משרד הבריאות ליצרני הלחם: עברו ללחם בריא

משרד הבריאות פנה היום (ד') לכלל המאפיות, יצרני הלחם ומשווקיו בארץ בהנחיה לסמן את הלחמים הבריאים שלהם בתו "אפשריבריא" שמשמעו: לחם המכיל יותר דגנים ופחות קלוריות ונתרן

מהיום הלחם יהיה בריא יותר? תו התקן של משרד הבריאות: "אפשריבריא" (יח"צ)
מהיום הלחם יהיה בריא יותר? תו התקן של משרד הבריאות: "אפשריבריא" (יח"צ)

במשך שנים המדינה התערבה בתזונה שלנו רק בהיבטים הכלכליים שלה. מישהו  אי שם בשנות ה-50 החליט מהו בל המזון הבסיסי ביותר ואותו סבסדו למען ההמונים. הבעיה היא שבין יתר הדברים, סבסדו לחם לבן, לא בריא ומשמין, בעוד תעשיית הלחמים הבריאים שגשגה ומחירי הלחם למקפידים על בריאותם הרקיעו שחקים.

היום נעשה תיקון קטן בעניין הזה. המדינה עדיין לא מסבסדת לנו בריאות כמו שצריך, אבל לפחות היא מסייעת לנו בבחירת המוצרים הבריאים יותר.

בהודעה שפרסם משרד הבריאות היום (ד') נכתב ש "משרד הבריאות פונה לכלל יצרני הלחם ומשווקיו (כגון: מאפיות ומפעלי מזון) בהנחיה מסודרת לשימוש בתו נושא היגד לחם או לחמניות ופיתות:  אֶפְשָׁרִיבָּרִיא, על מנת לעודד את ייצור וצריכת לחמים בריאים יותר בארץ.

היגד הלחם: "אֶפְשָׁרִיבָּרִיא" פותח כחלק מהתכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים – אֶפְשָׁרִיבָּרִיא, המופעלת על ידי משרדי הבריאות, החינוך והתרבות והספורט.

המטרה היא לסייע לצרכן לבחור בצורה מושכלת לחמים בעלי עדיפות מבחינה תזונתית, העשירים ברכיבי תזונה חיוניים, ומופחתים ברכיבי תזונה מזיקים".

אז מה זה התו הזה "אפשריבריא"?

לחם (או לחמנייה, או פיתה), שיישאו את היגד הלחם: " אֶפְשָׁרִיבָּרִיא " – נמצאו כעומדים במדדים, שנקבעו על ידי משרד הבריאות. אלה הם המדדים: – לפחות 80% דגנים מלאים – עד 250 קלוריות ל- 100 גרם מוצר – עד 400 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מוצר

   המידע המלא, הכולל: תנאים לשימוש בתו אֶפְשָׁרִיבָּרִיא, פרטים למי לפנות לקבלת מידע,       תנאי שימוש בתו אֶפְשָׁרִיבָּרִיא ועוד, מפורסם הבוקר באתר משרד הבריאות.

 לדברי פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות "הרעיון הוא להציב את התו בחזית אריזות המזון של אותם מוצרים, שהרכבם התזונתי עומד בדרישות  שהצבנו. היעד שלנו הוא להגביר את מודעות הציבור לחשיבות הבחירה בלחם בעל פרופיל תזונתי משופר, לעודד את היצרנים לייצר לחם שכזה, ועל ידי הגברת התחרות גם להביא  לירידת מחיר".

רמי הסמן, מנהל האסטרטגיה השיווקית של התכנית הלאומית מוסיף  "בתהליך העיצוב חשוב היה לנו שהתו 'אֶפְשָׁרִיבָּרִיא' יהיה בולט וניתן לזיהוי, אבל גם יתאים לשפה הגרפית המקובלת של אריזות מוצרי מזון בארץ. עבור יצרני המזון הוכנה ערכה הכוללת בנוסף לתו קדמי, ולתו אחורי על גבי האריזה, גם שילוט מדף, שניתן להציב ברשתות השיווק, במקומות ממכר למוצרי מאפה וברשתות מזון".

אז לחם יש. מה עם שאר המוצרים? איך נדע אם הם בריאים? מתי יסמנו גם אותם? ומה נדרש לשם כך? קראו בטור של גיא גיואר ב'סמאללה'

Share This:

כתיבת תגובה

Top