מונדיאל: מנסים למכור לכם נשנושים בריאים?

המונדיאל והרביצה מול המסכים דורשים את ההנאות הנלוות להם. אנחנו רגילים לנשנש מול הטלויזה, אבל רק עכשיו התחלנו להשיל את משקל החגים, אז מה עושים? קונים את שלל החטיפים הממותגים כ"דיאט", "לייט", "קל" ו"טבעי", כמה זה באמת שווה לנו? הדיאטנית נעמה בן דוד טרבלסי אומרת "שלא יעבדו עליכם"

אכילה מול הטלויזיה (אילוסטרציה)
"לפחות תדעו מה עומד מאחורי הסיסמאות על האריזה", אכילה מול הטלויזיה (אילוסטרציה)

בקרוב הרחובות יתרוקנו והעומס בכבישים יהיה ביחס ישר למועדי שידורי משחקי המונדיאל. הרביצה מול המסכים מול צלחות החטיפים שנבלוס כל פעם שהכדור יחצה את קו האמצע לכוון הקבוצה "שלנו" מזמינה את כולנו לתת את הדעת על מה אנחנו שמים בצלוחיות החטיפים. ברגע הקריטי הזה שאנו יוצאים למלא את הארון בחטיפים אנחנו מיד נזכרים בכל הפרסומות על חטיפי הבריאות וכל הלייט, הדייט  והטבעי שמוכרים לנו.

חברת השפע המודרנית המעודדת צריכה באמצעי שיווק אגרסיביים, שוקדת כל הזמן על דרכים לפתות את כולנו המוצרים הבריאים נותנים לגיטימציה לכל מה שמזכיר אורח חיים בריא.

הבעיה מתחילה כאשר השיטה ממציאה טריקים שיווקיים אשר מנסים למכור לנו בריאות היכן שהיא איננה קיימת.

נמצאים בתעשיית המזון כבר שנים, סיסמאות המשדרות בריאות כמו "מופחת סוכר", "ללא כולסטרול", "רק 19 קלוריות", "קמח מלא", "ללא חומר משמר", והבטחות להפחתת הקלוריות במוצר כאשר למעשה הם פשוט הקטינו את המוצר ולמעשה הפחיתו את כמות הגרמים הנמכרת. עוד דרך "לעבוד" על הצרכן היא לתת שמות בריאים למזונות אשר אין להם כל יתרון תזונתי.

מילים כדורבנות על גב האריזה

שימו לב לפרשנות האמיתית  שעומדת מאחורי המילים על האריזות:

"חטיף אנרגיה": חטיף אשר מספק אנרגיה, הבעיה היא שכמעט כל מאכל אשר מכניסים לפה מספק אנרגיה. כל מאכל אשר מכיל שומן או פחמימות מכיל אנרגיה, הבעיה היא שחטיף אנרגיה בעזרת אותו פרסום אגרסיבי, נתפס כמאכל בריא והוא יכול להכיל גם סוכר פשוט, שומן רווי ומרגרינה. חשוב לדעת ששני הרכיבים הדומיננטיים במוצרים אלו הם קמח חיטה מעובד וסוכר.

"עשוי מחומרים טבעיים": נותן לנו תחושה כי כל הרכיבים טובים לבריאות, בנימה זו גם הטבק בסיגריות הוא חומר טבעי, כלומר לא כל מה שטבעי בהכרח בריא. ישנם מוצרים אשר יכולים להכיל רכיבים בריאים כגון שיבולת שועל, צימוקים ואגוזים, אך בד בבד הם גם מכילים שומן צמחי מוקשה או מוקשה חלקית, כמו למשל המרגרינות אשר מופקות מכימיקלים

שה-"טבעיות" בהן מוטלת בספק.

"רק 19 קלוריות ליחידה": כפי שהספרה 9 טובה בכל סוג של מכירות(19 זה לא 20 כמו ש-9.99 זה לא 10), כך היא משלה אותנו גם בנושא האוכל וגורמת לנו לחשוב שאין אנו אוכלים הרבה קלוריות. אבל גם אם לי יש באמת רק 19 קלוריות ליחידה(נניח שמדובר בחטיף ארוז בחבילה) מי מסתפק באחד? לרוב במוצרים הללו אוכלים כמעט את כל השקית. במקרה זה סימון זה בכלל אבסורדי משום שישנו טווח סטייה מותר לתווית של עד כ20% מערך הגרמים במוצר.

 "ללא תוספת סוכר": סיסמא כביכול נכונה, אך מטעה אותנו לחשוב כי יש במוצר זה מעט קלוריות, אך בפועל מוצרים אלו מכילים ממתיקים כגון סורביטול ומלטיטול המכילים בין 2.5-3 קלוריות לגרם, ובמאה גרם מוצר היצרן נמצא 20 גרם ממתיק השווה ברמת הקלוריות ל- 15 גרם סוכר וזה לא תמיד יהיה טוב לסוכרתיים ולא יוסיף בריאות לאף אחד.

 "ללא  שומן טראנס": לא אומר כי אין במוצר שומן או שומן רווי, תווית זו מציינת רק כי המוצר איננו מכיל שומן צמחי מוקשה. למשל הנקניקיות שמצהירות זאת מכילות 20% שומן. דוגמה נוספת זה השוקולד שמכיל כ-35% שומן שמתוכו 22% שומן רווי (חשוב לציין שכיום קיימים מוצרים רבים אשר הוציאו את שומן הטראנס ממוצריהם כולל מרגרינות ובורקסים).

 "מקמח מלא": מוצרים בארץ אשר מכילים 50% קמח מלא זכאים לסמן על המוצר את אחוזים  או כ"לחם מלא". המידע לצרכן לא מדויק ממספר סיבות משום שיש תקנה בישראל שקובעת שקמח לבן ששפכו לתוכו סיבים ניתן לסמן כקמח מלא, בעוד שלמעשה רכיבי החיטה הינם: נבט, עמילן וסיבים, וכאשר מוסיפים סיבים לקמח לבן מאבדים ויטמינים ומינרלים בינהם אשלגן וברזל!

"חטיף דגנים לתזונה נכונה": גם בתווית זו נתקלנו ומדובר בחטיפים המכילים דגנים אך אם הם לא מלאים, הם אינם מכילים את כמות הסיבים המצדיקים את ההגדרה "דגנים" והם עמוסים בסוכר מעובד, וברמות שומן גבוהות.

 "ללא כולסטרול": מדובר לרוב במוצרים צמחיים אשר ממילא אינם מכילים כולסטרול, ולמען הסר ספק לאף מוצר מהצומח אין כולסטרול. וכדאי לדעת שכשני שליש מהכולסטרול בגופינו מיוצר בכבד ובכלל לא מגיע מהמזונות אשר אותם אנו אוכלים, ולמשל הצ'יפס אשר מכיל תווית כזו יכיל כ- 10% שומן רווי (שזה המון!) אשר לא תורם לבריאותינו ומוביל למחלות כלי דם, כולסטרול גבוה, סוכרת ועוד.

 שימו לב לאותיות הקטנות – טיפים לזיהוי מוצרים בריאים

הדיאטנית נעמה בן דוד טרבלסי (צילום: באדיבות סטודיו C)
הדיאטנית נעמה בן דוד טרבלסי (צילום: באדיבות סטודיו C)

צרכנות נבונה מתחילה בבחינת הרכיבים של המוצר, על גבו של כל מוצר ישנה רשימת רכיבים, לרוב בקליניקה אני נתקלת בכך שאנשים רק בוחנים את כמות הקלוריות במוצר ולא מבינים מה באמת יש בו.

  • סדר הרכיבים מעיד על כמות הרכיבים      לפי סדר יורד.
  • ככל שרשימת הרכיבים ארוכה יותר כך      פוחת הסיכוי שלה להיות בריאה.
  • חשדו במוצרים אשר מופיעה עליהם      האות  E  מספר רב של פעמים, רובם לא טבעיים ומטרתם      לספק צבע, לשמר, לייצב, למנוע חמצון. (ולמען ההגינות אוסיף ואומר כי חלק      מהמוצרים המכילים E בריאים בהחלט טבעיים ולא מזיקים).
  • הסתכלו על כמויות השומן והשומן      הרווי, רצוי לבחור במוצר שהערכים בו הנמוכים ביותר .
  • הימצאות שומנים מוקשים למיניהם      מעידים על הימצאות מרגרינה ושומן טראנס המזיקים לבריאות.
  • אם הסוכר הינו אחד מחמשת הרכיבים      הראשונים במוצר לרוב הוא יחסית בערכים גבוהים ואין הוא מוסיף הרבה בריאות

אז מומלץ בחום לבדוק היטב מה אתם אוכלים בזמן ששחקני המונדיאל רצים אחרי הכדור ושהקבוצה שלכם תנצח!

נעמה היא דיאטנית קלינית B.SC בסטודיו C סניף רמת -גן

Share This:

כתיבת תגובה

Top