רפואה ציבורית: מערכת הבריאות לאן?

פרופ' ארנון אפק מכיר היטב את תחלואי מערכת הבריאות, בהיותו ראש מנהל הרפואה של משרד הבריאות וסגן מנהל בית החולים שיבא בתל השומר. לקראת כניסתו לתפקיד מנכ"ל המשרד ועם עזיבת אחד המנכ"לים המצוינים שהיו לו – פרופ' גמזו – הגיע הזמן לתהות: מה הוא מקבל בירושה? דיון בועדה לביקורת המדינה בכנסת  סיפק תמונה כללית

מערכת הבריאות לאן? (אילוסטרציה)
מערכת הבריאות לאן? (אילוסטרציה)

מינויו של פרופ' ארנון אפק למחליפו של פרופ' רוני גמזו בתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, הוא הזדמנות מצויינת לברר איפה אנחנו עומדים?

הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת דנה עם פתיחת מושב הקיץ בהשפעת הרפואה הפרטית ותיירות-המרפא, על השירות שמקבלים אזרחים ישראליים במערכת הבריאות הציבורית.

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, הפרופ' רוני גמזו, אמר כי "במשך שנים מערכת הבריאות נשחקה במשאבים, והדבר גרר תורים ומחסור בציוד. המדינה מזדקנת בשיעורים אדירים ובלי תוספת תקציב מהותית בעניין – ייהרס כל מה שנבנה עד כה".

גמזו העריך כי תוקם בקרוב רשות רפואית הכפופה לשרת הבריאות, שתפעיל את בתי החולים ותקבע תקציב, כוח-אדם ותכניות עבודה. לדבריו, ועדת גרמן פועלת להסדיר את תיירות המרפא, מכסות, מחירים ותוך חודש יפורסמו מסקנותיה בעניין, וכמו כן תסדיר הועדה את הרפואה הפרטית, אך בעניין זה טרם הושגו סיכומים.

סגן שר הבריאות לשעבר, ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה), הדגיש כי "תיירות המרפא חייבת להיות מפוקחת עם תבחינים ברורים, אך בלי אפיק זה, בתי החולים לא יכולים כיום לשרוד. גם בעניין הרפואה הפרטית, אין לממשלה מדיניות ברורה".

פרופ' רוני גמזו, עוזב בחודש הבא(יח"צ)
פרופ' רוני גמזו, עוזב בחודש הבא(יח"צ)

גם מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, הפרופ' רפי ביאר, ציין כי חסרים כ-10 מיליארד ₪ למערכת הבריאות, ובתוך שנים אחדות המערכת הפרטית תאיים על זו הציבורית. ביאר קרא לאפשר לחולה לבחור את הרופא גם במערכת הציבורית, בצורה מבוקרת, במימון ביטוח משלים או פרטי, והוסיף כי אי-רווחיות מונעת הפעלת בתי-החולים גם אחרי הצהריים. לדבריו, תיירות המרפא מטופלת רק אחרי שעות העבודה, ומכניסה כסף רב לבית החולים, המנוצל לרכישת ציוד חשוב ומציל-חיים.

מנכ"ל קופת חולים כללית, אלי דפס הגיב לדברים "בחירת רופא במערכת הציבורית? למה שתלמיד לא יבחר את המורה שלו?!". לדברי דפס, רוב תיירות-המרפא במחלקות הכירורגיות והאונקולגיות בלבד, והיא נדרשת לבתי החולים כדי להישאר באיזון תקציבי. הוא הזהיר כי בתוך חודשים אחדים תקרוס קופת חולים "כללית" מבחינה כלכלית, והדגיש כי "ישראל אלופת העולם בזיהומים בבתי החולים בגלל הצפיפות, ואיננו מטפלים בכך מחוסר משאבים".

מבקר המדינה, יוסף שפירא הזהיר כי ללא יכולת להשתכר גם במגזר הפרטי – רופאים רבים יעזבו לחו"ל, אך ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר מנגד כי "ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל הולכת ומצטמצמת ומדובר בתהליך הרסני וחסר אחריות. במערכת הבריאות הפרטית משלמים יותר ומקבלים פחות".

נציג "מכבי" שירותי בריאות ישעיהו ז'יולנקה ציין כי "אנחנו בעד שהמערכת הציבורית, הקופות וגם בתי החולים, תהיה חזקה בהרבה. אנחנו בחרדה כי לא נותנים פתרון לחיזוק המערכת הציבורית, ומנגד פוגעים בחלופות שנוצרו כתוצאה מחולשת המערכת הזו. התוצאה תהיה פגיעה קשה בחולים והרס המערכת". גם הוא הזהיר, כי בתוך חודשים אחדים תקרוס "מכבי" מבחינה כלכלית.

נציג האוצר שלמה פשקוס, ציין בדיון כי תקציב מערכת הבריאות גדל בשנים האחרונות ב 44%, בממוצע שנתי של גידול של 7% מדי שנה, כאשר מנגד תקציב המדינה הכולל גדל רק ב 30%. לדבריו, אמנם גם הוצאות מערכת הבריאות גדלו ב 50%, אך  זאת עקב הגידול המשמעותי בשכר, בהפרש של 10-15% משאר המגזרים. "הגידול בשכר נועד להתחרות ברפואה הפרטית, וריסון המערכת הפרטית, בפיקוח על המחירים, בהסדרת הניתוחים הפרטיים ובהגבלת המכסות –  זו הדרך להתמודד עם הבעיה במערכת הציבורית", אמר.

Share This:

כתיבת תגובה

Top