סל התרופות – יחסינו לאן?

רפורמת טיפולי השיניים של ליצמן הוקפאה, אבל התקציב שנלקח לטובתה- לא חזר. ״דור שלא ידע את יוסף״ לא טרח לדרוש את הכסף בחזרה.

אם הייתה מחשבה מאחורי הדברים, היא כנראה נשמעת כך- הסתדרו עם 300 מיליון בשנים קודמות? יסתדרו גם השנה.

אם נערוך מחקר מילים נגלה שכמעט בכל כתבה על סל התרופות הישראלי מופיע צמד המילים "כבכל שנה".

זאת למעשה תמצית הדברים: כבכל שנה, תקציב התוספת לסל לא מספיק גדול, כבכל שנה יש חולים מאוכזבים שהמדינה שולחת אותם לממן תרופות בעשרות אלפי שקלים, כבכל שנה – כולם מצקצקים בלשון וממשיכים הלאה. לא הגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסא?

בניגוד למה שמקובל לחשוב, הדיונים בוועדת סל התרופות מתנהלים ברובם על מי מנוחות. השלבים הראשונים די פשוטים, עוברים על כל רשימת התרופות והטכנולוגיות שהוגשו לאותה שנה ומתחילים לדרג אותן לסדרי עדיפויות.

וועדת סל התרופות, ארכיון. (צילום: כרמית ראובן)
וועדת סל התרופות, ארכיון. (צילום: כרמית ראובן)

כל התרופות מצילות החיים נכנסות כבר בהתחלה. תרופות אחרות , למשל, מאריכות חיים, משפרות איכות חיים, או טיפולים ושרותים אחרים, עוברות סינונים שונים במהלך כל ימי הדיונים של הוועדה והמהומה הגדולה מתנקזת ליום הדיונים האחרון.

ביום הזה, מגיעים בשלב מסוים לנקודה שבה כל התרופות שאין עליהן ויכוח כבר הוכנסו לסל ועכשיו, נותר רק להתווכח על מה שנשאר מהתקציב השנתי.  בדרך כלל מגיעים לכדי הסכמה כללית לגבי מספר תרופות וטכנולוגיות, אבל אז עלותן חורגת מהתקציב וכאן, בשעתיים האחרונות, מתחיל  הויכוח הגדול – אילו טכנולוגיות ותרופות, מאותן בודדות שעל הפרק, ייכנסו לסל ואילו לא. כשמדברים על הכנסת תרופה אחת על חשבון תרופה אחרת, מתכוונים לאותן שעות ספורות של הישורת האחרונה.

 

השרה גרמן, הייתה יכולה גם להגיד "לא"

אתמול, לאחר פרסום המלצות הוועדה לשנת 2014, שרת הבריאות יעל גרמן הבהירה בדף הפייסבוק שלה ש"אין זה יום שמח, מפני שתרופות חשובות שיכולות לשפר את איכות חייהם של חולים רבים נותרו מחוץ לסל"

בסופו של הפוסט הפייסבוקי כתבה גרמן שכל שנותר לה הוא לומר תודה.

"בחרדת קודש". מתוך דף הפייסבוק של השרה גרמן (צילום מסך)
"בחרדת קודש". מתוך דף הפייסבוק של השרה גרמן (צילום מסך)

ואכן, לוועדה יש להודות על עבודת הקודש שהיא עושה, אבל לשרה גרמן יש עוד כמה דברים לעשות חוץ מלהגיד "תודה". היא הייתה יכולה למשל להגיד לאוצר "לא" או "בשום פנים ואופן לא", כאשר החליטו לבטל את התקציב התלת-שנתי של הסל  ולהשאיר את התקציב לשנת 2014 על 300 מיליון שקלים בלבד.

גרמן הייתה יכולה לדרוש בחזרה את מאה מיליון השקלים שנלקחו מן הסל בעבר. רפורמת טיפולי השיניים של סגן שר הבריאות הקודם, ליצמן, אשר במסגרתה המדינה מממנת טיפולי שיניים לילדים עד גיל 14, תוכננה במקור להתרחב בכל שנה בעוד שכבת גיל, עד שהמדינה תממן טיפולי שיניים לכל ילדי ישראל עד גיל 18.

ליצמן בתמורה הסכים "לקחת" חלק מהכסף מתקציב התוספת השנתית לסל התרופות. אותו ליצמן שקודם לכן בהיותו יו"ר וועדת הכספים, נלחם לצד הח"כ לשעבר חיים אורון (ג'ומס) כדי לקבוע תקציב אחיד לסל התרופות בגובה 405 מיליון שקלים בשנה למשך 3 שנים, הסכים בתור סגן שר הבריאות לצמצם את התקציב הזה, על מנת להתניע את הרפורמה החשובה שלו.

המתנגדים לליצמן טענו בזמנו שזהו צעד חסר תקדים שיהווה בכייה לדורות משום שבתקציב הסל – אסור לגעת. ליצמן הרגיע את כולם ואמר שהוא לא ייתן לזה לקרות.

ואכן, בכל שנה, קיבלה מערכת הבריאות את 405 מיליון השקלים שהגיעו לה, אבל 100 מיליון מהם הושקעו בהרחבת רפורמת השיניים. ליצמן סבר שימשיך לכהן כסגן שר הבריאות ולא חזה את הוצאתם של החרדים מהקואליציה.

פקידי האוצר, המכירים את ליצמן היטב, ידעו שבתום התקופה של 3 השנים, נכונה להם מלחמה לא פשוטה על אותם 100 מיליון, ליצמן לא התכוון לוותר. היה לו אז משפט שגור לגבי תקציבים שרצו לקחת ממערכת הבריאות "מה פתאום? זה שלי".

אבל אז התחלפו השרים ו"דור אשר לא ידע את יוסף" הגיע למשרד הבריאות. השרה החדשה יעל גרמן לא התווכחה יותר מידי והשאירה את תקציב התוספת השנתית לסל התרופות על הסכום 300 מיליון שקלים.

היא בוודאי סברה שמדובר בהישג משמעותי, הרי במדינה מתוקנת, היו מקצצים לה מהסכום הזה והיא, החזקה, גברה עליהם והצליחה לגרום לתקציב להישאר כשהיה.

בכל זאת, בשנים האחרונות, וועדת הסל הסתדרה לא רע עם התקציב הזה, כנראה שהוא ראוי.

ומה עם הרפורמה שבעבורה קוצץ התקציב מלכתחילה? היא הוקפאה, בינתיים. או בתרגום לשפה פוליטית "היא הלכה ולא תשוב עוד".

ומי משלם את המחיר?

אז כן, חברי וועדת סל התרופות מסתדרים והסתדרו עם תוספת התקציב השנתית של 300 מיליון שקלים, אבל החולים קצת פחות.

השנה לא נכנסו לסל כל התרופות הקשורות בסכרת, רוב התרופות לטיפול בדלקות פרקים נותרו בחוץ כך גם התרופה 'דואודופה' לטיפול בחולי פרקינסון קשים, ה'אווסטין' לטיפול בסרטן שחלה חוזר ובסרטן צפק חוזר ממקור ראשוני. החיסון 'פלומיסט' נגד שפעת, הניתן בתרסיס עבור ילדים עד גיל 18, התרופה 'ויויאנס' לטיפול בהפרעת קשב וריכוז בילדים ש'ריטלין' אינה מועילה להם.

עוד תרופות שלא עברו את מחסום הוועדה הן התרופות לטיפול באין אונות בגברים, 'ציפרלקס' נגד דיכאון, תרופה המסייעת לגמילה מאלכוהול, 'פסלודקס' לסרטן שד מתקדם או גרורתי כקו טיפולי ראשון, מתן מימון עבור רכישת פאה לנשים העוברות כימותרפיה, וגם 'תסמונת הבכי והצחוק' לא קיבלה מענה בסל, אף על פי שהלוקים בה עלולים למות מחנק.

אמצעי המניעה של נשים לא נכנסו גם השנה לסל ומי שמעוניינת לדחות את ההיריון שלה, תיאלץ ככל הנראה להפסיק לקיים יחסי מין או להמשיך לשלם מכיסה על אמצעי מניעה.

כשחושבים על זה, מי בכלל צריך אמצעי מניעה? ייתכן שמדינת ישראל מצאה בנקל את אמצעי המניעה הטוב ביותר עבור נשים: עלות של כ- 3,000 שקלים עבור כל הפלה. את רווקה? ענייה? מעל גיל 33? מזל טוב! את אמא. אין לך כסף לגדל את הילד לבד? לא נורא, יהיו קצבאות ילדים.

אה רגע, בעצם קיצצנו בקצבאות הילדים. מזל טוב?

 

להסברים על התרופות והטכנולוגיות שכן נכנסו השנה לסל, לחצו כאן

Share This:

כתיבת תגובה

Top