מכתב לאמא ואבא מילד אוטיסט

אתם רצים איתו מטיפול לטיפול. שוברים את הראש איך להקל עליו ועליכם,חולמים בשבילו על עתיד טוב וקל ומקווים שאתם עושים באמת הכל כמו שצריך. כל הורה לילד או ילדה שמוגדרים "על הספקטרום", היה רוצה כל כך הרבה פעמים לדעת מה עובר לילד שלו בראש. רן גולדן לקח את כל הניסיון המקצועי שלו וכתב את המכתב שלעולם לא ייכתב.

(ShutterStock)
(ShutterStock)

אימא ואבא שלי.

אני כותב לכם במילים את מה שאני מרגיש וחי בצורות, קודם כל כי אינני יודע להשתמש במילים, אני ילד שחי בעולם של תחושות ללא מילים.

אני ילד שחי בצורות, הצורות הן אלו שמעניקות לי את הגבולות שלי בעולם, אפילו כפית שאני מחזיק או צעצוע שתמיד אני משחק בו ולא יכול לעזוב אותו מעניקים לי תחושה של צורה ומבנה תחום.

הצורות מעניקות לי את הגבולות התוחמים את המרחב. הצורה יכולה להיות אפילו התחושה הגופנית אשר חפץ שאני אוחז בו נותן לי .

החפץ הזה הוא לא רק העוגן של חיי אלא הצורה בה אני חווה את העולם שלי.

אימא, אל תפגעי כשאני לא יוצר איתך קשר, זה לא בגלל שאני לא אוהב אותך אלא זה בגלל שאני לא הצלחתי להפריד אותך ואותי, אני ואת זה גוף אחד.

הדבר הכי מפחיד אותי זה לגלות שאני נפרד ממך . תחושת הנפרדות מעוררת בי תחושה של אובדן חלק מהגוף שלי הוא מפגיש אותי עם כאב גדול ועם אימה נוראה של מוות.

זו גם הסיבה שאני מפחד מאד מנפילות, מהישפכות, התפוצצות והתמוססות, כל רעש של בלון מתפוצץ או רעש פתאומי מבהיל אותי כי זה יוצר אצלי תחושה חזקה ופתאומית של התפוצצות .

אימא אני תמיד רוצה לומר לך שאת עושה בשבילי המון , את מתאמצת עבורי ועושה דברים שרק גורמים לי להרגיש חלש ופגיע יותר.

אני לא מפגר כמו שאנשים חושבים כשהם פוגשים אותי, אני פשוט מעדיף לא לדעת ולא לראות כלום.

אימא,

אני רוצה שתדעי שאני ילד שלא לגמרי נולדתי , זאת אומרת שיצאתי ממך והולדת אותי אבל נשארתי קפוא בהרבה מובנים, הרגש שלי לא התפתח לגמרי, היכולת החשיבה שלי נעצרה אפילו הסובייקטיביות שלי עדיין לא הושלמה ואני בעצם לא עשוי לגמרי ילד.

החשיבה שלי היא מאד קונקרטית, כשאת ואבא אומרים לי משהו אני מקשיב ושומע אבל מבין את זה באופן מאד קונקרטי.

למשל כשאמרת לי אתמול שהשמיים עומדים ליפול זה היה מאד מפחיד כי הבנתי שהשמיים עומדים ליפול עלי באמת ושזה לא רק גשם.

אימא , אני מזכיר לך שאני לא רובוט המתפקד על פי חוקים מבחוץ.  למרות שאת חושבת אולי שזה יעזור לי להתפתח.

אז לא , אני לא יכול להתפתח באופן מכאני,  אני לא יכול להתפתח עם זה שיגידו לי איך לדבר, איך לשחק, איך לחשוב ואפילו לא איך לפנטז.

אז נכון שאני מתנהג לפי החוקים שאת אומרת לי אבל זה לא הדרך שלי לגדול אלא זוהי הדרך שלך להרגיש טוב יותר עם עצמך ועם אחרים.

אימא ואבא אם אתם רוצים באמת לדעת מה יכול לעזור לי אז אני אספר לך קצת איך.

אני צריך סביבה קבועה ובטוחה, אשר מעניקה לי תשומת לב קשובה ומעמיקה לכל שביב משמעות וסימן של סובייקטיביות שאני מגלה.

אני רוצה לגדול במקום ובמשפחה מכילה שיודעת לשנות את החרדות העמוקות שלי,

בסביבה בה אני יכול להתחיל לבנות ולפתח את האבחנות ואינטגרציות שלא התרחשו אצלי כשהייתי עוד ממש קטן.

אימא, הנוכחות שלך צריכה להיות מורגשת מאד . תשימי לב כמה אני נגיש ועד כמה אני מרגיש שאני נתפס, כלומר עד כמה את יכולה לתת לי את ההרגשה שראו אותי, ששמעו אותי שהבינו אותי.

בגלל שאני ילד בלי מילים, ואני ילד של תחושות וצורות קונקרטיות אני גם צריך שיראו לי בדרך הזו שאני קיים ואני מוגן ושמור.

אימא, לפעמים את צריכה לעורר אותי אולי אפילו לערער אותי עם כל החששות שלך,

אני מבקש ממך שתנסי בכל פעם להחזיר אותי להיות באינטראקציה, בקריאה אלי, בהזמנה שלך אלי.

זה לא אומר שאת צריכה לצייר במקומי או לפעול במקומי, אלא את ואבא צריכים להיות אקטיבים באופן שיאפשר לי להתחיל להיות.

דרך המחשבות שלי, הרגשות שלי והתחושות שלי, לנסות להבין, לשמוע, להוליד, לאפשר את מחשבותיי, את תחושותיי ואת הרגשות שלי.

זה אומר למשל לקחת משהו מהמשחק או מההתנהגות שלי, התנהגות כזו שאני עושה אותה באופן חזרתי וחסר חיים ולהחיות אותו אך לא לשחק במקומי.

אימא אם תוכלי לבטא בעיקר את ההוויה [being] ולא להיות עסוקה כל הזמן בעשייה שלי [doing], להוסיף את החוויה, את הרגש, את הקול, את החיים.

אם תוכלי  להוסיף את פס הקול הרגשי לחיים שלי שאני איבדתי או בעצם לעולם לא ייצרתי לעצמי אז הייתי מצליח להרגיש ולהתחיל להיות אני.

אימא ואבא ,

הדבר שאני הכי הייתי רוצי שתלמדו אותי זה את אפשרות לדמיין, לפנטז, להרגיש .

לחשוב ולדבר זה חשוב אבל זה יגיע רק אחרי שאני אצליח להיות אני ולחוש את עצמי נפרד ללא אימה ופחד ואולי , אולי רק אחרי מסע ארוך איתי אוכל לכתוב לכם מכתב אוהב.

באהבה אני.

רן גולדן

הכותב הוא רן גולדן,תרפיסט ילדים, וחבר הוועדה המארגנת של כנס "מדברים אוטיזם" בשיתוף אוניברסיטת תל אביב.מטפל בילדים עם קשיים רגשיים וילדים על הרצף האוטיסטי בגישה דינמית (D.I.R) , בוגר התכנית לטיפול דינמי בילדים של התכנית התלת שנתית ללימודי פסיכותרפיה לילדים בסמינר הקיבוצים. מנחה קבוצות יועץ לזוגיות ונישואין מוסמך בוגר מכון 'מעגלים' של נירה כפיר. מקיים מפגשים ושיחות עם הורים מאמצים כולל סדנאות בנושאי פוסט-אימוץ. פיתוח וכתיבת תכניות הדרכה והיום עובד בערוץ 2 רשת ושותף חינוכי בתנועת הילדים 'חלוקי נחל'.

Share This:

כתיבת תגובה

Top