"פרס קיבל טיפול כמו כל אזרח אחר"

פרופ' עמית שגב, מנהל שירות הצנתורים בתל השומר, שם עבר הבוקר הנשיא לשעבר פרס הליך של צנתור בראיון מיוחד לסמאללה:"פרס עבר צנתור תוך כדי אירוע לבבי. היה לו התקף לב קטן. במצבים כאלה אלמנט הזמן הוא חשוב ביותר ופרס קיבל את הטיפול שמקבל כל אזרח שמגיע עם תסמינים כאלה לבתי החולים"

צינתור. "חשוב להיות מודע לסימנים של התקף לב ולהגיע תוך 90 דקות לצינתור" (shutterstock)
צינתור. "חשוב להיות מודע לסימנים של התקף לב ולהגיע תוך 90 דקות לצינתור" (shutterstock)

על אף הבוקר העמוס אצלו במחלקה, התפנה הפרופ' שגב לשיחה קצרה עם 'סמאללה' וסיפר על שארע הבוקר:

"בדיוק כמו בכל מקרה אחר של חשד להתקף לב, בעקבות בדיקת א.ק.ג, הוכנס מר פרס ישירות לחדר הצנתורים. במקרים כאלה, כשאזרח לא חש בטוב ופראמדיקים של מד"א מאבחנים בשטח חשד לאירוע לבבי, אנחנו משתדלים לוותר על המיון ומכניסים ישר לחדר הצנתורים או למחלקת טיפול נמרץ. זה אחרי שהפראמדיקים מודיעים לנו מראש שהם בדרך".

פרופ' שגב שב והדגיש ש"שמעון פרס לא קיבל טיפול טוב יותר בגלל שהוא מי שהוא. זה טיפול שמקבל כל אזרח ללא יוצא מן הכלל במצב כזה".

"זמן הוא שם המשחק"

אולי העובדה שיש לפרס פראמדיק צמוד היא שהפכה את הטיפול בו למהיר יותר? מה קורה כשאין פראמדיק צמוד?

"זה לא משנה אם יש לך או אין לך פראמדיק צמוד, מה גם שהפראמדיק המדובר שייך ליחידה לאבטחת אישים וגם לו לוקח זמן להגיע. זה בדיוק אותו זמן כמו שלוקח לניידת טיפול נמרץ של מד"א להגיע. הפראמדיקם עושים את האבחנה בביתו של החולה על ידי א.ק.ג פשוט.

הם מודיעים ליחידת הצינתורים הקרובה ביותר שיש להם חולה בהתקף לב (בהתאם לסימנים בא.ק.ג) ובדרך כלל, משתדלים להביא אותו ישירות לחדר הצנתורים או ליחידה לטיפול נמרץ ולעקוף את המיון, בשביל לא לבזבז זמן.

שם המשחק פה זה זמן. זה מדד איכות וקריטריון של משרד הבריאות תןך 90 דקות מרגע שנוצר מגע רפואי, צריך לפתוח לחולה את העורק".

מה קורה אם לא פותחים את העורק תוך 90 דקות?

"אז נגרם נזק ללב. ואם מתעכבים בחדר מיון, שרק שם זה איזו חצי שעה- שעה עד שמתעסקים עם חולה.אז עוקפים את חדר המיון.וזה נעשה היום לכולם. לא רק לשמעון פרס".

אבל א.ק.ג זה באותו רגע לא? יתכן שהיה אירוע לבבי וחלף? איך יודעים?

"יש המון אופציות ותרחישים. אני מדבר על כרגע, כשבא.ק.ג רואים שיש התקף לב שנגרם מחסימה מלאה של אחד העורקים של הלב, זאת סתימה מלאה, ומה שאקוטי כרגע קורה והטיפול הוא פתיחת העורק והטיפול הוא בצנתור כמה שיותר מהר.

עד 90 דקות. זהו מדד האיכות שמקובל היום בעולם. ומשרד הבריאות בודק את זה היום. בחדר הצנתורים מבצעים צנתור, זה תהליך שלוקח חצי שעה, מאתרים בצנתור את העורק החסום ואז מבצעים פיתחה של העורק שמתבצעת על ידי החדרה של סטנד או בלון וכך מפסיקים את הסתימה, מחדשים את הזרימה ומפסיקים את התקף הלב. זה הליך שנעשה בהרדמה מקומית כשהחולה עירני".

פרופ' עמית שגב. (ציולם: באדיבות אתר בית החולים שיבא תל השומר)
פרופ' עמית שגב. (ציולם: באדיבות אתר בית החולים שיבא תל השומר)

ואחרי הצינתור? ממשיכים בחיים כרגיל?

"צריך טיפול תרופתי מיוחד. צריך להיות במעקב. הרבה אנשים דווקא איכות חייהם משתפרת אחרי אירוע כזה באופן פרדוכסלי בגלל שהםמ מורידים משקל ומתחילים פעילות גופנית ומפסיקם לעשן, אבל זה לא המקרה של פרס".

גם בריאים: "אף אחד לא מחוסן מהתקף לב"

שמעון פרס מאוד מקפיד על הבריאות שלו, נכוןשבעבר הוא עישן המון, אבל כיום? לא ברור מה גרם להתקף?

"התקף לב זה מולטיפקטוריאלי. יש המון גורמי סיכון. אחד מהגרומי סיכון המרכזיים זה גנטיקה אבל אי אפשר לומר שלשמעון פרס יש גנטיקה לא טובה, כי התקף הלב  הראשון שלו היה בגיל 92 ולא בגיל 40.

אבל איש בריא בן 40 שחווה התקף לב, בלי שום גורמי סיכון, אז זה גנטיקה .

מדובר בהצטברות של טרשת בעורקים של הלב וזה נובע מאיזושהיא נטייה משפחתית. גם אם אתה מקפיד מאוד על הבריאות שלך אתה לא מחוסן, אתה מוריד משמעותית את הסיכון, אבל לא מחוסן לחלוטין מהתקף לב. גם אנשים שהם סמל הבריאות יכולים לחטוף התקף לב".

פרופ' שגב מבקש להדגיש שהכי חשוב זה לזהות את התסמינים של התקף לב בזמן. אם אתם או מישהו שאתם מכירים חש  לחץ בחזה, קוצר נשימה חד, כאב שמקרין ליד,ללסת.

אם זה לא עובר אחרי 10 דקות  – מתקשרים למד"א.

"לא באים בכוחות עצמנו לבית החולים, אלא מזמינים ניידת טיפול נמרץ ולא מחכים שעה או שעתיים. אחרי 10 דקות בלבד, אם לא עובר, מזמינים ניידת טיפול נמרץ, זה מציל חיים".

קראו גם: תרופה נוגדת זקנה – "בקרוב בני האדם יחיו עד 120"

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top