ועדת גרמן החליטה: לא יהיה שר"פ בבתיה"ח הציבוריים

יותר משנה הם מדברים על זה, רומזים על זה, רבים על זה. היום הגיעה סוף סוף המסקנה שכולם חיכו לה – וועדת גרמן בחרה צד והיא קובעת שלא יהיו יותר שרותי רפואה פרטיים (שר"פ) בבתי החולים הציבוריים בישראל, מיליארדים יושקעו בקיצוץ זמני ההמתנה בתורים במערכת הבריאות

שרת הבריאות יעל גרמן (יח"צ)
שרת הבריאות יעל גרמן (יח"צ)

אם שרת הבריאות גרמן כיוונה להפתעות ומיסתורין, היא יכולה היום לסמן לעצמה וי קטן ליד – "להפתיע את כולם". לאורך החודשים הרבים שבהם הוועדה הציבורית שהקימה לצורך "שיפור הרפואה הציבורית בישראל" גרמן סרבה להתייחס או להביע דיעה לגבי הסוגייה המעניינת ביותר שעמדה על הפרק – סוגיית השר"פ. אדרבה, בהזדמנויות האחדות היא אף הבהירה שלמרות הביקורת הציבורית היא אינה פוסלת לחלוטין את הכנסת השר"פ לבתי החולים.

בפרסום המלצות הוועדה כותב משרד הבריאות כי "ההמלצות כוללות שורה של צעדים אשר מציבים את האזרח במרכז ומחזקים את מערכת הרפואה הציבורית":

תוספת מקורות משמעותית לקופות החולים בהווה ובעתיד – תשפר את איכות וזמינות השירותים הרפואיים הניתנים לאזרחי ישראל. התוספת תהיה משמעותית וחלקה יתווסף לבסיס התקציב כך שתתאפשר יכולת תכנון טובה יותר לקופות החולים לטווח הארוך.

מיליארד ₪ (700 מיליון ₪ מתוכם לבסיס התקציב) לסעיפים הבאים:

קיצור תורים במערכת הציבורית – המדינה תשקיע משאבים ניכרים בבתי החולים ביישום תכנית לאומית לקיצור משכי ההמתנה לניתוחים ושיפור השירות בחדרי המיון. במסגרת התכנית, הציבור ידע מהם זמני ההמתנה במערכת האשפוז ויוכל לקבל החלטה מושכלת היכן לקבל את השירות.

רופאים מומחים יתגברו את מערכי האשפוז בשעות אחה"צ לטובת החולה הישראלי.

יצירת מודל חדש לביטוחי הבריאות הפרטיים – האזרח יוכל להשוות בין הביטוחים בפשטות וידע בעבור מה הוא משלם. מודל זה יאפשר לאזרח  להתנהל כצרכן נבון בשוק מורכב זה. המודל החדש יכול להוזיל את עלויות הביטוחים הפרטיים לאזרח.

אסדרת התיירות הרפואית בבתי החולים – הקפדה יתרה על זכויות אזרחי ישראל ושמירה על זמינות מתן השירותים הרפואיים. התיירות הרפואית תופעל לטובת האזרח הישראלי.

הרחבת הסדרי הבחירה לקבלת שירותים רפואיים במערך האשפוז – האזרח יוכל לבחור את ספק השירות מבין מספר חלופות שיוצעו לו. בד בבד יוגבר התיאום בין קופות החולים ובתי החולים למתן מענה רפואי מיטבי בקהילה ובאשפוז.

הקמת רשות אשפוז ממשלתית אשר תנהל את בתי החולים הכלליים הממשלתיים ותחזק את משרד הבריאות כרגולטור של המערכת.

לא תותר הרחבת השר"פ לבתיה"ח הציבוריים – מערכת האשפוז תתוקצב ממקורות ציבוריים.

בדיון בהשתתפותה בחודש מאי האחרון אמרה השרה גרמן ש"לא כל מה שאתם קוראים בעיתון נכון, הדיונים בוועדת גרמן עדיין מתקיימים ואין עדיין מסקנות, אבל אני מבקשת לומר שבישראל עושים דמוניזציה לשר"פ, זאת לא דרך פסולה וגם היא נבחנת".

 חברי הכנסת עם יו"ר שדולת הבריאות גילאון והשרה גרמן, ארכיון (צילום: כרמית ראובן)

חברי הכנסת עם יו"ר שדולת הבריאות גילאון והשרה גרמן, ארכיון (צילום: כרמית ראובן)

"המטרה שלי היא לעשות ריוויינד למה שאני קוראת מעגל שוטה שגרם לכך שמשנת 1995 המצב הלך והתדרדר. ושימו לב לנתון מעניין – מדינות שיש בהן 85 אחוז הוצאה ציבורית, הן מדינות עם שר"פ וכאן בישראל עושים דמוניזציה למילה שר"פ, שרפ זה לא דבר פסול", אמרה אז גרמן וסייגה כאמור "ואל תנסו ללכת ולפרש את מה שאני אומרת כאיזושהי מגמה של החלטה בוועדה שלנו. הכל פתוח המטרה היא לחזק את הרפואה הציבורית לחזק את היכולת של האזרח לקבל את השרות במקום הכי קרוב למקום מגוריו והכי מהר שאפשר. יהיה זה חוסר אחריות שלא לדון ולא לראות איך אנחנו מוסיפים עוד משאבים למערכת שלנו".

והתגובות? שמחה צוננת

סגן שר הבריאות לשעבר, ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה), אמר בתגובה לפרסום מסקנות הוועדה כי "מסקנות הוועדה חסרות בשורה ממשית למערכת הבריאות. שרת הבריאות גרמן וחברי הוועדה פספסו הזדמנות להכנסת שר"פ לבתי החולים הציבוריים. הכנסת השר"פ הינו מהלך ראוי שיכול היה להיות לטובת מערכת הבריאות הציבורית".

מאוכזב, ח"כ יעקב ליצמן (צילום: יח"צ)
ח"כ יעקב ליצמן (צילום: יח"צ)

"אחרי מעל שנה של דיונים במהלכה חיכתה מערכת הבריאות לאמירה, לשינוי ולבשורה – אני חש אכזבה קשה ותחושה של עמידה במקום", אמר ליצמן והוסיף, כי "יש להצטער שוועדת גרמן לא עסקה ולא טיפלה בליבת העשייה של מערכת הבריאות שנמצאת במצב קשה. מסקנות הוועדה לא כוללות חידוש מהותי או קרש הצלה של ממש לקופות החולים שקורסות תחת הנטל. כמו כן לא נעשה כל צעד נדרש בתחום הסיעוד למען האוכלוסייה המתבגרת שמשוועת לפתרון. המסקנות אינן מתייחסות לתחום תרופות מצילות חיים, אותן יש להחזיר לשבני"ם לטובת ציבור החולים, וכן נותרו בעינן סוגיות בוערות, המאיימות על המשך תפקוד מערכת הבריאות".

באגודה לזכויות האזרח ובארגון רופאים לזכויות אדם הביעו אכזבה מכך שחברי וועדת גרמן לא עשו שימוש בניירות העמדה שהוגשו להם.

"הניתוח והתגובות להמלצות הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית המובאים כאן" הוסו בתגובת הארגונים החברתיים, "נובעים מתפיסותינו העקרוניות ביחס לזכות לבריאות, ולעקרון השוויון המונח בבסיסה. אנו נשענים על הניסיון הבינלאומי, שמלמד שמערכת בריאות ציבורית ושוויונית יעילה הרבה יותר מאשר מערכות פרטיות או פרטיות למחצה. במהלך עבודתה של ועדת גרמן, העבירו לה הארגונים החתומים על נייר זה המלצות קונקרטיות ביחס לשינוי המבני הרצוי לדעתנו במערכת הבריאות הציבורית, אשר נכללו בנייר העמדה "בלי הבדל בין עשיר לעני". מאוחר יותר הועברה עמדה ביחס לתיירות מרפא. כמו כן, שלושת הארגונים פעלו בשנים האחרונות במספר ערוצים שכללו פעילות ציבורית ומשפטית וכן הוציאו ניירות עמדה בנושאים כגון השתתפות עצמית, צמצום פערים בין מרכז לפריפריה ועוד".

גם בקופות החולים הגיבו להמלצות הוועדה.

בקופת החולים כללית אמרו כי "הכללית מברכת את ועדת גרמן על כך שהחליטה לא להכניס את השר"פ למערכת הבריאות הציבורית. כמו כן, אנו מברכים על הכוונה להגביר את הפיקוח בתחום תיירות המרפא ולקיים משאב חשוב זה בצורה מושכלת ותחת רגולציה מתאימה.

בנושא הביטוחים המשלימים: רוב הכשלים שהוצגו לוועדה בתחילת דרכה בתחום בביטוחי הבריאות למיניהם אינם מקבלים מענה הולם בהמלצות הועדה. להערכתנו, הביטוחים בחלוקה לשלושה רבדים ייצרו בלבול רב יותר מהקיים. לכאורה, ניתן חופש בחירה או נטרול רובד לא רצוי בביטוח בריאות, בפועל,  הדבר יוביל לייקור של הביטוח לאור תחרות לא הוגנת מול חברות ביטוח פרטיות. כמו כן, בהמלצות לא ניתן מענה לנושא השיבוב וחברות הביטוח הפרטיות ימשיכו לקבל לקוחות תחת חיתום רפואי בשונה מהשב"נים. היה מקום לחזק את הביטוחים המשלימים של הקופות לאור שיעור חדירה של  80%

מצער שהועדה אשר דברה על קופות חולים ומתייחסת אליהם באהדה בסיכומיה, לא שיתפה נציגי קופות בועדה. אנו חייבים ללמוד את המלצות הועדה לעומק, על פניו נראה כי הן לא יביאו לתיקון המצב של קופות החולים והן לא פותרות את הגרעון הצבור של הקופות, לכל היותר הן משאירות את המצב על כנו. דהיינו אין פתרון לגרעון הצבור של הקופות, אורכי תורים לא יתקצרו ולמערכת חסרים 19 מיליארד ש"ח ביחס לנהוג במדינות המערב (OECD).

אנו נשתף פעולה עם משרד הבריאות מתוך מטרה משותפת לחזק את הרפואה הציבורית בהינתן משאבים בהיקפים יותר ריאליים".

Share This:

כתיבת תגובה

Top