נמצאה תרופה לאנורקסיה: אהבה

מדענים גילו שאפשר לטפל באנורקסיה והפרעות אכילה באמצעות הורמון המופרש במהלך לידה ובמהלך קיום יחסי מין: אוקסיטוצין, או בתרגום חופשי – הורמון האהבה

רק האהבה תנצח, אנורקסיה (אילוסטרציה)
רק האהבה תנצח, אנורקסיה (אילוסטרציה)

שורה של מחקרים בריטים ואוקראינים הצביעו על כך שחולים נוטים פחות לפתח קיבעון לאוכל ולדימוי גוף, אחרי שהם מקבלים מנה של אוקסיטוצין.

אוקסיטוצין הוא הורמון שמופרש באופן טבעי במהלך פעולות שבהן ישנה היקשרות לאחר, כולל יחסי מין, לידה והנקה.

ההורמון הוצע בעבר לטיפול במגוון של הפרעות פסיכיאטריות, והוכח ככזה המצליח לסייע לאנשים עם חרדה חברתית נמוכה יותר באוטיסטים ומחקר אוסטרלי מצא שאנשים שקבלו מינונים של אוקסיטוצין הפחיתו את חששותיהם לגבי משקל וגזרה.

בחלק הראשון של המחקרים האחרונים , שפורסמו בכתב העת הרפואי Psychoneuroendocrinology,קיבלו 31 מטופלים שסבלו מאנורקסיה ו- 33 אנשים בריאים טיפול באמצעות ספריי דרך האף. חלקםקיבלו את ההורמון אוקסיטוצין וחלקם קיבלו תרופת פלסבו, כלומר, תרופת דמה, בלי מרכיבים פעילים.

במחקרים קודמים נמצא שאנשים הסובלים מאנורקסיה מתמקדים זמן רב יותר בתמונות של אנשים הסובלים מעודף משקל ובמה שהם תופסים כצורות גוף בלתי נחשקות. עם זאת, לאחר נטילת אוקסיטוצין, חולים עם אנורקסיה התמקדו פחות בתמונות מן הסוג הזה.

במחקר השני , שפורסם ב PLoS ONE , לאחר מתן האוקסיטוצין, עקבו החוקרים אחר התגובות של אותם חולי אנורקסיה, בהבעות הפנים שלהם, כמו כעס , גועל או אושר וגילו שחלה ירידה במה שהם מכנים "שאט הנפש" שהחולים הפגינו כלפי התמונות המסווגות כתמונותיהם של שמנים.

חוקרים סברו שאנורקסיה יכולה להיות קשורה בתפיסה מוגברת או מעוותת של איום ומחקר שבוצע בבעלי החיים הראה שטיפול באוקסיטוצין מפחית את כמות תשומת הלב שהם מייחסים להבעות פנים "מאיימות", או במילים אחרות, המגננות שלהם מפני זרים נחלשות.

במחקר זה, חולים עם אנורקסיה התמקדו פחות בתמונות שנחשבו "מגעילות", לאחר טיפול באוקסיטוצין. הם נטו גם פחות להימנע מלהביט בפרצופים כועסים.

את המחקר הובילה פרופ' ג'נט טרג'ר, מומחית להפרעות אכילה מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון. לאחר פרסום המחקר היא אמרה ל-  BBC "מדובר במחקרים קטנים וראשוניים שבוצעו על מספר מאוד קטן של משתתפים ולכן יש עדיין דרך ארוכה לעשות, אבל ההשלכות של טיפול כזה הן עצומות, זה מרגש לראות את הפוטנציאל של מה שגילינו פה. יש צורך בעוד ניסויים, על כמויות גדולות יותר של אנשים מאוכלוסיות מגוונות יותר ורק אז נוכל לגבש איזה טיפול אפשר לתת לסובלים מאנורקסיה".

Share This:

כתיבת תגובה

Top