צפו: התגובה המרגשת של הצוותים והחולים לסיום השביתה

תיעוד מרגש: שמחת הצוותים והחולים על תום השביתה בהדסה "נכון היה פה לחץ, אבל הרגשתי את האהבה של הצוות. הדסה זה כמו אמא בשבילי" אומרת שרה, חולה המאושפזת במחלקה הפנימית בהדסה עין כרם, עם היוודע הבשורה על תום השביתה. האחות בלה והמזכירה מיכל שמחו והתרגשו לגלות ש"סוף סוף אפשר לטפל בחולים"; מזכירה רפואית "מרגישים שנעשה צדק, שיש למה לבוא לעבודה"

מיכל כהן, מזכירה רפואית במחלקה הפנימית בהדסה, שמחה לחזור לעבודה (צילום: כרמית ראובן)
מיכל כהן, מזכירה רפואית במחלקה הפנימית בהדסה, שמחה לחזור לעבודה (צילום: כרמית ראובן)

אני מאושפזת כבר שבועיים בהדסה אבל קיבלתי את הטיפול הטוב ביותר, יש בהדסה את הרופאים הטובים ביותר, אני הייתי בידיים טובות, עם כל השביתה. בכיתי כשהם שבתו כי דאגתי להם" מספרת שרה, המאושפזת במחלקה הפנימית בהדסה עין כרם, "הן היו בעומס, כי הייתה שביתה והיא (האחות בלה) התנצלה שהיא לא יכולה להגיע אלי מהר. אני הרגשתי את האהבה של הצוות. ונכון היה פה לחץ, הם עבדו במתכונת הרבה פחות ממה שהיה קודם, בעלי היה צריך להוריד אותי למטה, אבל מבחינה רפואית הם דאגו לחולים שהיו פה, אני חייבת להגיד".

שרה מוסיפה בדמעות, "אני, יש לי ילדים, הם דאגו לי אמרו לי אמא הדסה בשביתה, אמרתי אני לא יוצאת מהדסה. הדסה זה כמו אמא שלי, היא דואגת לי, היא נותנת לי את כל מה שאני צריכה מבחינה רפואית. אני הרגשתי שהם בעומס, היה יום אחד שהייתי צריכה להוציא מים, חיכיתי כמה שעות אבל אני קיבלתי את הטיפול שהייתי צריכה. ידעתי שעכשיו זה לחץ, אז חיכיתי.

רק עכשיו שמעתי שהשביתה נגמרה ואני רוצה להגיד לך ממש שמחתי בשביל הדסה, כי אני יודעת ממני שהם נותנים את הלב ואת הנשמה, אני אוהבת אותם, את כל העובדים, אפילו מחלקת האוכל שאלה אותי למה את לא אוכלת, תאכלי תתחזקי, עובד הניקיון כולם. והם עבדו בלי כסף. איך אפשר לדבר על אנשים כאלה

בלה שר, סגנית האחות הראשית במחלקה התרגשה למשמע השבחים הללו ואמרה "אין הרגשה יותר טובה מלשמוע דברים כאלה, לחזור הביתה ולדעת שעשיתי את המקסימום, אני מאוד מתרגשת"

צפו בשרה החולה ובלה האחות מתרגשות (צילום: כרמית ראובן)

שמחה כזאת, לא ראיתי במחלקה

"מיכל המזכירה פה כל כך שמחה לשמוע שנגמרה השביתה, מיד היא פרסמה את זה בווטס אפ לכולם, שמחה כזאת עוד לא ראיתי במחלקה", מספר בלה.

צפו במיכל ובלה שמחות בסיום השביתה בהדסה (צילום: כרמית ראובן) 

מיכל כהן, מזכירה רפואית במחלקה מסבירה את פרץ ההתרגשות "הרבה זמן לא הגעתי ממש מוקדם לעבודה,אני אמא לארבעה ילדים שגרה בהר חומה, להגיע מהר חומה להדסה זה

"אמא יום טוב ושלא יפטרו אותך אמן", ההודעה מילדיה של מיכל (צילום: כרמית ראובן)
"אמא יום טוב ושלא יפטרו אותך אמן", ההודעה מילדיה של מיכל (צילום: כרמית ראובן)

סיוט, אבל באתי לפה בשבע וחצי עם הרגשה שמשהו חדש עומד לקרות, כמו לידה. באמת, אני אומרת לכם בכנות אנחנו כבר שבועיים לא עוצמי עין, הרגשנו שסוף סוף נעשה צדק. שהעובדים הקטנים לא נפגעים ושיש לנו למה לבוא לעבודה. ואני חייבת להודות לאמנון ברוכיאן, כל הכבוד על הנחישות ועל המאבק העיקש. עשינו מה שיכולנו והמאבק היה שווה את זה".

את תחושת אי הוודאות הקשה שאפפה את העובדים ניתן להמחיש בצורה הטובה ביותר רק מהתבוננות בהודעות הסמארטפון של מיכל, שקיבלה הבוקר הודעת SMS מילדיה שלא שמעו על סיום השביתה ובה נכתב "אמא, יום טוב ושלא יפטרו אותך אמן".

"איזו הקלה, לא צריכה לסרב לחולים יותר"

"אני מאוד שמחה לחזור לאורח החיים הנורמלי ולטיפול נורמלי בחולים" אומרת בלה ל'סמאללה', "אני עדיין לא יודעת מה סיכמו ואיך סיכמו, אני מאוד סומכת על הוועד שלנו שיעשו מה שצריך . חבל שלא הגעתם כמה דקות קודם והייתם רואים איזו חגיגה הייתה פה. ממש אמרנו אחת לשנייה מזל טוב, בנות חילקו סוכריות, ההרגשה נהדרת".

צפו בבלה, מתרגשת לחזור לעבודה (צילום: כרמית ראובן)

בלה מוסיפה ואומרת "באמת מה אני יודעת לעשות טוב בחיים? אני לא יודעת לנהל מחלקה, לא מבינה בכספים, אני יודעת לטפל בחולים ואני מאוד מקווה שאני עושה את זה טוב ולחזור לטפל בחולים זה הקלה ושמחה רבה". בלה מתעניינת בהזדמנות זאת בפרטי העסקה שנחתמה בלילה, היא לא ידעה שבשכר בגובה שהיא מרוויחה, היא תקבל משכורת מלאה.

"כאחות, כאדם, זה קודם כל הקלה שאני לא צריכה לבוא ולסרב לחולה אפילו לפעמים גם בחיים הנורמליים אני אומרת לא אבל זה בגלל שלא כל דבר אנחנו יכולים לתת אבל סתם ככה לסרב לבן אדם על דברים פשוטים? זה ממש קשה, הייתי חוזרת הביתה ובוכה לילדים שלי, ממש בוכה פיזית, כי אני מרגישה שזה כמו בית בשבילי".

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top