בריטניה: פרמדיקים יונחו להשאיר יותר חולים בבית

איך מתמודדים בבריטניה עם העומסים של מערכת הבריאות? דו"ח גדול של שרותי הבריאות הלאומיים שם ממליץ להכשיר את הפרמדיקים להשאיר יותר חולים בבית ולא לפנות אותם לבית החולים, למרות חששותיהם שזה יעלה בחיי אדם

פרמדיקים יידרשו להשאיר חולים בבית? אילוסטרציה
פרמדיקים יידרשו להשאיר חולים בבית? אילוסטרציה

בינתיים זה לא קורה, בטח לא בישראל. אבל מי שחשב שהעומסים האדירים בבתי החולים ובמערכות הבריאות בארץ ובעולם ימשיכו לעניין רק את הצוותים הרפואיים מבלי להשפיע על המדיניות, שתשפיע בסופו של דבר על חיינו – טועה ומטעה.

בכל העולם ישנו מחסור חמור בצוותים רפואיים והוא צפוי להחריף אף יותר בעשורים הקרובים, בגלל העלייה בתוחלת החיים הנובעת בעיקר מהעיקרון שלפיו, הרופאים והמדע מתמקדים בעיקר בהשארת החולים בחיים, בלי כל קשר לסוג החיים שהם יחיו ואיכותם.

כך יוצא שרבים נשארים באשפוזים ממושכים ובאשפוזים חוזרים, אין מיטות ומצבת כח האדם, כח אדם שהכשרתו דורשת פרק זמן של כעשור, תמיד נמצאת בפיגור אחר המציאות בשטח. זה מוביל לכך ששכרם של הצוותים הרפואיים עולה, והם הופכים ל"מצרך יקר".

ישנה בריחת מוחות ממדינה למדינה ומדד יוקר הבריאות בכל העולם מרקיע שחקים. התופעות ההלו מזמנות למקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות הכרעות יצירתיות ולא פשוטות. ברובן אם לא בכולן, מעורב המרכיב המוסרי. מה עושים עם כל החולים והפצועים? האם בקרוב הכל יתנהל כמו בעתות חירום, בהן הרופא צריך להחליט מי למוות ומי לחיים בגלל מחסור בזמן ובידיים מרפאות?

לפני כשבועיים דווח על כך שבאירופה נשקלת האפשרות להפסיק טיפולים מאריכי חיים לחולים קשישים, זה כולל הפסקה של מתן תרופות, דיאליזה או ניתוחי כריתת גפיים, על מנת שלא להעמיס על בתי החולים.

בקנדה, 7 מוסדות המספקים שרותי בריאות לאוכלוסייה הודיעו לפני כחודש שיצמצמו את אספקת השירותים הללו לכלל האוכלוסייה, יהיו פחות תרופות מסובסדות, פחות טיפולים ופרוצדורות, הכל על גבם של החולים.

רוב העומס יעבור לכתפיהם של הפרמדיקים

כעת מגיעות ההכרעות הקשות גם לבריטניה -דו"ח של ה NHS, שירותי הבריאות של בריטניה, אומר ששירותי רפואת החירום של הממלכה זקוקים לשיפוץ קיצוני על מנת להתמודד עם לחצים בלתי נסבלים במערכת הבריאות.

אחת הטענות השנויות במחלוקת בדו"ח קודם בבריטניה היא זו של פרופ' סר ברוס קאוג, המנהל הרפואי של ה- NHS (תפקיד המקביל פחות או יותר למנכ"ל משרד הבריאות בישראל) ולפיה יש צורך בהפחתה דרמטית של מספר החולים המפונים לבתי החולים באמבולנס, לדבריו צריכים להפחית את מספר החולים בחצי.

הדו"ח החדש, שיפורסם ביום שני, קובע שפרמדיקים יצטרכו הרבה יותר אימונים והכשרות כדי להיות מסוגלים להתמודד עם מקרי חירום  בשטח ויהיה צורך ללמד אותם להתמודד עם הפחד מכך שהם מסכנים את חייהם של חולים משום שהם נדרשים שלא לפנות אותם לבית חולים.

הדו"ח  צפוי לקרוא לשינויים בציפיות, בהתנהגויות ובמיומנויות של הפרמדיקים משום שעד עתה התמקדו ביכולותיהם להציל חיי אדם עד להבאת החולה או הפצוע לבית החולים. אך דבר זה עומד להשתנות, כך נכתב  בדו"ח – "בפרט, יש להודות בכך שהשארת אנשים בבית, היא החלטה הנושאת סיכון ופרמדיקים צריכים להיות בטוחים בהחלטות שלהם, אחרת הם ימשיכו לפנות אנשים לבית חולים כדי להקטין את הסיכון הזה". מנהלים בכירים במערכת הבריאות הבריטית אומרים שחולים רבים מדי, המפונים לבתי חולים, סובלים מבעיות פשוטות  שניתן היה לטפל בהן במקום.

ואמנם, משמעות השינויים הללו היא שפרמדיקים ייאלצו לקבל על עצמם הרבה יותר אחריות על החלטות שיכולות להוות עניין של חיים ומוות.  רשויות בריאות בבריטניה כבר הציגו בעבר תכניות בונוס שנויות במחלוקת, לפיהן חברות האמבולנסים, המעסיקות את הפרמדיקים, מקבלות יותר כסף כדי לשמור על חולים מחוץ לבית חולים. בחורף שעבר , שרות האמבולנסים של לונדון הציע בונוסים של 250 ליש"ט  לכל צוות, אם הם ישגרו פחות אמבולנסים לבתי החולים.

בשנת 2010, שירותי אמבולנס ברחבי הממלכה הבריטית זנחו תכניות לתגמל צוותי  אמבולנס עם שוברי קניות – אם הם שלחו את החולים לרופא משפחה, במקום לקחת אותם לבית חולים.  בשנת  2012 אישה צעירה מתה לאחר שפרמדיקים סרבו לפנותה לבית החולים, מתוך אמונה שהם פועלים בהתאם להנחיות שירותי הבריאות (NHS).

יחד עם זה, בדו"ח שלו הגיע פרופ' ברוס קאוג למסקנה כי "עד מחצית משיחות החירום במדינה, המקבלות כיום אמבולנס, הן שיחות של מצבים שניתן היה לטפל בהם בזירה עצמה, אם פרמדיקים היו מקבלים הכשרה טובה יותר, וזאת אף על פי שבמקרים רבים, הטיפול בבית החולים אינו טוב יותר ולעיתים אף מזיק".

מי שמכיר קצת את הדרך שבה מתקבלות החלטות, יודע שלא אחת פשוט מסמנים את המטרה שאליה רוצים להגיע, וסביבה בונים את כל מערך הנתונים כך שיתאים לאג'נדה. זאת אחת הטענות הנשמעות עכשיו על וועדת גרמן, להבדיל.

מה שאפשר ללמוד מכך, זה שגם במקומות נאורים ומתקדמים כמו בריטניה, יש מחסור חמור בכח אדם רפואי ועומסים שמאיימים לגרום למערכות הבריאות לקרוס והדבר מזמן להם החלטות שהמוסר האנושי מהן והלאה.

אז אם ב"ארזים" נפלה שלהבת, מה יעשו במשרד הבריאות הישראלי?

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top