בילינסון: ההורים לא רצו להיפרד מהתינוקת – האחות סירבה לטפל

"אין אצלנו אפס הפרדה" , אמרה האחות להורים הטריים שסירבו להיפרד מהתינוקת שלהם. כשאחיות אחרות ניסו לעזור, היא אסרה עליהן לטפל בתינוקת, לא לשקול אותה, אפילו לא לחמם. תינוקת בת בקושי שעתיים היתה צריכה לספוג את המחאה המקוממת של האחות הראשית בתינוקייה בבית החולים בילינסון – כי שם לא מוכנים לשמוע על האפשרות הכל כך הזויה של אמא ואבא שלא מוכנים להשאיר את התינוקת שלהם לבד. מבילינסון נמסר ל'סמאללה': "נפתח מחלקה לביות מלא, בעניין האחות – הנושא ייבדק"

כשאין "אפס הפרדה". הורים בכל הארץ מדווחים על תינוקות צורחים ללא מענה, על תינוקיות קפואות ועל הפרדה של 6 שעות מההורים כי "זה הנוהל" (shutterstock)
כשאין "אפס הפרדה". הורים בכל הארץ מדווחים על תינוקות צורחים ללא מענה, על תינוקיות קפואות ועל הפרדה של 6 שעות מההורים כי "זה הנוהל" (shutterstock)

אם הרעיון של אפס הפרדה לא מוכר לכם עדיין, אז או שאתם עדיין לא הורים, או שאתם בכלל לא בעניינים, כי "אפס הפרדה" זה קונספט מאוד מקובל בקרב יולדות בכל הארץ, כך גם נוהגים  בכל העולם וישראל מאחרת אחרי כולם.

קבוצה של נשים שלא הסכימו יותר לקבל את נהלי בתי החולים כגזירה משמיים והחליטו לעשות מעשה. הקימה דף בפייסבוק – "הזכות שלכם להיות ביחד מרגע הלידה" והתחילו להעלות את המודעות של נשים בכל הארץ לזכות הבסיסית הזאת – לא להיפרד מהתינוק שלהן לאחר הלידה.

הן ערכו בדיקות בחדרי הלידה והתינוקיות בכל בתי החולים, הוסיפו לזה מידע מדיווחים של יולדות שהגיעו אליהן ופרסמו ליולדות פוטנציאליות את האינפורמציה.

נשים כעת נכנסות לקבוצה הזאת בפייסבוק כדי להחליט איפה הן רוצות ללדת, בהסתמך על הדיווחים של נשים אחרות שסיפרו על היחס של הצוות בבמחלקת היולדות, ועל נהלי בית החולים שרוכזו במסמכי הקבוצה, כשהרעיון הבסיסי הוא פשוט – לא רוצות להיפרד מהתינוק. את כל הבדיקות אפשר לעשות בנוכחות ההורים ו"ביות מלא" זאת לא מילה גסה.

בתי החולים, שמתפרנסים לא רע בכלל מיולדות, מיהרו להבין את הטרנד ורבים מהם עושים צעדים והולכים לקראת היולדות וכיבוד הרצונות שלהן, אבל הגישה השמרנית עדיין חולשת על כל חלקה טובה בארץ ובהרבה מקרים נדרשים מאמצי שכנוע ומריבות כדי לא להיפרד מהתינוק.

עדיין לא ברור מה האינטרס שלהם לנהוג כך, הרי מאחורי קבוצת הפייסבוק הזאת עומדות 15 אלף יולדות שהן רק קצה קצהו של המזלג. יולדות, שהן כח כלכלי עצום, מצביעות ברגליים בעקבות מה שכתוב בקבוצה הזאת.

"האחות לא הסכימה לטפל בבת שלי"

הילה סטי, ילדה את ביתה הקטנה לא מזמן בבית החולים בילינסון בפתח תקווה והחליטה לשתף את החברות בקבוצה בחוויה שלה. מהר מאוד התקבלו הודעות של הורים לעתיד שמתכוונים לוותר על לידה בבילינסון.

בפוסט מפורט שכתבה היא מספרת "ילדתי את בתי השנייה בלידת בזק, בבלינסון. בתי הראשונה נולדה לפני שלוש וחצי שנים בבלינסון וחווית הלידה הייתה קשה מאוד. דקות ספורות לאחר הלידה היא נלקחה להשגחה בתינוקייה בטענה שזקוקה לחימום והשגחה בעקבות מים מיקוניאליים. כשהצלחתי להגיע אליה לאחר כשעתיים מצאתי אותה לא מחוממת וללא השגחה, לצד תינוקות רבים אחרים, רובם צורחים.
מבלי להכיר את המושג אפס הפרדה ידעתי כבר אז שעד כמה שיהיה תלוי בי – לעולם לא אאפשר הפרדה של תינוק שלי ממני או מאביו, בכל גיל.
בהריון הנוכחי התחברתי לקבוצה הנהדרת הזאת, ביררתי וקראתי, ולאור חווית העבר תכננו ללדת ב'ליס'.
אולם תכניות בצד – הקטנטונת החליטה אחרת, ומהלך הלידה לא אפשר לי להגיע לאיכילוב, וגם לבלינסון בקושי הספקנו להגיע בזמן ".

כאן מגיע הרגע שבו מצפים לשמוע על שיפור במצב בבילינסון, איזו הפתעה לטובה, אבל לא. הילה מוסיפה לכתוב –

"ביקשתי להתלוות לתינוקת ולבעלי, המיילדת ניסתה לאפשר, אך האחות האחראית לא הסכימה: הגיעה לבשר לי במפורש "אין אצלנו אפס הפרדה" (לפחות את המושג הם מכירים…). בכל זאת הצליחה לוותר לי על המשך שהות בחדר התאוששות, אז במקביל למעבר לתינוקייה אני הועברתי למחלקה ולאחר קבלה מהירה הייתי חופשייה להצטרף לבעלי ולתינוקת.
בינתיים בתינוקייה – בעלי התעקש להישאר עם התינוקת, האחות האחראית סירבה בטענה שזה מפריע לעבודה ופוגע בחסיון הרפואי. הוא התעקש, חזר על כך שהוא נשאר עם בתו ושהוא יכול להמתין איתה בצד או מחוץ לדלת עד שתתפנה. לאחר ויכוח עיקש האחות יצאה לקרוא למנהלת המחלקה (רופאה) ובעלי המתין עם התינוקת בחוץ. הרופאה הגיעה וכבר בדקה את התינוקת בנוכחותו וניסתה לשכנע את האחות לאפשר לו לשהות להמשך תהליך הקליטה. האחות האחראית סירבה ולא אפשרה לו לשוב לתינוקייה (לאחר שהוא והרופאה יצאו על מנת לדבר על הבדיקה).

בסך הכל ביקשו לא להיפרד מהתינוקת שלהם (shutterstock)
בסך הכל ביקשו לא להיפרד מהתינוקת שלהם (shutterstock)

לאחר דקות ספורות הגעתי לתינוקייה, והסתננתי פנימה כשהדלת נפתחה. האחות הורתה לי בכעס לצאת – ואני, כמו בעלי, הודעתי לה שהבת שלנו לא נשארת לבד.

היא טענה בכעס שאני מפריעה, שאני פוגעת בזכות שלהם לחסיון רפואי, שבאשמתי היא לא יכולה לטפל בפגים רעבים, שיש תינוקות שנולדו בלילה וממתינים לטיפול ולהעברה להוריהם (ההתרחשות היא באזור תשע בבוקר) ושבאשמתי הטיפול בהם מתעכב ושזה מאוד פוגע ומעליב שאנחנו לא סומכים על הצוות שיטפל בתינוקות טיפול מקצועי ומסור… לכל אחת מטענותיה הגבתי בנימוס ואמפתיה, הסברתי שאני מצטערת על ההפרעה ואני מבינה את הקושי ולכן מוכנה לקבל כל פתרון שנוח לה להציע, אבל הבת שלי לא נשארת לבדה".

אבל גם זה, כותבת הילה,  לא עזר –

"לאחר שהתייאשה היא אמרה שהיא לא יכולה לעבוד כך, ושהיא הולכת למנהלת המחלקה שתחתום לה על שחרור ללא טיפול וללא פרוטוקול השגחה (שוב, עקב מים מקוניאליים רצו להשאירה להשגחה 6 שעות). כשעזבה את החדר דיברתי עם האחות השנייה, שהבינה אותי וניסתה לעזור.

כשהאחות האחראית חזרה היא פחות או יותר "זרקה" אליי את הילדה בכעס, הורתה לאחות השנייה לתת לי אותה, בלי לטפל ובלי כלום והעבירה שלל ביקורות על ההחלטות שלנו: "הם לא רוחצים אותה, הם לא מחסנים" וכו'.

כשהאחות השנייה לקחה לשקול אותה היא צעקה עליה שלא תשקול אותה, כי ההורים מסרבים לטיפול. האחות נתנה לה ויטמין קיי (לבקשתי) והמתנו למכתב השחרור. בזמן הזה האחות רצתה לחמם אותה (התינוקייה קפואה!), אך האחראית שוב העדיפה להעניש אותי ולמנוע מבתי את החמום שקודם כל כך התעקשה שהיא צריכה.

אחות מהתינוקייה של מחלקת יולדות (יולדות א') באה לקבל את התינוקת ושוב אותה אחות אחראית המטירה את הביקורת שלה וסיפרה שאנחנו לא רוחצים וכו', וגם הוסיפה – היא בטח תצהיב כי הם לא רוחצים אותה אז תעשי לה ספירות דם. עניתי בשקט שאנחנו לא דוקרים את הילדה אלא נעקוב אחר הבילירובין העורי והקליניקה, ואם יהיה צורך רפואי נעשה בדיקת דם.

לשמחתי, האחות מהמחלקה לא שיתפה פעולה עם האחות הכעוסה, אלא קיבלה את כל המידע והתינוקת בצורה עניינית ונעימה, ויחד יצאנו משם אליי לחדר".

"מבחינתי – הצלחתי: לא נפרדנו מהתינוקת"

מקווה שפרסום הפוסט יעזור לקידום השינוי בבתי החולים, הילה סתי (צילום: מתוך דף הפייסבוק של הילה)
מקווה שפרסום הפוסט יעזור לקידום השינוי בבתי החולים, הילה סטי (צילום: מתוך דף הפייסבוק של הילה)

בשיחה עם 'סמאללה' אמרה הילה סטי "ממש לא ציפיתי שהפוסט יעורר כל כך הרבה תגובות… חשוב לי להדגיש שמבחינתי החוויה היא הצלחה, כי בסופו של דבר למעט חמש דקות התינוקת שלנו לא נפרדה מאיתנו ולכך שאפנו כל ההריון. אם נשים בצד את ההתנהגות של אחות התינוקייה (שהיא מזעזעת ולא ראויה לאף מטופל) – אני חושבת שצריך לפעול נגד הנוהל ולא נגד אדם ספציפי".

התגובות של ההורים בקבוצה נראו חד משמעיות – לא ללדת בבילינסון, אבל בקבוצת היולדות המעודדת אפס הפרדה לא רוצים לדבר על "החרמה" של בילינסון. חשוב להן שבתי החולים פשוט יפנימו את העניין והן לא מחפשות הליכה של "ראש בראש" מולם.

אליענה עובדיה, אחת ממנהלות דף הפייסבוק אמרה ל'סמאללה'  כי "לפי ההצלחה של ההורים, יש הורים שמעדיפים ללדת בבית חולים שמאפשר אפס הפרדה ולכן רבים מוותרים על לידה בבלינסון, ויש כאלה שמעדיפים ללדת בבית החולים שנוח להם מבחינות אחרות ולהתעקש על אפס הפרדה ברגע האמת.

אלו שהחליטו כן ללדת בבלינסון וניסו לעשות אפס הפרדה חוזרים ומשתפים בחוסר ההצלחה שלהם".
רוני בארי, מנהלת נוספת בדף הפייסבוק הוסיפה "אנחנו לא עושות חרם על אף בית חולים, להיפך, אנחנו מציעות את עזרתנו כדי ללמד כיצד הופכים את המחלקות למחלקות שמאפשרות אפס הפרדה. למדנו את הנהלים בעולם ובארץ ואנו עובדות עם כל בתי החולים שפונים אלינו".

מבית החולים בילינסון נמסר בתגובה:

"הצורך והרצון של חלק מהזוגות באפס הפרדה מוכר לצוות בית החולים לנשים. לאור זאת נפתחה לאחרונה מחלקת יולדות ד המציגה תפיסה חדשנית במסגרתה התינוק נמצא עם אמו בביות מלא, יחד עם מלווה נוסף שיכול להישאר לצד האם והתינוק בכל שעות היממה.

בית החולים לנשים נמצא בשלבי הרחבה ובנייה של מחלקה נוספת כזו כדי לתת מענה לביקוש. עם זאת, ניתן מענה גם לקהל יולדות נרחב המבקש הפרדה, בשלוש מחלקות היולדות הנוספות כאשר התינוק מאושפז במחלקת יילודים למשך שעות הצהריים והלילה.

בעניין ההתנהלות של האחות במחלקת יילודים- הנושא ייבדק. אנו מאחלים לזוג מזל טוב ונחת".

קיראו גם:

מגמה: בשיבא עושים צעד לקראת "אפס הפרדה" בין היולדת לתינוק

לחצן מצוקה: "איך אפשר להתעלם מבכי של תינוקת?"

הביורוקרטיה עושה אתכם חולים? פנו אלינו ללחצן המצוקה של 'סמאללה' לסיוע ללא תשלום

 

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top