המעבדות קורסות: "מחייבים לעבוד עד חצות, זאת סכנת מוות"

לא מדובר פה בעוד מקצוע במצוקה. בלי עובדי מעבדות, אין רפואה. אלא אם כן יש מישהו שמתנדב לקבל טיפולים ותרפות מרופא עיוור שלא יודע מה באמת יש לו. הנתונים שהוצגו היום (ב) בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת הם חד משמעיים: בעוד לא הרבה זמן לא יהיה מי שייבדוק במעבדות. הרוב הגדול פורש בקרוב ומי שלא מתקרב לפרישה, עובר לסקטור הפרטי. "עובדים בלי הפסקה עבור 6,000 שקל בחודש עם תואר שני וותק של 10 שנים"

"מערכת בריאות בלי בדיקות מעבדה? אפשר לסגור את הבסטה וללכת הביתה", עובדי המעבדות מפגינים (צילום: מתוך דף הפייסבוק "המעבדות בקריסת מערכות")
"מערכת בריאות בלי בדיקות מעבדה? אפשר לסגור את הבסטה וללכת הביתה", עובדי המעבדות מפגינים (צילום: מתוך דף הפייסבוק "המעבדות בקריסת מערכות")

כשמדברים על מערכת הבריאות הקורסת מזכירים הרבה את הרופאים שעובדים שעות על גבי שעות בלי שינה, מדברים במונחים של סכנת נפשות של ממש. גם מצוקת האחיות היא לא דבר חדש וכבר דיברו הרבה על מה שזה עושה לחולים בבתי החולים.

אבל מה עם עובדי המעבדות? אלה שצריכים לספק את התשובות לכל בדיקת דם, בדיקת צואה. מי חולה במה? האם יש התאמה בין מושתל איבר לתורם פוטנציאלי?

"כשאנחנו שואלים רופאים – מה תעשו בלי מעבדות – רוצים לדעת מה הם אומרים? הם אומרים שאפשר לסגור את הבסטה וללכת הביתה".

הדיון שהתקיים היום (ב) בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, התנהל כולו תחת האיום הזה, סוגרים את הבסטה והולכים הביתה.

את הפצצה המתקתקת הטילה דווקא שרת הבריאות לשעבר ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "אני מבקשת להדליק נורה אדומה מהבהבת. היום יותר מ40% מעובדי המעבדות הם בני יותר מ40-50 וכל שנה 3% מהם עוזבים. כולם מכירים את המצב הזה ובעד פתרון אבל משום מה שום דבר לא קורה. אני מקווה שנצא מהישיבה הזאת עם החלטות שיניעו את הגלגלים מהר כדי שלא נעמוד בפני קטסטרופה"

זה בהחלט יפה שהשרה לשעבר יודעת לזהות קטסטרופה כשהיא מתקרבת לכיוונה. מעניין מאוד איפה היא היתה כשהנושא עמד לפתחה, במשרד הבריאות.

אבל אל דאגה, אצבעות מאשימות יש למכביר, וגם שר הבריאות הנוכחי, יעקב ליצמן (יהדות התורה), לא מתחמק מהן.

"ליצמן הוציא הנחיה חדשה לפני שבועיים שהוא רוצה להיפטר מבעיית הזיהומים בבתי החולים – אנחנו קיבלנו הוראה שכופה עלינו לעבוד עד חצות בלי הפסקה, כדי לעמוד בדרישות הללו" אמרה נציגת עובדי המעבדות, אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות הביוכימאים והמיקרו- ביולוגים.

איפה היא היתה שנתיים? שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן (יח"צ)
איפה היא היתה שנתיים? שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן (יח"צ)

"אנחנו נמצאים בדקה ה-91. מי שעובד במערכת הבריאות יודע שהמעבדות הן העיניים של הרופאים, אנחנו גם החיילים שנמצאים בחזית שמונעים התפרצות של מגיפות וגם בודקים את טיב המים כדי לוודא שהם לא מזוהמים.

אנחנו עושים הרבה מאוד. כדי להיות עובד מעבדה, צריך הכשרה מדעית גבוהה. אנחנו רוצים להמשיך ולשמור על הרמה שלנו. אבל לצערנו חסרות לנו ידיים עובדות. פרופ' מיכאל מאיר, יו"ר המועצה למעבדות רפואיות התריע על זה  כבר ב-2008. גם אבי ישראלי, שהיה אז מנכ"ל משרד הבריאות, כולם התריעו אבל התעלמו".

שוב, רפואה לעשירים ורפואה לעניים

אדמון המשיכה להציג את הבעיה, המצב לפי הנתונים שהיא הציגה הוא מאוד עגום, כמה פשוט – ככה קטסטרופלי, "רק 29% מעובדי המעבדות בישראל הם בני פחות מ 45, רק 7% מוגדרים צעירים. כלומר, כל הדור הותיק לוקח איתו את כל הידע עתיר השנים, ופורש. ועובדים חדשים – אין".

"בתי החולים זועקים שהם צריכים עובדי מעבדה. עובד מעבדה בכיר,  דוקטור בהכשרתו והשכלתו, מקבל שכר של 6,000 ש"ח, כולל כל התוספות. ואז בתי חולים עשירים מעסיקים יותר עובדי מעבדה באמצעות קרן המחקרים שלהם ובתי חולים עניים נשארים בלי ומפריטים את העניין".

"עובדים במעבדות עובדים בשכר מינימום ורק כעבור 10 שנים, הם רואים תוספת שכר. השבוע פרסמו בעיתון שנהגי האוטובוסים מקבלים יותר מאיתנו, 39 ש"ח לשעה. התביישתי מהאנשים שלי, לא הצלחתי להשיג להם שכר כזה" אמרה אדמון.

ח"כ גרמן הוסיפה: "אסתר שכחה אולי לציין עוד דבר חשוב. מנסים לפתור את הבעיה אבל הניסיון לפתור את הבעיה מחריפים אותה. לוקחים כרגע עובדים חדשים בחוזי עבודה גרועים ולא צריך לומר עד כמה זה חמור".

האוצר: "קיבלתם תוספת חריגה מהתוספת הממוצעת במגזר הציבורי"

נאבקים על השכר, עובדי המעבדות (צילום: מתוך דף הפייסבוק: המעבדות בקריסת מערכות")
נאבקים על השכר, עובדי המעבדות (צילום: מתוך דף הפייסבוק: המעבדות בקריסת מערכות")

יוסי כהן, המשנה לממונה על השכר באוצר השיב לטענות ואמר: "השכר בשרות המדינה מבוסס על ותק ועל תפקידים. הטענה על שחיקת שכר, על כך שלא נתנו להם תוספות שכר במשך שנים – זה לא נכון. אנחנו יושבים במשרד חודשים עם נציגי עובדי מהעבדות כאשר הנושאים העיקריים הם נושא השכר וכח האדם. זה נמצא בסדר היום גם של משרד האוצר וגם של משרד הבריאות. בהסכם המסגרת שמתגבש לאחרונה לקראת סיכמו מזכל ההסתדרות ושר האוצר להחריג את השכר של מספר ארגוני עובדים ובכללם גם עובדי המעבדות, הם יקבלו יותר מתוספת השכר במגזר הציבורי, הם יקבלו 7.5% וזה בין היתר כדי להתמודד עם מצוקת כח האדם".

כהן הוסיף ואמר "עובדי המעבדות יקבלו בהסכם הקרוב 15% תוספת, אנחנו עוד צריכים לסכם איך לחלק את זה, אבל בעיקרון המטרה היא לתת כמה שיותר לעובדים צעירים וחדשים, כדי שתהיה משיכה למקצוע. התוספת הזאת יכולה לעשות טוב לדירוג הזה בשביל לעודד אנשים להיכנס למקצוע".

"תוסיף גם אלף שקל וזה לא יפתה אף אחד להגיע למקצוע שלנו"

טליה מזרחי דגרי, עובדת במעבדה ההמטולוגית בבית החולים בילינסון בפתח תקווה ענתה לכהן ואמרה, "אני בעלת תואר שני מאוניברסיטת בר אילן. עובדת כבר 10 שנים, העלייה בוותק היא  של 30 אגורות לשעה. אי אפשר להתווכח, זה מה שנכנס לי לבנק. הוא מדבר על כך שבמשך שנים השכר שלנו לא נשחק? זה לא נכון, מעולם לא דאגו לסקטור שלנו באופן אישי, תמיד קיבלנו מה שכולם מקבלים בלי תוספות. השכר שלי לשעה היום, אחרי העדכון הוא 43 שקלים לשעה. אני שוקלת לעבור להוראה, יש לי חברה שמצאה עבודה בחברת תרופות. אם יוסי אומר, "תנו לצעירים", אנחנו בבעיה, כי אני עובדת עשר שנים ותקועה על שכרי, גם אני רוצה תוספת".

אסתר מדמון אמרה שמצב התקינה במעבדות לא תואם את הצורך "השכר לא מתאים, גם במבנה וגם בתקינה, לא מתאים למערך המעבדות של 2016, צריך לפתוח את המנגנון כולו ולשנות, לא יעזור שקל פה שקל שם. מחייבים עובדים לעבוד ברציפות עד עשר. יש לזה השלכות, יש לי חברה בבילנסון שעשתה טעות גורפת על כמה בדיקות כי היא עבדה בלי הפסקה. נאלצו לקרוא למטופלים לעשות בדיקות חוזרות והיא מאויימת בפיטורים. צריך לפתוח את החליפה שנתפרה ב- 1995 ולהתאים אותה לשנות האלפיים. גם אם תוסיף עוד אלף שקל זה לא ייפתה אף אחד להגיע למקצוע שלנו".

מנהלת מעבדה: "תוצאה שגוייה בבדיקה – עלולה לעלות במוות של מישהו"

מנהלת מעבדה בבית החולים  בילינסון אמרה בדיון "אני לא מצליחה לגייס עובדי מעבדות. תבינו מה המשמעות של עובדים שחוקים ועובדים ברמה ירודה יותר כי אין עובדים – טעות אחת בסוג דם או נוגדנים בבנק הדם – ומישהו ימות מזה".

עובד נוסף אמר "מי מתמודד עם נגיף הזיקה? אנחנו. אני ממעבדות בריאות הציבור. אנחנו עובדים בשיא הטכנולוגיה, אי אפשר להעסיק עובדים מתחת לתואר שני, אי אפשר. מתעסקים שם עם דברים מאוד מסובכים. ואני מוצא את עצמי מתפשר על אנשים עם תואר ראשון כי אף אחד לא מוכן לעבוד בזה".

יזומן לוועדה הבאה. הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם (ארכיון)
יזומן לוועדה הבאה. הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם (ארכיון)

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, אמר "הקו שמנהלים גם השר ליצמן וגם השרה גרמן לפניו הביא לתוספות תקציביות והצלחנו להחריג את עובדי המעבדות מהשכר בכל המגזר הציבורי. השכר במדינת ישראל הוא חלק מהסכם קיבוצי. תקינה במערכת הבריאות היא מאוד בעייתית. יש לנו בעיות תקינה בכל המערכת, לא רק בעובדי המעבדות וגם זה חלק מהסכמי העבודה, מאוד קשה לשנות כי אחד גורר את השני".

המשמעות של דבריו של אפק היא איומה. בגלל "אפקט הדומינו" שממנו חוששים באוצר, לא מעלים את שכרם של עובדי המעבדות, למרות שהמדינה יודעת שמדובר במצוקה מסכנת חיים. המדינה מעדיפה לטמון ראשה בחול ולא לשנות את המצב משום שארגוני עובדים אחרים עלולים לדרוש את מה שעובדי המעבדות קיבלו.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אללוף (כולנו)סיכם ואמר: "אנחנו מבקשים שהמו"מ על השכר יתקדם ואנחנו רוצים עדכונים מהממונה על השכר באוצר שיגיע לוועדה. נושא המעבדות ועובדי המעבדות הוזנחו לאורך שנים. אני פונה לפרופ' אפק להביא את זה לדיון רציני.

יש פה בעיה של הזדקנות כח האדם והתקדמות טכנולוגית. אני בעצמי אדבר עם השר גם באוצר וגם במשרד הבריאות ואשמח לקיים דיון חוזר כדי לשמוע על ההתקדמות בהסכמי השכר מהממונה על השכר בעצמו, שיגיע לוועדה".

 

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top