מרבית מקרי המוות של ילדים בישראל – ליד הבית

הדו"ח השנתי של 'בטרם' על היפגעות ילדים ותמותה מתאונות מצביע על כך שבשנת 2013, מרבית הילדים מתו כתוצאה מתאונות דרכים, אבל 43% ממקרי המוות לא קרו בדרכים, אלא בבית או בחצר הבית. חלה עלייה במספר הילדים שמתו כתוצאה מכך שנשכחו ברכב  ובמספר הילדים שמתו כתוצאה מנפילה מגובה ואחד הנתונים העיקריים של הדו"ח מצביעים על כך שילדים ערבים מתים מתאונות מכל הסוגים, הרבה יותר מילדים יהודים

עלייה במספר הילדים שהושארו ברכב (אילוסטרציה)
עלייה במספר הילדים שהושארו ברכב (אילוסטרציה)

אולי תתפלאו לדעת שרוב הילדים שמתו כתוצאה מתאונות, מתו בעיקר בעונות הקיץ והאביב ובעיקר בתאונות שהתרחשו ליד הבית שלהם, כלומר, במקומות ובזמנים שבהם ישנה ככל הנראה פחות זהירות מצד ההורים, משום ש'מה כבר יכול לקרות ליד הבית?' ו'מה כבר יכול לקרות בקיץ?'

הדו"ח השנתי של ארגון 'בטרם' מספק לנו בכל שנה הצצה על הנתונים העדכניים ביותר בכל הקשור להיפגעות ילדים ותמותה שלהם כתוצאה מתאונות, עדכניים יותר מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לא לשכוח

אף על פי שבתקשורת מדברים בעיקר על זה, תמותת ילדים כתוצאה מכך שנשכחו ברכב לכמה שעות, היא תופעה חריגה מאוד ובשנת 2013 נרשמו חמישה מקרי תמותה מסוג זה. אבל מה זה "רק" חמישה כשמדובר במוות אכזרי כל כך, שנובע כתוצאה מחוסר שימת לב של ההורים? הנתונים גם מצביעים על מגמת עלייה בשכיחות של המקרים הללו, בשנים 2011-2012 מתו רק שני ילדים כתוצאה מהשארתם ברכב, שוב אותו "רק" מקולל. אבל זה מראה לנו עד כמה דעתנו מוסחת בקלות מכל הסיבות הלא נכונות, בעוד הדבר היקר והחשוב לנו מכל מוזנח ואובד. בכל המקרים הללו, בהם שכח הורה את התינוק שלו באוטו, בגלל הסחות של עבודה או של הסמארטפון, או פייסבוק  לא יהיה – אין ספק שאותו הורה מסתכל על החיים היום בפרופורציות אחרות. כל אותן דאגות משניות כבר לא חשובות, מה שחשוב זה הילדים, לפקוח עליהם 7 עיניים, לשמור עליהם, להיות קשובים להם ולמנוע מוות מיותר.

קרוב לבית, התפלגות מקרי התמותה של ילדים בישראל לשנת 2013 (נתונים מתוך הדו"ח השנתי של 'בטרם')
קרוב לבית, התפלגות מקרי התמותה של ילדים בישראל לשנת 2013 (נתונים מתוך הדו"ח השנתי של 'בטרם')

בבחינה של מקרי התמותה לפי קבוצות גיל עולה שהקבוצות שנמצאות בסיכון מוגבר לתמותה מתאונות הן פעוטות בני 0-4.  מדובר ב 42% ממקרי המוות של ילדים , פי 1.4 מחלקם היחסי של הפעוטות עד גיל 4 בקרב כלל אוכלוסיית הילדים בישראל.  דווקא הקטנים ביותר, שחייהם תלויים ממש באחריותם הבלעדית של מבוגרים, דווקא הם אלה שנפגעים הכי הרבה.

ועד נתון מעניין שמצויין בדו"ח של 'בטרם' הוא זה: אמנם התרגלנו לכך שאנשים מתים בתאונות דרכים, בהם, מה לעשות? גם ילדים.

אבל כשמדובר ב 44% ממקרי התמותה של ילדים, זה מצביע על חוסר אחריות. לא רק של ההורים, שחלקם לא חוגרים את הילדים באוטו, אלא גם של כלל הנהגים בכביש.

ומעבר לזה, מה אפשר ללמוד מכך ש 43% מהתאונות הגורמות לתמותת ילדים, מתרחשות בסמוך לבית?  שדווקא במקומות שבהם ילדים אמורים להיות מוגנים, שם מתגנבת השאננות שהורגת אותם.

תמותת ערבים לעומת תמותת יהודים (נתונים מתוך הדו"ח השנתי של 'בטרם')
תמותת ערבים לעומת תמותת יהודים (נתונים מתוך הדו"ח השנתי של 'בטרם')

ערבים מתים יותר מיהודים

על הנתונים הללו של הדו"ח יתקיים בשבוע הבא (ב') דיון בוועדה לזכויות הילד של הכנסת:

מהדו"ח עולה שבחלוקה לפי מגזרים, יהודי וערבי, עולה שהסיכון של ילד ערבי להיהרג כתוצאה מתאונה כלשהי, גבוה פי 2.5 מהסיכון של ילד יהודי. כלומר, ילדים ובני נוער ערבים מהווים  כ -60% מכלל הילדים שנהרגו בישראל בשנת 2013 כתוצאה מהיפגעויות שונות ותאונות, וזה קורה אף על פי שחלקם באוכלוסייה לא עולה על 30%.

ואלה הנתונים היבשים:

בשנת 2013 דווח על 117 מקרי מוות של ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת (תאונות). הגורמים העיקריים לתמותה הם תאונות דרכים (52 מקרים), טביעה (14 מקרים), חנק (9 מקרים) ומוות כתוצאה מנפילה (8 מקרים). מקרים נוספים כללו בין השאר תמותה כתוצאה משריפה, מכה או חבלה, חתך או דקירה, מכת חום כתוצאה מהשארת הילד ברכב ועוד. מתוך 117 המקרים, 11 מהם סווגו כמקרים שסיבתם לא ידועה.

הנתונים יבשים, אבל אם רק ננסה לשער בדמיוננו מה עובר על ההורים של כל אחד מ-117 הילדים הללו, הורים שהם בוודאי מסורים ואוהבים לא פחות מאלה של הילדים שלא נכנסו לדו"ח האיום ונורא הזה, אולי לרגע נצליח לקבל פרספקטיבה פחות עקומה של מה שחשוב באמת בחיים.

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top