עוד שיטה להפחית לחץ – פרוביוטיקה

זה טוב גם בזמני שגרה, חובה אחרי אנטיביוטיקה, טוב לעיכול, טוב לתפקוד התקין של תהליכים בגוף, אבל פרוביוטיקה זה לא סתם תוסף תזונה. הוא מפחית גם לחץ ותורם בכך גם לנפש. ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא מומחה לרפואת משפחה ברמת גן ויועץ לתזונה טבעית ולצמחי מרפא – מסביר למה כדאי לכם להתחיל להתעניין בפרוביוטיקה

פרוביוטיקה, מסייעת למערכת העיכול וגם מפחיתה לחץ אילוסטרציה (shutterstock)
פרוביוטיקה, מסייעת למערכת העיכול וגם מפחיתה לחץ אילוסטרציה (shutterstock)

מעבר לתזונה בריאה שהיא הבסיס לכל טיפול,  לו הייתי צריך להמליץ למטופל לבחור תוסף תזונה  אחד בלבד, ברוב המקרים  הייתי בוחר בפרוביטיקה , בשל חשיבותה הרבה על בריאותינו.

השימוש המסורתי בפרוביוטיקה במזון מקבל בעשורים האחרונים  חיזוקים מעולם המדע הנסמך על מחקרים ביוטכנולוגיים קליניים. כיום מודע המדע יותר מתמיד לתרומתה של הפרוביוטיקה למערכת עיכול תקינה.

חשיבות מערכת עיכול תקינה היא הבסיס לבריאות הכללית של האדם, אין טיפול מלא לשום מחלה מבלי התייחסות לשיקום מערכת העיכול .

העולם שייך לחיידקים

פרוביוטיקה היא אחת הקטגוריות הנחקרות ביותר בתחום תוספי התזונה.

כ- 400 סוגים שונים של חיידקים ידידותיים מהווים חלק בלתי נפרד מפלורת מערכת העיכול

ירידה באיכותם או במספרם תביא לשגשוג של חיידקים פתוגנים במסגרת המאבק המתמיד בין הפלורה הטבעית לחיידקים הפתוגנים  על מקום ותנאי  מחיה  .

החיידקים הידידותיים נפגעים עקב גורמים שונים כמו תרופות כמו אנטיביוטיקה , סטרואידים, זיהומים, דלקות ,תזונה לקויה ומתח נפשי .

כבר בתחילת המאה הקודמת זכה המדען הרוסי פרופ' אליה מצ'ניקוב בפרס נובל לרפואה על מחקרו פורץ הדרך בתחום זה.

בעשורים האחרונים התגלו יותר ויותר מדדים חיוניים של בריאות וחולי המצביעים על קשר בין המצב הפרוביוטי של האדם לבין בריאותו.

באורח חיים תקין, מערכת העיכול של האדם עתירת חיידקים; כמותם מגיעה לפי 10 מכמות התאים בגוף. סוגי החיידקים המצויים במעי הם מרכיב חיוני במנגנון ההגנה של הגוף כולו.

כאמור שימוש מאסיבי באנטיביוטיקה מפר את האיזון בין מגוון זני החיידקים המאוכסנים במערכת העיכול . יש לזכור שאנו נחשפים לאנטיביוטיקה לא רק דרך עולם הרפואה אלא  גם במזון דרך תעשיות המזון מהחי .

לאחרונה יש הבנה שהתועלות של הפרוביוטיקה מתמקדת גם בזן החיידק הפרוביוטי, מתוך הבנה שלכל זן פרוביוטי תכונות ייחודיות משלו. כך לדוגמה, זן המצוי בנרתיק גוף האישה וממלא תפקיד בשמירה על הבריאות האינטימית לא בהכרח יסייע במקרים של תסמונת המעי הרגיז, ולהפך.  ולכן כדאי לנסות להתאים הפרוביוטיקה לפי הצרכים המשתנים

בטיפול פרוביוטי  המדדים החשובים הינם הריכוז החיידקים  ומגוון הזנים, כמו כן חשובה הקפסוליזציה שמשמרת את  החיידקים הפרוביוטיים, כך שיוכלו להגיע לאיבר המטרה ולהשפיע באופן מיטבי והרכב הסיבים הפרה ביוטים

שלל המצבים בהם פרוביוטיקה נמצאה יעילה כוללים שלשולים אקוטים בכלל ושלשולים נלווים לאנטיביוטיקה , הליקובקטר פילורי – להפחתת תופעות לוואי ולהגברת שיעורי ההצלחה, מניעה וטיפול בתסמונת המעי הרגיז ,מניעה וטיפול בעצירות בתינוקות, שלשול , זיהומי נרתיק, מניעת תחלואה מאשפוז, מניעת אלרגיה, מניעת מחלות מעי דלקתיות, אקזמה, הפחתת זיהומים במערכת הנשימה העלינוה , שיפור בריאות השיניים,  מניעת עששת וכנראה שגם בעל תפקיד במניעת השמנה, ובהורדת רמות כולסטרול , כמו כן לחיידקים אלו תפקיד ביצירת ויטמין קיי ובפירוק המזון

מרבית החיידקים הפרוביוטיים המצויים במזון ובתוספי תזונה נמנים על קבוצת הלקטובצילים או הביפידובקטריום.

התועלת הפוטנציאלית של הפרוביוטיקה ברפואה הניבה עניין רב במחקר והובילה, בין השאר, להקמתה של קבוצת מחקר גדולה של ה-NIH  בשם ה-,  Probiotic and Prebiotic Working Group קבוצה שמטרתה לאתר פערים בהבנת הפרוביוטיקה ולקיים מחקרים שיביאו ליישומים ולהתפתחות בתחום זה.

למחקרים הראשונים  על פרוביוטיקה היו מגבלות מתודולוגיות משמעותיות, כמו כללית מיני חיידקים שלא עברו זיהוי גנטי שנקראו לפי מין החיידק ולא פרטו את הזן. לדוגמא: לקטובצילוס אצידופילוס. מכיוון שקיימים עשרות זני לקטובצילוס אצידופילוס  , זה מסביר מדוע  החוקרים לא מצאו אחידות בתוצאות והתקשו להסיק מסקנות.

דרך אחרת לחזק את המיקרוביום התקין היא אספקת אמצעים לשגשוג  החיידקים . הפרה ביוטיקה הם מזונות שאינם נעכלים  המאפשרים שגשוג וצמיחה של חיידקים במעי. שאריות מזון כמו הסיבים שלא מעוכלים על ידי אנזימי מערכת העיכול שלנו, עוברים עיכול ,מאוחר יותר באמצעות אנזימים המופרשים למעי הגס על ידי חיידקים המצויים בו. הסיבים מהווים מזון לחיידקים והם משגשגים ומקיימים יחסי גומלין ענפים עם המעי האנושי. חלק מתוצרי הפרוק של הפחמימות הפרה ביוטיות הן חומצות שומן קצרות שרשרת. הללו משרות תועלות רבות לאדם, הכוללות שמירה על בריאות מערכת העיכול, הפחתת הסיכוי לתסמונת מטבולית ולסוגי סרטן מסויימים, ואף סיוע בירידה במשקל .

נשק יום הדין מול חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

ד"ר מיכאל ויינפאס (צילום: יח"צ)
ד"ר מיכאל ויינפאס (צילום: יח"צ)

המלחמה בין המדענים לחיידקים בעיצומה בתוך כך העמידות לאנטיביוטיקה הולכת ומתעצמת מה שמהווה איום מטריד על בריאותינו, הבנה טובה יותר של המיקרוביום עשויה להוביל לדרכים נוספות לחיזוקו באמצעים חיצוניים.

תיאור מקרה שהתפרסם בכתב העת Journal of Clinical Gastroenterolog.  בשנת 2008 טיפל ד"ר קורוטס מאוניברסיטת מינסוטה בחולה שסבלה מזיהום אלים של קלוסטרידיום דפיצילי. השלשולים התכופים אילצו אותה להישאר עם חיתולים, מרותקת לכיסא גלגלים.  גם קוקטייל עדכני של סוגי האנטיביוטיקה המתקדמים ביותר  לא שיפרו את מצבה

להפך, היא הידרדרה ואיבדה יותר מ-25 ק"ג ממשקלה ב-8 חודשים. ד"ר קורוטס  המיואש החליט על השתלה נועזת שתוארה מספר פעמים מועט בספרות. הוא החליט לבצע השתלת צואה- Fecal Transplant.  הוא העביר לה חיידקים מצואת בעלה, אותם ערבב בתמיסת מלח תקנית והעביר בצינור למעי הגס. השלשול נעלם אחרי יום. הזיהום החיידקי גם הוא נעלם ולא חזר.

זו הייתה הפעם הראשונה שלפני ואחרי אחרי פרוצדורה יוצאת דופן זו, בוצעה בדיקת מגוון המיקרוביום במעי. הממצאים היו ברורים: מצב המיקרוביום לפני ההשתלה היה גורע כאשר חלק גדול מהחיידקים האופייניים למעי תקין לא נמצאו שם. לאחר ההשתלה, כשמצבה השתפר, המעי אופיין בכמות ובמגוון גדול מאוד של חיידקים.

אולי גם סוגיה מטרידה זו של עמידות לאנטיביוטיקה יכולה למצוא את פתרונה דרך מחקר על פרוביוטיקה.

ד"ר מיכאל ויינפאס הוא בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, רופא מומחה לרפואת משפחה ברמת גן ויועץ לתזונה טבעית ולצמחי מרפא.

מתעניינים בתזונה נכונה? – תנו לי להיכנס לכם לצלחת / ד"ר מיכאל ויינפאס

Share This:

כתיבת תגובה

Top