קרינה מסרטנת בכל בית ספר שני בישראל

בוועדה לזכויות הילד בכנסת, נחשף השבוע נתון העשוי להדאיג כל הורה. כמעט כל בית-ספר שני בארץ חשוף לקרינת חשמל חריגה – ומסרטנת.  הוועדה לזכויות הילד: "עדיין אין תקן לקרינה, ועל משרדי החינוך והבריאות לקבוע במהרה תקנים ברורים וקפדניים בנושא"

קרינה בבית הספר (אילוסטרציה)
קרינה בבית הספר (אילוסטרציה)

 הדיון בוועדה לזכויות הילד התקיים במסגרת יום הסביבה הבינלאומי שצויין השבוע בכנסת בשיתוף "חיים וסביבה" – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל.

ממלא-מקום יו"ר הועדה, ח"כ משה מזרחי (העבודה) הדגיש כי "ביטחון חייו של האזרח כולל גם האחריות שלנו לשלום ילדינו ולהרחיק ממוסדות החינוך שלהם מפגעי רעש, קרינה וזיהום. יש לחתור לתקנון קבוע וכללים ממלכתיים ואחידים בעניין, ולקבוע גוף ממלכתי אחד שיטפל בכל מנעת הזיהומים". לדבריו, מטרידה מאוד העובדה שלמרות שאושרו 5 מיליוני ₪ לתכנית ניטור קרינה בבתי-ספר – הם טרם הועברו ליעדם, והוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד בעניין. מזרחי שיבח וועדי-הורים הפועלים בעניין.

בדיון טען חיליק רוזנבלום, מנכ"ל ארגון מלר"ז כי כל בבי"ס שני בארץ נמצאה חריגת קרינה מארונות ומקווי חשמל, החורגת מהתקן והגורמת לסרטן.  לדבריו, בחלק מבתי"ס נרשמו אפילו 60% קרינה. "בי"ס רבים, בגלל המזגנים, הציבו ארונות חשמל פעילים בעוצמה רבה לאורך קירות רבים. תלמידים רבים חשופים במשך רוב שעותיהם ורוב שנותיהם המתפתחות לקרינת-חשמל. משרדי החינוך והגנת הסביבה מודעים לבעיה אך טיפלו בעיקר במניעת התחשמלות ולא במניעת קרינה. אושר אמנם סכום של 5 מיליון ₪ לבדיקת הקרינה בבתי הספר בארץ, אך הבדיקה טרם התקיימה". רוזנבלום ציין כי משרד החינוך יזם כנס לקציני הבטיחות, כדי לקדם מודעות ומניעה בעניין – ואכן בפתח תקוה ובנתניה תוקן המצב. הוא קרא לוועדה לקבוע שקיפות בבדיקות אלו ולחייב כל בי"ס אן גן ילדים להציג במקום בולט תעודה לתקינות הקרינה.

 ברוך ובר, מנהל מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, טען מנגד כי "המצב לא כה היסטרי כפי שמוצג. גם כשהקרינה חורגת, ברוב המקרים התלמידים אינם חשופים אליה. מה שמטריד אותנו בהרבה הוא חשיפת מוסדות-חינוך לנתיבי תחבורה ראשיים – ולזיהום האוויר הרב הנגרם מהם. חובה על משרד החינוך לקבוע מדיניות-מונעת בעניין". כמו כן הזהיר ובר מחשיפת תלמידים לחומרי-ניקוי וחיטוי. ח"כ דב חנין (חד"ש) ציין בדיון כי "חובתנו כלפי ילדים גדולה במיוחד כי פגיעותם רבה יותר. המדינה מחייבת אותם לשהות שעות רבות בגנים ובתי הספר, ולכן עלינו לשמור על סביבתם ברמות קפדניות במיוחד. לא נשיג יעד זה בבת-אחת, אך עלינו לשאוף ולחתור אליו".

סמנכ"לית "אדם טבע ודין", עו"ד קרן הלפרין-מוסרי קראה להפעלת תכנית איסוף נתונים על היחשפות ילדים ותלמידים למפגעים וציינה כי על מרכז השלטון המקומי ומשרדי הבריאות והחינוך לקבוע תקנים ברורים למוסדות החינוך – ולהקים צוות שיעקוב ויטפל במפגעים מתפתחים. היא הצביעה על תופעה חדשה של גזי-קרקע הנפלטים אל בתים ומאיימים על שלומם ובריאותם של השוהים בהם, וסיפרה על גילוי ביוב זורם באופן פתוח בין שני בתי ספר, וכן היחשפות לחומרי הדברה באזורים חקלאיים.

רוני רון, מארגון "איכות חיים לתושבי השרון" הוסיף כי מפעלי התעשייה הצבאית בשרון, גורמים לזיהום קרקע ואוויר, וכן זיהום שחלחל למי התהום אליו נחשפו ערים כרעננה, הוד השרון הרצליה, רמת השרון וכפר סבא. לדבריו, הזיהום התפשט בשנים האחרונות, ורמתו היום פי 10 אלפים מהרמה המותרת. בזיהום, חומרים מסרטנים אליהם נחשפו תלמידי בתי ספר רבים באזור. הוא קרא לביצוע סקר מדוייק, ממפה ומלא למציאת הזיהומים, להפצת הנחיות מיידית באוכלוסייה כיצד לנהוג, ולפעול לסילוק המזהמים במפעלי תע"ש

גלעד בן ארי, ראש אגף החירום במשרד להגנת הסביבה הוסיף כי "זו פעילות שגרתית מטעמנו לסגור מוסד חינוכי בגלל זיהום, חומר מסוכן, קרינה,  או אסבסט", ואילו רותם זהבי, מנהל בטיחות ארצי במשרד החינוך ציין כי הם פועלים במשותף עם המשרד להגנת הסביבה, וכי יש הנחיות ברורות כיצד לפעול במקרי זיהום והרחקת מפגעים. כמו כן לדבריו, נוסחו כללים ברורים ומפורשים לבניית מוסדות חינוך במרחק ממקורות זיהום. הד"ר איזבלה קרקיס, אפידמילוגית משרד הבריאות, הדגישה כי נוכחות נציג המשרד בוועדות התכנון והבניה – היא קריטית למניעת בניית מוסדות חינוך ליד מקורות זיהום, קיימים או מתפתחים.

לא מקור הקרינה המדאיג היחיד בביה"ס

"מסכנים את הילדים שלנו" (אילוסטרציה)
"מסכנים את הילדים שלנו" (אילוסטרציה)

בעתירה שהגישו בשנה שעברה לבג"ץ, בשיתוף עם הפורום לסלולריות שפויה, דרשו נציגי הנהגת ההורים הארצית משופטי בית המשפט לכפות על משרד החינוך להוציא את טכנולוגיית ה Wi-Fi מבתי הספר, לפחות עד אשר יוכח שאינה מזיקה.

בתגובה לעתירה הגישו משרדי החינוך והבריאות תירוצים למכביר, העיקרי שבהם היה תצהיר של מנהלת מרכז הידע בנושא קרינה בלתי מייננת, פרופ' סיגל סדצקי. ציינה שעמדת ארגון הבריאות העולמי היא שהרגישות לקרינה בלתי מייננת אמנם קיימת ומסוכנת "עד כדי פגיעה בתפקוד", אך לא נמצא בסיס מדעי לכך שהרגישות נגרמת מחשיפה לקרינה שמקורה באינטרנט אלחוטי בלבד. היא הוסיפה שבמקרה של גילוי רגישות לקרינה כזו יש לבדוק דווקא את רמת זיהום האוויר וגורמים סביבתיים אחרים".

בהתאם להערכה זו, שאומצה גם על ידי משרד הבריאות בישראל, טענה המדינה שהיא לא יכולה להשיב לשאלת בית המשפט לגבי מספר הילדים הרגישים לקרינה בלתי מייננת,

"שכן אין אבחון רפואי לתופעה וממילא לא יכול להישמר מידע על אודות תסמינים לא מוכרים".
מה שדווקא כן הצליחו משרדי הממשלה לספק הוא נתון מטריד למדי, לפיו כ- 75% מבתי הספר בישראל מחוברים לרשת אינטרנט אלחוטית (Wi-Fi).

פרופ' סדצקי קבעה את עמדתה בנושא כבר בשנת 2010, אז פורסמו תוצאות מחקר האינטרפון שבדק את הקשר בין קרינה סלולרית לסכנות בריאותיות והוחלט שלא ניתן לקבוע בוודאות שקרינה סלולרית גורמת לסרטן ויש לשמור, ליתר ביטחון, על עקרון הזהירות המונעת. אותו עיקרון צוטט מפי פרופ' סדצקי במכתב לבג"ץ שם היא אמרה "מובן שאנו תומכים ביישום עקרון הזהירות המונעת בנושא קרינה בלתי מייננת, ובהפחתת החשיפה לקרינה סביבתית למינימום האפשרי, תוך איזון בין בריאות האוכלוסייה לבין הרצון להשתמש בטכנולוגיות מתפתחות".

בינואר 2014 נדרשה עו"ד דפנה טחובר, שעתרה לבג"ץ יחד עם הנהגת ההורים הארצית והפורופ לסלולריות שפויה, להגיב על תשובת המדינה ובתשובתה  היא מאשימה בין היתר את פרופ' סדצקי בניגוד עניינים ואת משרד הבריאות בהסתמכות על עמדתה בנושא קרינה סלולרית.

Share This:

כתיבת תגובה

Top