חיידקים יכולים להפוך אותנו לבריאים וחכמים יותר

חיידקים המצויים בגוף האדם, ובעיקר במעיים מסייעים בעיכול המזון ובמניעת זיהומים וכעת מצטברות ראיות מדעיות לכך שיש להם השפעה עמוקה גם על המוח האנושי. מדענים מנסים לברר האם ניתן "לשדרג" את אותם חיידקים, על מנת לשדרג את עצמנו ולהפוך בני אדם למאושרים יותר, בריאים יותר וחכמים הרבה יותר

מדענים מחפשים את הדרך לשדרג חיידקים שישדרגו אותנו, אילוסטרציה (shtterstock)
מדענים מחפשים את הדרך לשדרג חיידקים שישדרגו אותנו, אילוסטרציה
(shtterstock)

למרות מה שמקובל לחשוב, גוף האדם מורכב בעיקר מחיידקים. למעשה, יש לפחות 10 חיידקים על כל תא בגוף שלנו. הם לא שם לחינם, יש להם מגוון תפקידים.

פרופ' ג'ון קריין, אמר ל – BBC שהמחשבה שאם נצליח "לשדרג" את אותם חיידקים נוכל באמצעותם "לשדרג" את עצמנו, היא לא מופרכת כפי שהיא נשמעת. כפרופסור לאנטומיה ומדעי המוח באוניברסיטת קורק קולג' שבאירלנד, הוא מתמחה ביחסים בין המוח והמעיים.  כן, מה שקראתם, היחסים בין המוח והמעיים.

אחד הניסויים הראשונים שלו הראה שחלה הפחתה ניכרת בכמות חיידקי המעיים פחת בקרב עכברים שסבלו מלחץ חיים ("סטרס") מוקדם. בהשראת הממצא הזה, פרופ' קריין החל לחקור את הקשר בין המוח למעיים.

חיידקי המעיים (bacterial microbiota) מסייעים להתפתחות מוחית נורמלית, אומר קריין . "אם אין לך חיידקים זה גורם לשינויים משמעותיים במבנה המוח ובתפקודו ולאחר מכן גם לשינויים בהתנהגות. במחקר חלוצי בתחום זה, צוות מחקר יפני הראה כי עכברים שנחשפו ללחץ נפשי, ללא כל חיידקי מעיים,  הגיבו פיזית בצורה מוגזמת ללחץ. הלחץ גרם למוח שלהם לשחרר יותר הורמונים מאשר אצל עכברים שהיה להם מלאי של חיידקים. הם גילו שהתגובה הזאת יכולה להיות מופחתת אם "מאכלסים מחדש" את המעיים שלהם בחיידקים".

צוות המחקר של פרופ' קריין הסתמך על הממצאים הללו, ובניסוי שערכו, גילו שהשפעה זו יכולה להיות מועתקת גם בקרב עכברים בריאים. "לקחנו עכברים בריאים והאכלנו אותם בלקטובצילוס (חיידקי מעיים נפוצים), זה השפיע על התגובות שלהם למצבי לחץ וחרדה, העכברים חוו ירידה בלחץ ובחרדה שלהם והתנהגו באופן רגוע יותר".

אבל איך חיידקים במעיים יכולים להשפיע על המוח?

בגוף ישנן מספר דרכים שונות לשלוח הודעות מאיבר אחד למשנהו. זה יכול להיות הורמונים, או תאי מערכת החיסון באמצעות זרם הדם, או על ידי "פולסים" לאורך העצבים. באמצעות מסלולים אלה, יש בגוף מעין 'אפקט הפרפר', פעולות במקום אחד יכולות לייצר אפקטים באחר.

צוותו של קריין עובד בכמה חזיתות  במקביל. הוא חוקר את הפוטנציאל לנהל ולשלוט בלחץ, בכאב, בהשמנת יתר ובקוגניציה, כל אלה,  דרך המעיים. "יש לנו נתונים שלא פורסמו המראים כי פרוביוטיקה יכולה לשפר את הלמידה אצל בעלי חיים" אמר פרופ' קריין. צוותו בודק את ההשפעות של שני זנים של חיידקים, ומצא כי אחד מהם שיפר את התפקוד המוחי בעכברים. כעת מבקשים החוקרים לבצע ניסויים בבני אדם ולבדוק אם גם היכולות הקוגניטיביות שלהם יכולות להשתפר באמצעות חיידקי המעיים.

אפשר לנסות את זה בבית

לדברי פרופ' קריין "תזונה היא אולי הגורם הגדול ביותר בעיצוב הרכב החיידקים בגוף". מחקר שנערך באוניברסיטת קורק קולג' ופורסם בכתב העת המדעי Nature בשנת 2012 עקבו החוקרים אחרי 200 קשישים במשך שנתיים, כשהם עברו לסביבות מגורים שונות כגון בתי אבות. החוקרים מצאו כי בריאותם של הנבדקים שלהם, חולשת מערכת החיסון שלהם, מחלקות כמו אלצהיימר ומחלות נוספות, כולן היו קשורות בהרכב החיידקים בגופם. מבחינת אוכלוסיית החיידקים בלבד, החוקרים יכלו לדעת אם החולה שהה לאורך תקופה ארוכה בבית אבות , או לשהייה קצרה, או אם חי בקהילה. שינויים אלה היו השתקפו באופן ישיר בתזונה שלהם בסביבות שונות אלה. "תזונה מגוונת נותנת לך הרכב מגוון שנותן לך תוצאות בריאות יותר", אומר פרופ' קריין. מעברלתזונה בריאה ומגוונת, יכולה אם כן לשפר את הפעילות הקוגניטיבית שלנו.

 

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top