הרעל הלבן: "כמות הסוכר השנתית שילדים צורכים – שווה למשקלם"

"במהלך שנה אחת צורכים ילדים בני 4-10 סוכר בכמויות המגיעות לשווי משקלו של ילד בן 5", כך אומרים מדענים בבריטניה, שם מתנהל בימים אלה דיון ער על האפשרות של העלאת המס על משקאות ממותקים ב-10%. מקסיקו עשתה את זה והפחיתה את מכירות המשקאות הללו ב-12% בשנה אחת. ומה קורה אצלינו? למה שלא נרים גם אנחנו את הכפפה?

ילדים צורכים בממוצע סוכר בכמות גדולה פי 3 מהכמות המקסימלית המומלצת (shutterstock)
ילדים צורכים בממוצע סוכר בכמות גדולה פי 3 מהכמות המקסימלית המומלצת (shutterstock)

האם נמצאה השיטה היעילה ביותר להילחם במגיפת הסוכרת?

על פי מחקר שפורסם בכתב העת של הקהילה הרפואית בבריטניה British Medical Journal, העלאת המס על הסוכר במשקאות תוססים במקסיקו קיצץ את המכירות ב -12 אחוזים, בשנה הראשונה למהלך.

מקסיקו העלתה בשנת 2014 את המס על משקאות ממותקים ב-10%  במטרה לעצור את מה שנראה בזמנו כמגמה ברורה, לפיה מקסיקו היתה צפויה לעקוף את ארצות הברית ולהפוך למדינה השמנה בעולם.
חוקרים בארצות הברית ובמקסיקו בדקו נתונים של יותר מ -6,200 משקי בית מקסיקניים על פני 53 ערים גדולות, במהלך 12 החודשים הראשונים מאז המס הוצג.
הם מצאו כי במהלך השנה, האדם הממוצע רכש 4.2 ליטר פחות של משקאות ממותקים.

עד סוף השנה, רכישות חודשיות של משקאות כאלה ירדו דרמטית ב -12 אחוזים, כך גילה המחקר של המכון הלאומי לבריאות הציבור של מקסיקו.
בד בבד, חלה עלייה של 4% במכירותיהם של משקאות שלא היו יקרים במס – בעיקר בשל יותר רכישות של מים רגילים בבקבוקים. הירידה הגדולה ביותר הגיעה במשקי הבית העניים ביותר, שם נרשמה ירידה ברכישות החודשיות של משקאות מתוקים ב- % 17. מומחי בריאות הציבור של בריטניה נדרשים כעת לסוגייה הזאת – האם ללכת בדרך מקסיקו ולהטיל מס כבד על משקאות ממותקים כדי להוריד את שיעור התחלואה בסכרת ובהשמנת יתר.

לדבריהם ילדים ממוצעים בחברה המערבית צורכים סוכר בכמויות העולות על הכמות המקסימלית המומלצת בשיעורים של פי שלושה. ילדים בני 4-10 צורכים כמות סוכר שהיא שוות ערך למשקלו הממוצע של ילד בן -5, הם מטביעים את עצמם בסוכר, ממש כך.
צפו בסרטון של הפורום לאורח חיים בריא – כמה סוכר הילד שלכם צורך עד גיל 18?

מי שסובל מסוכרת, כבר יודע שסוכר זה רעל לכל דבר. זה רעל הגורם לעיוורון, לקריסה של הכליות, לפצעים סוכרתיים, לאבדן הגפיים ולבסוף גם למוות. מי שלא סובל מסוכרת, שיסתכל הצידה. מישהו לידו, מישהו שהוא מכיר, חולה בסוכרת. אמא, אבא, אחים קטנים או גדולים, סבתא או סבא, השכן, נהג האוטובוס – אין לזה סוף.

הסוף למגפת הסוכרת טמון אך ורק בהחלטות הקטנות שלנו. אם נחליט לשמור על אורח חיים בריא, על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית – נמנע את המחלה האיומה הזאת. אבל זה לא חדש, כולם יודעים את זה ועדיין ממשיכים להזיק לעצמם. שאלת השאלות היא – למה?

בעמותת 'מהיום', הפורום לאורח חיים בריא, מאמינים שאי אפשר להטיל את האחריות רק עלינו. אנחנו צריכים עזרה. אם הרשויות המקומיות והממשלה ישקיעו יותר בעידוד פעילות גופנית ובסימון נכון על אריזות המזון שיאפשרו לנו לקבל החלטות בריאות יותר, יהיה לנו קל להחליט להיות בריאים וליישם את זה.

אז למה זה לא קורה? מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף אמר שמגפת הסוכרת עולה למדינה מיליארד שקלים בשנה, וזה רק עבור קצבאות אבדן ימי עבודה של כמה עשרות אלפי חולים שמצבם החמיר עד כדי כך שהם לא יכולים לעבוד יותר. הסכומים שהמדינה משלמת עבור נזקי הסוכרת הם עצומים. אפשר בכסף הזה לעשות כל כך הרבה דברים אחרים, דחופים וחיוניים למדינת ישראל.

צפו בפרופ' מור יוסף מתאר כמה עולה למדינה – מגפת הסוכרת. הוא דיבר בכנס הסוכרת השנתי של עמותת 'מהיום' – הפורום לאורח חיים בריא (צילום: כרמית ראובן)

אז למה? משום שכסף שלא מוציאים, הוא לא כסף שחסכנו.

אבל כאן נכנסת כבר הבדיחה המוכרת על נזקי העישון. כשאמרתי פעם למעשן שאם הוא רק היה מפסיק לעשן וחוסך את הכסף שהוא מבזבז על סיגריות, הוא היה יכול לקנות בזה פרארי, הוא ענה לי בפשטות "את לא מעשנת נכון? אז איפה הפרארי שלך??"

הוא הדבר עם מדינת ישראל. היא תמיד תהיה במצוקה תקציבית, תמיד יהיה כאן צורך בעוד, אבל כשמצליחים לחסוך כסף, הוא לעולם לא ייחשב כ"יש עוד כסף בקופה, בואו נחגוג".

אבל המציאות היא שבמדינה שכל הזמן רודפת אחרי התקציבים של עצמה, ראוי שתחפש את הכסף גם במקומות האלה. ראוי לה שתשאל את עצמה – מה היה קורה אם היינו מצליחים למנוע תחלואה מ 50% מהחולים בסוכרת בישראל? כמה חיים היו ניצלים? כמה סבל לא היה מתקיים? כמה כסף היה נחסך לנו?

והנה הם, הנתונים, שחור על גבי לבן – העלאת המס על משקאות ממותקים בהחלט יכולה לסייע.

Share This:

כתיבת תגובה

Top