מפגינים לגרמן: "אל תבחרי בשר"פ"

באגודה לזכויות האזרח כבר "מריחים" את הסוף בכל הקשור לדיוני וועדת גרמן. עשרות מפגינים יצאו לשדרות רוטשילד, מול תאטרון הבימה בתל אביב ודרשו משרת הבריאות לבחור בפתרון הנכון לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, כשהם מבהירים לה שהשר"פ (שרותי רופאה פרטיים בביה"ח הציבוריים) זאת לא הדרך הנכונה

פעילי האגודה לזכויות האזרח מפגינים נגד השר"פ בשדרות רוטשילד בת"א (צילום: נירית מוסקוביץ')
פעילי האגודה לזכויות האזרח מפגינים נגד השר"פ בשדרות רוטשילד בת"א (צילום: נירית מוסקוביץ')

כ-200 פעילים חברתיים הפגינו הערב (מוצ"ש) בשדרות רוטשילד בתל אביב בקריאה לשרת הבריאות יעל גרמן ולחברי וועדת גרמן שלא לבחור בהכנסת שרותי רפואה פרטיים לבתי החולים הציבוריים.

המפגינים החזיקו שלטים הקוראים לחברי וועדת גרמן "להפריד את הרפואה הפרטית מהרפואה הציבורית" ו"לחזק את הרפואה הציבורית". לדברי מארגני ההפגנה, מטעם האגודה לזכויות האזרח ורופאים למען זכויות אדם "זוהי הזדמנות היסטורית להחזיר את מערכת הבריאות למסלולה הציבורי-שוויוני. אולם החשש הוא שוועדת גרמן לא תעמוד בפרץ ותמשיך את מגמת הפשטת מערכת הבריאות הציבורית מנכסיה".

לי גלעד, סטודנטית לרפואה באוניברסיטה העברית שהשתתפה במחקר של פרופ' ברזיס שבדק את ההפרשים בתור בין הרפואה הציבורית לרפואה הפרטית בהדסה והציג את אי השוויון בקביעת התורים, אמרה הערב "לפני חודשיים עמדתי יחד עם חבריי לספסל הלימודים ונשבעתי את שבועת הרופא. עמדתי והבטחתי לעצמי הבטחה נוספת – להיות רופאה קשובה, לא לתת לדרך החתחתים לשחוק אותי, להיות בת אדם ולזכור תמיד מי האנשים שניצבים מולי. עכשיו אני שואלת את מקבלי ההחלטות – האם אתם נאמנים לשבועתכם? האם אתם זוכרים מול מי אתם ניצבים?"

סנטי גולדמן, עובד סוציאלי במחלקת הרווחה באזור וחבר בתנועת העובדים הסוציאליים 'עתידנו' אמר בהפגנה "היום זה המשבר של מערכת הבריאות אבל זה חלק ממשבר יותר גדול של צמצום מדינת הרווחה. הפערים החברתיים ילכו ויגדלו, מעמד הביניים לא יוכל להרשות לעצמו לרכוש את שירותים בסיסיים כמו בריאות, חינוך ורווחה. צריך להסביר לנבחרי הציבור ששלחנו אותם לנהל את מדינת הרווחה באחריות לטובת כלל האזרחים ולא לסגור אותה ולמכור אותה לבעלי אינטרסים כלכליים".

שרת הבריאות, יעל גרמן (צילום: יח"צ)
שרת הבריאות, יעל גרמן (צילום: יח"צ)

וועדת גרמן נכנסת כרגע לשלב הסיכומים שלה. הוועדה, שהוקמה בידי שרת הבריאות יעל גרמן על מנת להמליץ לממשלה כיצד לחזק את מערכת הבריאות הציבורית הקורסת בישראל, עוסקת בעיקר בנושאים האלה:

תיירות מרפא

סוגיה זו הייתה רדומה יחסית, כששאלת השר"פ מאפילה עליה בחשיבותה התקשורתית. אבל בדצמבר 2013 הגיע התחקיר של 'עובדה' בערוץ 2 וטרף את הקלפים. שלושה מנתחים בכירים בבית החולים איכילוב נתפסו על חם במצלמה הנסתרת של תחקירנית 'עובדה', כשהם לוקחים כסף "מתחת לשולחן" עבור תיירות המרפא שהם מבצעים בבית החולים, בניגוד לחוק.

צפו בתחקיר 'עובדה' ששודר בדצמבר האחרון בערוץ 2, קשת.


נגד הרופאים שהופיעו בתחקיר, פרופ' צבי רם, פרופ' שלומי קונסטנטיני וד"ר יוסי פז (שבינתיים נבחר לראשות וועד הרופאים באיכילוב), החלו בהנהלת איכילוב בהליכים להשעייתם מתפקידם עד לבירור הנושא. ובשבוע שלאחר שידור התחקיר, וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה דיון חירום בסוגיית תיירות המרפא.

פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים שיבא בתל השומר אמר בדיון כי "תיירות המרפא מעלה את הרפואה הישראלית לדרגה גבוהה והרווח הוא לכלל תושבי ישראל. הטיפול בתיירים נעשה מעבר לשעות העבודה ולא על חשבון המטופלים הישראלים. שיעור תיירי המרפא לעומת המטופלים הישראלים עמד אצלנו על 1.15% בלבד בשנת 2012, וההכנסות השנתיות מהוות 6.36% מכלל הכנסות בית החולים. הכספים האלה חשובים, כי אני לא מצליח להשיג אותם מהממשלה. הרגולציה היא לא חזות הכל, היא לפעמים גם מפריעה. תנו למנהלים לנהל".
ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית חיזק את דבריו  "מצד אחד אתם לא יכולים לספק כסף למערכת הרפואית ומצד שני אתם רוצים להרוג תרנגולת שמטיל ביצי זהב ".

שרת הבריאות יעל גרמן אמרה בדיון "יש לנו מחסור בכסף. לא נקבל בשנים הקרובות את התוספת הרצויה של 8 מיליארד שקלים למערכת, לכן צריך לשבת ולחשוב על מקורות נוספים, תוך שמירה קפדנית על שוויון וצדק. נושא תיירות המרפא עבד מתחת לרדאר מפני שלא הייתה בו רגולציה. ברור שאי אפשר לבטל את תיירות המרפא. שערו בנפשכם שיהיה מערך מקוון, באמצעותו ניודע היכן יש מיטות פנויות בכל רגע נתון בבתי החולים ולשם ננתב את הטיפול. זה יכול להיות באילת, בנהריה, באשקלון. התחום הזה גם מעשיר את הרופאים שלנו בידע ובניסיון בהם הם משתמשים להצלת חייהם של תושבי ישראל. בעזרת רגולציה נכונה, נוכל גם לשרת את הציבור וגם להעשיר את הקופה הציבורית".
ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה ש"מנהלי בתי החולים ממציאים שיטות כדי לשרוד והם לא אשמים. אבל יש כאן רפואה פרטית לאנשים עשירים מאוד בתוך כותלי בתי חולים ממשלתיים שהוקמו על ידי משלמי מסים, ואת זה לא נסבול. חייבים לתקצב את הרופאים היותר מבוקשים מכספי המדינה, בכסף צבוע".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו אמר אז "אני נושא באחריות לכך שבשנים האחרונות התיירות הרפואית גדלה. אני רואה בזה דבר בעייתי כי היא הגיעה לשיאים. שכר לרופא שמנתח תייר גדול פי שלושה וארבעה משכר עבור ניתוח לישראלי. כבר היום תעוף הנחייה ממני לבתי החולים ולרופאים לא לשלם לניתוח תיירים שונה מאשר לניתוח ישראלים".

ד"ר אידלמן השיב לו "הרגת את הסיפור, עכשיו כולם ילכו לאסותא".

ביטוחים משלימים וביטוחים פרטיים

אחת הטענות העיקריות של מתנגדי השר"פ היא שהרפואה הפרטית מתקיימת בעיקר מכיסם של אנשים שאין להם כסף לרפואה פרטית. מרבית הניתוחים הפרטיים המתבצעים בבתי חולים פרטיים, משולמים בעיקרם באמצעות הביטוח המשלים של המטופלים.

הביטוח המשלים הוא אותו ביטוח שיש לכ- 80% מאזרחי המדינה, המספק להם שירותים שמעבר למה שסל התרופות מספק. תומכי השר"פ אומרים שיש להמשיך להשתמש באותם ביטוחים משלימים, על מנת לאפשר לכמה שיותר אנשים ליהנות מרפואה פרטית במחירים נגישים, בזמן שהרפואה הציבורית כושלת ואינה מספקת את הסחורה.

מתנגדי השר"פ אומרים שהסיבה שבגללה הרפואה הציבורית כושלת היא אותם ביטוחים משלימים המהווים צינור החמצן של הרפואה הפרטית. על דבר אחד כולם מסכימים – המצב לא יכול להימשך כפי שהוא. ואיך הגענו למצב הזה שבו הרפואה הפרטית משגשגת על חשבון הרפואה הציבורית? רוב האצבעות מופנות לעבר פקידי האוצר, הם מואשמים בכך ש"שחקו את הרפואה הציבורית מתקציבים באופן יזום, על מנת לייעל אותה, ובכך פתחו את הפתח לרפואה הפרטית לגדול ולהתפתח".

באוצר לעומת זאת מאשימים דווקא את משרד הבריאות. לדבריהם, שלא מחסור במשאבים הוא הבעיה של מערכת הבריאות. הרפואה הפרטית צמחה בעיקר בגלל הביטוחים המשלימים של קופות החולים, הם מממנים את הביקורים הפרטיים אצל רופאים מומחים, וגם את הניתוחים הפרטיים המלווים בבחירת הרופא המנתח. דבר נוסף שהוביל לצמיחת המערכת הפרטית לדברי אנשי האוצר, הוא הקמתו של בית החולים הפרטי 'אסותא' בתל אביב .

שר"פ

השר"פ, הכנסת שרותי הרפואה הפרטית לתוך בתי החולים הציבוריים, הוא הנושא העיקרי והמעניין ביותר את כל הממתינים למוצא פיה של השרה גרמן עם תום הדיונים בוועדה בעוד כחודש. רופאים רבים ומנהלי בתי החולים הציבוריים מקווים שהוועדה תכשיר את הכנסת השר"פ לבתי החולים ובכך תאפשר להם להתחרות בבתי החולים הפרטיים.

אנשי האוצר והארגונים לזכויות אדם מתנגדים לכך בכל תוקף וטוענים שמהלך כזה יהווה המסמר האחרון בארון הקבורה של מערכת הבריאות הציבורית. ההתפתחויות האחרונות בבית החולים הדסה, ששימש את תומכי השר"פ כדוגמא לכך שבית חולים ציבורי יכול להתנהל בצד השר"פ שבתוכו – הציגו באור אחר את הדוגמא הקלאסית הזאת.

לפני כשנה, מחקר שנערך בהדסה לימד שהתור הממוצע לקבלת טיפול בשר"פ היה שבעה ימים, לעומת 55 ימים לאותו הטיפול בדיוק כאשר זה בוצע במסגרת הציבורית של בית החולים. במקרים הקיצוניים ביותר הגיע התור לטיפול בבית החולים ל–240 יום (שמונה חודשים), לעומת תור מרבי של 30 יום בשר"פ, בעקבות כך היה כבר ברור יותר שהכנסת השר"פ לבית החולים הציבורי לא רק מעבירה את הרופאים על דעתם בכל הקשור לרדיפת הכסף על חשבון החולים שאין להם, אלא שזה גם יוצר מהלכים שבדיעבד מביאים לעלייה במדד יוקר הבריאות ולקריסת המערכות שלה.

קראו מה חושבת דייזי בצרי, מאושפזת של הדסה, על השר"פ

קראו מה חושבים על השר"פ מנהיגי הרופאים בישראל

קראו את הטור של רמי אדוט, רכז הזכות לבריאות באגודה לזכויות האזרח – על השר"פ

וועדת גרמן דנה גם בשאלת ריבוי התפקידים של משרד הבריאות, בהיותו גם רגולטור של מערכת הבריאות וגם בעליהם של בתי החולים הממשלתיים .

נושא נוסף שנדון בוועדה הוא שאלת מקורות המימון של מערכת הבריאות, האם הם מספיקים או שמא הם דורשים שינוי או ארגון מחדש, על מנת שיוכלו לענות על כל הדרישות בעידן שלקיצוצים נרחבים בתקציבי הבריאות.

 

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top