אני רק שאלה: למה עדיין שובתים בהדסה?

אז המשבר בהדסה הגיע לכותרות, באיחור כמובן אבל הגיע. הגיע לבית המשפט, באיחור כמובן אבל הגיע. ועכשיו יש צו להקפאת הליכים. המשמעות היא שהשביתה יכולה להיעצר אם השובתים רק יקבלו צווי מניעה, והם יקבלו, אם בהדסה רק יחליטו לבקש צווים כאלה. אז למה בעצם לא ביקשו?

הכניסה לחדר המיון בביה"ח הדסה עין כרם (צילום: כרמית ראובן)
הכניסה לחדר המיון בביה"ח הדסה עין כרם (צילום: כרמית ראובן)

בית החולים הדסה פועל במתכונת שבת כבר 9 ימים ובמתכונת חירום כבר יומיים. מה המשמעות של זה מבחינת החולים? הם למעשה כבר הרבה מאוד זמן מחכים שהשבת תיגמר ויום ראשון יגיע. אם היה אמור להיות להם ניתוח לא דחוף הם מחכים שתיגמר השביתה, אם הם רק שברו רגל למשל וצריך לנתח, אז יכול להיות שבכל יום הם יצומו קצת ויסבלו מכאבים הרבה, בתקווה שזה ייגמר מתישהו.

אם היה להם משהו דחוף, אבל לא דחוף מידי, הם הועברו לבתי חולים במרכז ובני המשפחות שלהם מטרטרים עצמם מירושלים לתל אביב או רמת גן כדי להיות איתם. המשמעות היא שגם החולים בבתי החולים האחרים בירושלים סובלים. מרפאות המיון של 'טרם' בירושלים כבר מדווחות על עליה של 15% בפניות אליהן, גם בביה"ח שערי צדק צפויים עומסים גדולים בעקבות המשבר בהדסה, ואם השביתה לא תסתיים מהר, זה ישפיע גם על בתי החולים במרכז.

ומה עם העובדים? כרגע זה ברור כמעט לגמרי שמי ששובת לא מקבל כסף על הימים האלה, וזה אולי לא מזיז לאותם חמישה רופאים שמרוויחים בסביבות ה-5 מיליון שקל בשנה, אבל זה כן מזיז למי שלא סוגר את החודש, כמו עובדי הניקיון למשל, לא המנהלים שלהם – שמקבלים תוספות חריגות – העובדים עצמם.

בהנהלת הדסה מדברים כל הזמן במונחים של אסון לאומי בכלל וירושלמי בפרט. "אתם מבינים מה המשמעות של ירושלים בלי הדסה?" אומרים לנו, "הרי אי אפשר לתאר מה יהיה".

אבל לא צריך לתאר, כבר 9 ימים שלמעשה אין הדסה בירושלים. יש הדסה בכנסת, יש הדסה בבית המשפט, יש הדסה בתקשורת אבל לירושלמים אין את בית החולים הדסה.

אז למה לא מוציאים צווי מניעה?

בהנהלת הדסה אכן חסרי אונים, מה הם יכלו לעשות עד עכשיו? רק לפנות לבית המשפט ולבקש צו להקפאת הליכים, כדי שיוכלו להתחיל לעסוק בהבראת המוסד הזה. בית המשפט המחוזי העניק ברוב חסדו את הצו להקפאת הליכים, ועדיין, יש שביתה.

לא רק שיש שביתה, היא הוחרפה. ועכשיו זאת כבר לא "מתכונת שבת" אלא "מתכונת חירום", בשביתה במתכונת חירום פוגעים גם במחלקות שאינן נפגעות בשבת, כמו טיפול נמרץ, חדר מיון ואונקולוגיה. איך זה יכול להיות? האם זה חוקי? התשובה היא לא. זה לא יכול להיות, ואם הנהלת הדסה רק תבקש צווי מניעה, סביר להניח שתקבל את מבוקשה. מי שימשיך לשבות לאחר מכן ייחשב כמי שמבזה את בית המשפט. בשביתת המתמחים ב- 2011, זה הספיק כדי להחזיר את הרופאים מהבית לעבודה, החזיר בכוח אמנם ולא היה נעים, אבל זה עבד.

אז למה בכל זאת לא מוציאים צווי מניעה לשובתים? שאלתי בהדסה.

התשובה הייתה במשפט אחד ש"הנהלת הדסה תעשה כל מאמץ שהעובדים יחזרו לעבודה בהסכמה ויחד עם זאת יחזרו למשא ומתן עם ההנהלה, צווי מניעה הם כלי אחרון, אם לא תהיה ברירה".

ניסיתי לברר עם יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר לאוניד אידלמן, אם כעת כשיש צו הקפאת הליכים יש כוונה להפסיק את השביתה ולגשת למשא ומתן, הוא ענה שכרגע לא מנהלים משא ומתן וממשיכים לשבות במתכונת שבת.

שאלתי את ד"ר אידלמן אם זה חוקי? הרי אין להם סכסוך עבודה, הם לא יכולים לשבות על פי חוק בלי סכסוך עבודה. ד"ר אידלמן השיב ש"אכן כרגע מדובר בשביתה פראית, בלי סכסוך עבודה, אבל עדיין לא הוציאו לנו צו מניעה, אני לא יודע למה לא עשו את זה".

עכשיו למאחורי הקלעים: למה הנהלת הדסה מתמהמהת? כי זה הכי משתלם לה. כל יום שעובר הוא יום שלא צריך לשלם בו משכורות, העובדים שובתים ואף אחד לא הולך איתם ראש בראש, שום דבר לא קורה ושום דבר זה לא ניוז. זה לא מצטלם טוב.

אם היה לפחות איזה ריב עסיסי בבית הדין לעבודה, איזה מתח (יהיו צווים, לא יהיו) מישהו ישבות רעב, כמה עשרות רופאים בחלוקים לבנים יפגינו מול בית ראש הממשלה, רעייתו תוציא להם  פיצות, ואז הם יוכלו לכתוב על השלטים משהו בסגנון "שרה, בית חולים לא מצילים עם פיצות!"

אם כל זה היה קורה, אז אולי היה להם יתרון מסוים במשא ומתן, אולי זה היה משפיע על הנאמנים? אולי זה היה גורם לכך שיקצצו בהרבה מקומות, אבל בעובדים לא יעזו לגעת? אולי באוצר היו קמים יום אחד וחושבים "טוב זה לא מצליח, בואו ניתן להם עוד כסף".

בכל מובן אפשרי, להנהלת הדסה עדיף ככה, בשקט. שידברו על הבונוסים של פרופ' מור יוסף, שיעזבו אותם בשקט והם יוכלו לעבוד. ומנכ"ל הדסה אביגדור קפלן אכן עובד קשה מאוד ולא נראה שהוא נותן לצעקות מסביב להפריע לו. הוא שומר על קור רוח והוא חדור אמונה שיצליח לחלץ את הדסה מהמצב.

הבעיה היא שבינתיים יש נפגעים. הנפגעים הם תושבי ירושלים, החולים, הפצועים ובני משפחותיהם. יש פה פיגוע רב נפגעים, לא פחות. ומנהל בית חולים במצב כזה, צריך קודם כל לדאוג לכך שהשביתה תיפסק. גם אם זה אומר, עוד כמה ימים של רעש תקשורתי.

 

 

 

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top