צפו: מכונה תאריך את חיי האיברים של נפטרים

מאגר תורמי האיברים בישראל צפוי לגדול באופן ניכר בזכות הכנסת טכנולוגיה שתאפשר השתלת איבריהם של מי שמתו מוות לבבי: ארבעה בתי חולים בישראל משתתפים בפרויקט ניסוי של המרכז הלאומי להשתלות – מכונה חדשה תספק חמצן ועיסוי לב אוטומטי לאחר המוות ובכך תשמר את האיברים עד להשתלה. בעקבות כניסתה של הטכנולוגיה החדשה, צופים במרכז הלאומי להשתלות שרבים בציבור הדתי יסכימו לתרום את איבריהם

פרופ' יהונתן כהן, פרופ' ארנון אפק, רפופ' רפי ביאר ותמר אשכנזי עם המכונה החדשה, (צילום: דבורה שרר)
פרופ' יהונתן כהן, פרופ' ארנון אפק, רפופ' רפי ביאר ותמר אשכנזי עם המכונה החדשה, (צילום: דבורה שרר)

בשורות טובות לממתינים בתור להשתלה: בקרוב, ההמתנה צפויה להתקצר בצורה ניכרת.

אחת הבעיות העיקריות בכל הקשור לסוגיית השתלות האיברים בישראל היא השאלה סביב קביעת המוות. מתי אדם נחשב למת? האם כשהרופאים קובעים זאת? או אולי רק כאשר הלב מפסיק לפעום?

מבחינת אנשי המקצוע, מוות מוחי הוא מוות לכל דבר, אם אין פעילות מוחית, אין בן אדם וזה רק עניין של זמן עד ששאר המערכות בגוף יקרסו.

מבחינת הרבנים ואנשי דתות אחרות, רק כאשר הלב מפסיק לפעום ניתן לקבוע מוות. הבעיה היא שכשהלב מפסיק לפעום, האיברים הופכים מאוצרות עם פוטנציאל עצום להצלת חיים של אחרים – לחתיכות בשר לא יעילות. לכן, עד עכשיו, רק כשמישהו מת מוות מוחי (כלומר: כאשר המוח שלו הפסיק לתפקד ונקבע לו מוות, אבל הלב עדיין פועל), רק אז ניתן היה להתחיל לגשש עם בני המשפחה שלו, לגבי תרומת איברים. אם הוא מת מוות לבבי, אין טעם לברר אפילו, זה כבר אבוד.

האיברים חיים לאחר המוות

כאן נכנסת לתמונה הטכנולוגיה, שבמשרד הבריאות ובמרכז הלאומי להשתלות מכנים אותה "חדשה", אבל באירופה ובארצות הברית היא קיימת ומתפקדת כבר 10-15 שנה: מכונת עיסוי לב אוטומטית שומרת על זרימת דם דם וחמצן לרקמות של האיברים ושומרות אותם חיוניים למשך כארבע שעות, במהלכן הרופאים יכולים להתכונן להשתלה ומערך ההשתלות מנצל את הזמן היקר הזה להשיג את הסכמת המשפחה להשתלה, ומוצא את החולה שהכי זקוק והכי מתאים להשתלה. בשלב הראשוני הפיילוט ייערך רק בשעות היום ורק בארבעה בתי חולים בארץ : בילינסון בפתח תקווה, רמב"ם בחיפה, הדסה בירושלים וסורוקה בבאר שבע. האיברים היחידים שיושתלו במסגרת הפרויקט הן כליות ואם הפרויקט יצליח הוא יורחב גם לבתי החולים שיבא בתל השומר ואיכילוב בתל אביב. פרופ' יהונתן כהן, רופא בכיר במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים בילינסון מבהיר שהדבר הכי חשוב מבחינת הרופאים הוא האתיקה. תהיה הפרדה ברורה בין הצוות המבצע את ההחייאה וקובע מוות ובין הצוות המטפל בהשתלות "אנחנו נחכה 5 דקות מרגע קביעת המוות ועד לחיבורו של הנפטר למכונת העיסוי לשם שימור האיברים שלו, אבל זה ייעשה עוד לפני שמקבלים את הסכמת המשפחה. בזמן שהוא מחובר למכונה, יוצרים קשר עם המשפחה ובינתיים אנחנו לא מאבדים את האיברים החיוניים כל כך להצלת חיים" עוד מוסיף פרופ' כהן ש"הטכנולוגיה הזאת משמרת את הכליה באופן כזה שהיא טובה להשתלה בדיוק כמו כליה של אדם שמת מוות מוחי והלב שלו עדיין מתפקד".

צפו בפרופ' יהונתן כהן מדגים כיצד פועלת המכונה לעיסוי לב אוטומטי, לאחר דום לב (צילום: כרמית ראובן)

פרטוקול העבודה החדש של הצוותים בביה"ח לאחר דום לב (צילום: דבורה שרר)
פרטוקול העבודה החדש של הצוותים בביה"ח לאחר דום לב (צילום: דבורה שרר)

טכנולוגיה נוספת שמוכנסת לבתי החולים היא צידנית מיוחדת המשמשת גם היא לשימור האיברים ולבדיקת מצבם והתאמתם להשתלה. "זאת לא סתם צידנית להעברת איברים, זאת ממש מעבדה שבודקת את האיברים, האם הם מתאימים להשתלה, האם הם עדיין חיוניים וכו' וגם משמרת את האיברים, ומספקת להם חמצן כדי שלא יאבדו את החיוניות שלהם עד להשתלה", אומר פרופ' כהן.

נוהל עבודה חדש פורסם לצוותים בבתי החולים המיועדים לפרוייקט, אם עד עתה רק כאשר מישהו מת מוות מוחי, ניגשו למשפחתו בבקשה לתרומת איבריו, כעת ישנו נוהל מיוחד עבור מי שמת מוות לבבי:

לדברי תמר אשכנזי , מנכ"לית המרכז הלאומי להשתלות "כאשר מישהו נפטר בבית החולים או בדרך לבית החולים כתוצאה מדום לב, לאחר שנקבע לו מוות, יש מספר אפשרויות לפעולה – אם המשפחה לא נמצאת, אנחנו בודקים אם האיש חתום על כרטיס אד"י, אם הוא לא חתום, אנחנו לא פונים למשפחה בבקשה לתרומת איברים. אם הוא חתום על כרטיס אד"י, אנחנו כבר מחדירים לו את הצנתרים של המכונה, על מנת להתחיל את תהליך שימור האיברים שלו, ואז פונים לאיתור המשפחה לצורך בקשת אישור לתרומה. אם המשפחה נמצאת בבית-החולים בזמן קביעת המוות, אנחנו שואלים אותה אם היא מאשרת לתרום את איבריו של המת, אם בני המשפחה לא מסכימים לתרום איברים, לא נעשית כל פעולה. אם הפ מתלבטים, אנחנו מבקשים מהם רשות לחבר את הנפטר לצנתרים על מנת לשמר את איבריו עד שיקבלו החלטה ולאחר מכן, אם הם מסכימים, מנתחים".

צפו בפרופ' יהונתן כהן מסביר על הצידנית משמרת האיברים (צילום: כרמית ראובן)

"בישראל יש תור ארוך בהמתנה להשתלת איברים אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לסייע להם שיעור ההשתלות נמצא בירידה בשנים האחרונות ואנחנו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים בשביל להביא מזור לחולים", אומר פרופ' ארנון אפק ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות. "התכוננו לכך במשך 4 שנים ואנחנו מוכנים לצאת לדרך", הוסיף פרופ' רפי ביאר יו"ר וועדת ההיגוי של המרכז הלאומי להשתלות ומנהל ביה"ח רמב"ם.

בפריפריה – איברים נזרקים

"צריך להבין", אומרת תמר אשכנזי,  "לא בכל בית חולים אפשר להפעיל את הטכנולוגיה הזאת, ובכלל כל הנושא של ההשתלות דורש מיומנויות מיוחדות. יש צורך בצוותים מוכשרים ומנוסים כדי לעשות את זה. בבתי חולים בפריפריה אין את זה ולכן אנשים שנפטרים בפריפריה, הם למעשה במידה רבה לא יכולים לתרום את איבריהם, האיברים פשוט נזרקים בזמן שאם היינו יכולים, היינו מצילים חיים באמצעותם".

הפרויקט צפוי להתחיל בבתי החולים בעוד כשבועיים.

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top