אפשרי בריא? ליצמן מינה וועדה לטיפול בתזונה שלנו

הנה משהו שלא רואים בכל יום, שר הבריאות ליצמן ממשיך את הדרך שהתוותה השרה הקודמת, יעל גרמן, ו"משדרג" את התכנית הלאומית "אפשריבריא" עם ועדה מיוחדת לגיבוש מדיניות רגולציה מקדמת תזונה. שזה במילים יפות – "אתם לא יודעים לאכול ולקנות כמו שצריך? אנחנו נבדוק איפה אפשר להגביר את הפיקוח על יצרניות המזון כדי לוודא שאתם לא טועים"

הקים וועדה לגיבוש מדיניות בתחום המזון, שר הבריאות ליצמן, (צילום: יח"צ)
הקים וועדה לגיבוש מדיניות בתחום המזון, שר הבריאות ליצמן, (צילום: יח"צ)

אחרי שטיפל בנושאים בוערים במערכת הבריאות כמו קיצור התורים ל-MRI , העברת הרפורמה בבריאות הנפש והנגשת הקנאביס הרפואי, החליט שר הבריאות יעקב ליצמן לתקוף את אחת הבעיות העיקריות של מערכת הבריאות – התזונה הלקוייה של אזרחיה.

רגע לפני שליצמן יצא לזירת התאונה הקטלנית בכביש 1, אמש (א), פירסם משרדו את הידיעה הבאה:

"העלייה בממדי ההשמנה והתחלואה הכרונית הקשורה בה, מחייבת פעילות משמעותית ברמת המדיניות הלאומית. בשנים האחרונות הושקה התכנית הלאומית "אפשריבריא" המקדמת  אורח חיים פעיל ובריא ומעודדת שינוי התנהגות בריאותית, בין היתר באמצעות יצירת סביבה פיזית וחברתית תומכת.

המזון הנצרך על ידי האוכלוסייה הוא בעל השפעה משמעותית על הבריאות ועל איכות החיים. זהו אחד התחומים החשובים בהם ניתן להשפיע על מגמות התזונה של האוכלוסייה ולהביא לשיפור במדדי בריאות רבים.

במסגרת תוכנית "אפשריבריא" מתבצעת פעילות רב מימדית, ואסטרטגיות הפעולה כוללות, בין היתר, שיתוף פעולה עם תעשיית המזון לרה-פורמולציה של מזון, הסברה לציבור, ואף חקיקה (חוק פיקוח תזונה בריאה במוסדות חינוך).

עם זאת, עדיין נותר כר פעילות נרחב וקיים צורך לשינויים רבים נוספים. מחקרים רבים מצביעים על כך שפעולות אשר אינן דורשות מהלך אקטיבי מצד הציבור הן היעילות ביותר. מדינות שונות בעולם נקטו בחקיקה מקדמת תזונה בריאה, כגון הגבלת כמויות מרכיבים מסוימים במזון, סימון תזונתי של מזון ארוז ומזון הנמכר במסעדות מיסוי מזון בעל ערך תזונתי נמוך.

לפיכך, מינה שר הבריאות ליצמן, ועדה לקדום דיון ולגבוש מדיניות בתחום רגולציה מקדמת תזונה בריאה לטובת הציבור בישראל. מטרת הוועדה הינה לבחון אמצעים שונים בהם ניתן להשפיע על הרגלי התזונה של האוכלוסייה מחד, ולהביא לשינוי הרכב המזון מאידך".

תזונה בישראל, השינויים בדרך? (shutterstock)
תזונה בישראל, השינויים בדרך? (shutterstock)

אז הוועדה תדון בסימון תזונתי בחזית האריזה, מיסוי מזון בעל ערך תזונתי נמוך, סימון ערכים תזונתיים במסעדות, פיקוח על מחירי מזונות בריאים, הגבלת מרכיבים תזונתיים במזון ו"צעדים נוספים שהוועדה תמצא לנכון".

מה שגרמן התחילה

במשך שנים המדינה התערבה בתזונה שלנו רק בהיבטים הכלכליים שלה. מישהו  אי שם בשנות ה-50 החליט מהו בל המזון הבסיסי ביותר ואותו סבסדו למען ההמונים. הבעיה היא שבין יתר הדברים, סבסדו לחם לבן, לא בריא ומשמין, בעוד תעשיית הלחמים הבריאים שגשגה ומחירי הלחם למקפידים על בריאותם הרקיעו שחקים.

שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן, הידועה יותר כששרה שאוהבת להקים ועדות ואז להתפטר מהממשלה לפני שהיא מיישמת משהו ממה שהבטיחה, הצליחה לעשות בתחום המזון תיקון עיוות של שנים ולסבסד לחם בריא במקום לחם לבן.

לפני כשנתיים פנה משרד הבריאות למאפיות ויצרני לח וביקש מהם לסמן את הלחמים הבריאים לטובת הציבור. זה הסימון שאנחנו מכירים כיום כ"אפשריבריא".

התחילה משהו טוב, שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן (יח"צ)
התחילה משהו טוב, שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן (יח"צ)

היגד הלחם: "אֶפְשָׁרִיבָּרִיא" פותח כחלק מהתכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים – אֶפְשָׁרִיבָּרִיא, המופעלת על ידי משרדי הבריאות, החינוך והתרבות והספורט.

המטרה היא לסייע לצרכן לבחור בצורה מושכלת לחמים בעלי עדיפות מבחינה תזונתית, העשירים ברכיבי תזונה חיוניים, ומופחתים ברכיבי תזונה מזיקים".

ממשרד הבריאות נמסר אז כי "לחם (או לחמנייה, או פיתה), שיישאו את היגד הלחם: " אֶפְשָׁרִיבָּרִיא " – נמצאו כעומדים במדדים, שנקבעו על ידי משרד הבריאות. אלה הם המדדים: – לפחות 80% דגנים מלאים – עד 250 קלוריות ל- 100 גרם מוצר – עד 400 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מוצר

היוזמה הברוכה הזאת של גרמן מיד גררה כמובן ברכות אבל יחד איתן באו התהיות: אז לחם יש. מה עם שאר המוצרים? איך נדע אם הם בריאים? מתי יסמנו גם אותם? ומה נדרש לשם כך?

"העתיד לא סקסי"

"אפשר להשיג תוצאות גם בלי לסבך", גיאור (צילום: יח"צ)
"אפשר להשיג תוצאות גם בלי לסבך", גיאור (צילום: יח"צ)

גיא גיאור, ('הרווק', 'הישרדות') הוא ממייסדי עמותת 'מיום' ל'קידום אורח חיים בריא. לפני כשנתיים הוא כתב כאן ב'סמאללה' טור, הקורא למשרד הבריאות לסמן את המוצרים באופן שייאפשר לצרכנים לדעת מה באמת בריא ומה לא, טור שכדאי שחברי הוועדה שליצמן מינה יקראו גם היום:

"בעתיד, לא רק שנהיה חולים יותר, כבדים יותר וזקנים יותר, אלא שגם תוחלת החיים תאכזב והילדים שלנו יחיו 10 שנים פחות מאתנו. 10 שנים פחות, זה לא סקסי.

בשביל להיות בריאים באמת זה לא מספיק ללכת לרופא כדי שירשום תרופות לטיפול בסימפטומים של לחץ דם או סכרת, צריך לקבל החלטה מושכלת להיות בריא.

צריך להחליט שמהיום מפסיקים לעשן, עושים ספורט, אוכלים טוב יותר, לא צריך להשתגע, אבל לעשות משהו, קצת למען עצמנו ולמען האנשים היקרים לנו ביותר.

הבעיה היא שכדי לקבל החלטה מושכלת, אנשים צריכים ידע ובעידן שבו אנחנו מוצפים בידע, קשה להתמצא בין כל שבבי האינפורמציה הללו. לא פשוט לאדם שלא למד 3-4 שנים תזונה, לעשות שיכלול של כל הנתונים שמופיעים על גבי טבלת הערכים על האריזה של מה שהוא אוכל ולהבין מזה עד כמה הדבר הזה בריא, או לא. אני מכיר לא מעט אימהות שחושבות ש'במבה' זה בריא, כי כתוב שזה מכיל "חומרים טבעיים בלבד". אני מכיר אנשים סוכרתיים שאין להם בעיה לאכול מוצרים שכתוב עליהם "מתיקות מעודנת", "ללא תוספת סוכר" או "דל סוכר" – הם לא מבינים שבכל המוצרים האלה יש סוכר. מעבר לזה, גם מי שלמד לא זוכר, אני מכיר רופאים שלא מבינים מה המשמעות של כל הרכיבים שמפורטים בגב האריזה.

צפו בסרטון של הפורום לאורח חיים בריא ('מהיום') – על המגיפה שהיא האיום הגדול ביותר על ישראל

צפו במיכל צפיר וגיא גיאור על מהפיכת סימון המוצרים העומדת בפתח

 אז הכיוון הוא טוב. בואו נראה מה ייצא מזה. בראש הוועדה לגיבוש מדיניות רגולציה מקדמת תזונה נכונה יישב מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב.

והחברים בה הם – פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות; הרב אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא תל-אביב; ערן יעקב, המשנה למנהל רשות המיסים; עינב שמרון, סמנכ"לית הסברה ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות; פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות; רן רידניק, רכז בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר; פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת; פרופ' איריס שי, חוקרת תזונה ומחלות כרוניות הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון,  עירית ליבנה,  המפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך; יפעת שמר, פעילה חברתית בנושא הזנה במוסדות חינוך ובצהרונים; רן רבן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב ועו"ד גליה שגיא, מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים.

שיהיה להם בהצלחה.

קיראו גם:

תנו לי להיכנס לכם לצלחת / ד"ר מיכאל ויינפאס

חולי סכרת? -הגיע הזמן לשינוי מחשבתי / ד"ר מיכאל ויינפאס

עוד שיטה להפחית לחץ – פרוביוטיקה / ד"ר מיכאל ויינפאס

למה לסבך? מהפכה בגב האריזה / גיא גיאור

נכנסה לתוקף: חובת סימון שומן טרנס במזון

צפו: כמה סוכר צורך ילד עד גיל 18?

Share This:

One thought on “אפשרי בריא? ליצמן מינה וועדה לטיפול בתזונה שלנו

כתיבת תגובה

Top