שאושר בינתיים וראש שרותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר לי שהמשרד נחוש להשיג את התקנים הדרושים.

עכשיו אני מגלה ששום דבר לא השתנה. אפילו לא דרשתם את התמריצים בזמן והאחיות עזבו. כמה אחיות? כמה תמריצים? מתי ביקשתם? מה ביקשתם? מה קיבלתם? למה אתם לא מקבלים? כל אלה שאלות שאני לא מצליחה לקבל תשובה ברורה עליהן והמסקנה שלי היא שטיפות חלב ובריאות התינוקות שלנו פשוט לא בראש סדר העדיפויות שלכם".

 

 

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top