תוך מספר שנים יוכפל מספר הקשישים בישראל

קצב הגידול במספר הזקנים כפול מזה של כלל האוכלוסייה, האם אנחנו ערוכים? יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה: "מוכרחים להעלות את גיל הפרישה או אף לבטלו"

בזמן שאנחנו מתעסקים בקטנות, ותוהים למי יש יותר רייטינג ל"משחקי השף" או ל"בייבי בום", יש כדור שלג הולך וגדל שמתגלגל לכיווננו.

עולם מזדקן (אילוסטרציה)
עולם מזדקן (אילוסטרציה)

האוכלוסייה מזדקנת. זאת לא סיסמא, זאת גם לא בשורה של אריכות ימים, זאת הבטחה. הבטחה שנועדה לעורר את מקבלי ההחלטות מתנומתם ולהבהיר להם שמרבית הקשישים הללו יזדקקו לטיפול, חלקם בבית, חלקם בבתי החולים, חלקם במוסדות סיעודיים. מדובר בצורך אמיתי לחשיבה מחוץ לקופסא, משום שלא בטוח כלל שתוספת של עוד אלף, או אפילו 3,000 מיטות אשפוז, תעזור.

מנתונים שהוצגו על ידי האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, העוסקת במדעי הזקנה וחקר ההזדקנות, עולה כי  קצב הגידול באוכלוסיית הזקנים כפול מזה של האוכלוסייה הכללית בישראל.

בתחילת שנת 2014 מונה אוכלוסיית הקשישים בישראל כ – 833 אלף נשים וגברים המהווים כ-10.4% מהאוכלוסייה הכללית בארץ. הנתונים שנאספו בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משאב, מכון ברוקדייל ואש"ל, הוצגו הבוקר בפתיחת הכנס "זקנה אחרת בעולם מזדקן" בהשתתפות כ – 1,400 גרונטולוגים, ביולוגים, רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים ותזונאים המתמחים בגיל השלישי.

אוכלוסיית הזקנים גדלה באופן משמעותי הן במספר המוחלט של הזקנים והן בשיעור שלהם מתוך כלל האוכלוסייה.

תוחלת החיים כיום בישראל עומדת על 79.9 שנה לגברים ועל  83.6 שנה לנשים.  אבל כאן כבר נכנסים משוואה פרמטרים מעציבים, מתברר שיהודים חיים יותר מערבים, ומי שגר בפריפריה חי פחות ממי שגר במרכז.

אפילו בין המינים יש הבדל, תוחלת החיים של הגברים בישראל היא מן הגבוהות בעולם והיא זהה לזו של אוסטרליה ויפן, הנמצאות במקום הראשון בעולם ואילו זו של הנשים נמוכה יותר ונמצאת במקום השישי יחד עם מדינות כמו גרמניה, יוון, קנדה, שבדיה, הולנד, פינלנד ודרום קוריאה.

תוחלת חיים זו של הנשים זהה לממוצע במדינות ה-OECD ושל הגברים אף עולה על הממוצע במדינות אלה.  יחד עם זה, כ –  56% מהזקנים בישראל הן נשים ושיעורן עולה עם העלייה בגיל.

הנתון שצריך להפחיד אותנו במיוחד הוא זה: כ – 24.8% מהזקנים גרים לבד.  המשמעות של "לבד" היא קשה, ומעוררת דאגה. מה קורה לאותם זקנים בודדים בימות החורף? מה קורה איתם בקיץ? מי מטפל בהם? מי מארח להם חברה? מי עושה עבורם קניות בסופר?

ולמה זה מפחיד? גם מי שאין לו טיפה של חמלה עבור אותם קשישים, צריך להבין, כל אחד מאיתנו, מי שלא ימות בטרם עת, יהיה שם. אלא שכשהדור שלנו יזדקן יהיו כל כך הרבה קשישים, שלא ברור איך מערכות הבריאות והרווחה יתמודדו עם זה.

פרופ' יצחק בריק (יח"צ)
פרופ' יצחק בריק (יח"צ)

פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ומרצה בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה מסר כי: "עלינו לדאוג לשיפור איכות החיים של הקשישים, לחיזוק מעמדם בחברה ולהגנה על זכויותיהם כאזרחים ותיקים. לצד קידום משמעותי של הידע המדעי, המחקר והפרקטיקה בכל התחומים הקשורים בהזדקנות, רפואה, ביולוגיה ופסיכולוגיה, פועלת האגודה להשפעה על המדיניות והעשייה בתחום הזקנה בארץ. אנו צועדים לקראת "העולם של הזקנים". כל הנתונים מצביעים על כך שיותר זקנים ישענו על מערכות הביטוח הסוציאלי, קצבאות זקנה מהמוסד לביטוח לאומי וקרנות הפנסיה, כמקורות הכנסה עיקריים ועומס תקציבי ואקטוארי על מערכות אלה. אחת הדרכים למנוע עליה תלולה זו ביחס התלות המערכתית היא העלאת גיל הפרישה או ביטולו ומתן אפשרות לאנשים להמשיך לעבוד כל עוד הם מעוניינים ומסוגלים לכך".

"לא אשקר לכם, כולנו נמות יום אחד"

אורח הכבוד בכנס הנו פרופ' ג'יי אולשנסקי מומחה לחקר תוחלת החיים מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת אלינוי בשיקגו ארצות הברית ובעל שם עולמי במדעי הזקנה. לדבריו

"גם אם נאכל כמו שצריך, לא נעשן ולא נשתה, ונעשה המון פעילות גופני, הגוף שלנו ילקה במחלות לב ובמחלות אחרות, ככל שנזדקן ותנו לי להבהיר משהו כבר עכשיו, כולנו נמות יום אחד, מי שאומר לכם אחרת מנסה למכור לכם שקר "אנטי אייג'י" כלשהו כדי להפריד אתכם מהכסף שלכם. אבל המדע כן מתקדם וישנן פריצות דרך בעיכוב הליך ההזדקנות".

"אני והקולגות שלי במחקרי הזקנה ניסינו לקבוע את לוחות הזמנים של בני התמותה, ולהבין באיזה שלב מתחיל תהליך ההזדקנות המוביל בסופו של דבר למוות? תמותה היא עובדה קיימת ובשלב זה ניתן לקבוע שזה לא ישתנה, לא נוכל לעצור את התמותה האנושית.  כשתוחלת החיים עולה, זה הופך בלתי אפשרי להעלות אותה יותר מכך, היום תוחלת החיים הממוצעת היא בסביבות ה-80 שנה, זה גורם לכם לחשוב שאולי בעתיד תוחלת החיים תגיע ל ממוצע של 100  שנה? זה כמעט בלתי אפשרי שזה יקרה. אנחנו צריכים להפחית משמעותית את כל גורמי התמותה בשביל זה, ולא רק למצוא תרופה לסרטן, עלינו להעלות את תוחלת החיים של הצעירים, ולא רק "להחיות" זקנים. אל תבינו אותי לא נכון, אני לא טוען שצריך להפסיק לחפש תרופה לסרטן ולמחלות לב, אני רק אומר שצריך להנמיך ציפיות, תוחלת החיים לא יכולה לא תשתנה גם אם  נרפא יותר מחלות".

בשנים הקרובות נצליח להחליף בצורה טובה יותר חלקי גוף שיפסיקו לעבוד, ונצליח למשוך את חייהם של חולים אבל שום דבר ממה שאנחנו עושים עכשיו לא מקרב אותנו לפתרון הבעיה – הגוף האנושי מתנוון.

תרופה לסרטן, עד כמה שהייתי רוצה לראות כזו", מוסיף פרופ' אולשנסקי, "לא תהפוך אותנו לבני-אלמוות, אלא רק תחשוף את כל אותם אנשים שיירפאו מסרטן – לכל שאר גורמי התמותה האחרים, כאשר אנחנו מאריכים חיים מבלי להאריך את הבריאות אנחנו חוטאים למטרה וההשלכות על האנושות הן עצומות"

צפו בראיון המיוחד של פרופ' ג'יי אולשנסקי ל'סמאללה', על תוחלת החיים שלנו ועל הצורך לשים את הפוקוס על איכות החיים ולא על הארכתם

Share This:

כתיבת תגובה

Top