קשישה בהדסה "צריך פה 40 אלף שקל כדי לא לסבול"

דייזי בצרי (82) מירושלים, נפלה לפני כשבוע בביתה ושברה את הירך. בזמן שבית החולים הדסה סוער מהפגנות ומדיבורים על שר"פ, היא שוכבת במחלקה האורטופדית וחושבת על האבסורד: "כדי לא לסבול בבית החולים הזה, צריך 40 אלף שקל". היא אומרת ל'סמאללה', "זה גזל, הם לא בסדר והגיע הזמן שאנשים יידעו מזה, את מחכה בתור לניתוח וכל הזמן רואה איך אנשים ששילמו לשר"פ מתקדמים לפנייך בזמן שאותך מעכבים עוד ועוד בניסיון לגרום לך להבין שעדיף לשלם פרטי"

לפני שהתחילו עם ההפגנות והדיונים על המשבר בבית החולים הדסה, מוקדם בבוקר, לפני סבבי הרופאים והאחיות, מצאתי את דייזי בצרי, יושבת לבדה עם מגש אוכל בחדר האשפוז שלה, האחות הציצה ושאלה למה היא לא אוכלת והיא השיבה שהיא לא רעבה.

"גוזלים מאיתנו וזה לא בסדר" דייזי, במחלקה האורטופדית בהדסה (צילום: כרמית ראובן)
"גוזלים מאתנו וזה לא בסדר", דייזי במחלקה האורתופדית בהדסה (צילום: כרמית ראובן)

כששואלים את דייזי מה שלומה, היא אומרת "ברוך השם, לפחות ניתחו אותי". כשמתעניינים מעבר לכך, מתגלה התמונה העגומה וממנה אפשר כבר להבין הכל. סוגיית השר"פ שאמורה הייתה לדעת רבים להציל את מערכת הבריאות הציבורית ולהשאיר את הרופאים הבכירים בבית החולים כדי לטפל גם במי שאין לו כסף להגיע לקליניקות פרטיות מוצגת באור אחר לגמרי מדבריה של דייזי.

לפני כשבוע היא שברה את הירך והגיעה לבית החולים הדסה מתוך בחירה. היא חשבה שבהדסה תהיה לה 'פרוטקציה' כי בעלה ז"ל עבד במשך שנים בבית החולים ואולי "יעשו הנחה". אבל לא כך קרה.

"הגעתי לפה ביום שישי" מספרת דייזי, "אמרו לי, אולי היום ינתחו אותי, אמרו לי שלא צריך לאכול, אמרו מנתחים, נהייה השעה 22:00, לא מנתחים. קודם כל לוקחים את השר"פ ואם בא מישהו שמשלם כסף, לוקחים. אחר כך אמרו לי מחר ננתח אותך, אבל את לא יודעת איזה כאבים יש לי, נשברה לי העצם והיו צריכים לחבר. כלתי שאלה אותם  'כמה עולה שר"פ?', אמרתי לה אם הם יגידו 10,000 שקל, אני משלמת. ישר אמרו לה מעל 40 אלף שקל. זאת גזילה, בבית החולים הזה לא הולך שום דבר בלי כסף".

האזינו לדייזי בצרי בשיחה עם 'סמאללה'

"מי שלא משלם, שאלוהים ירחם עליו"

"אז דחו לי את הניתוח ודחו לי" , ממשיכה דייזי, "לא ניתחו אותי בשישי, לא בשבת, ואני כל הזמן הזה לא אוכלת, אני בצום. מיום שישי אני רק על ביצה קשה, לא אכפת להם. אחר כך אמרו לי שמורידים אותי לחדר הניתוח ביום ראשון. הורידו אותי למטה ואז המתנתי בתור לניתוח. מי ששילם, הלך קדימה…"

"מה נהיה מהרופאים?" מיון חולים בהדסה (צילום: כרמית ראובן)
"מה נהיה מהרופאים?" מיון חולים בהדסה (צילום: כרמית ראובן)

באמת?

"מה חשבת? מי שלא משלם שילך לעזאזל, שיישב, שיחכה לאלוהים שירחם עליו. אני לא ענייה חס וחלילה, אני יכולה לשלם. אבל זאת גזילה. לא הסכמתי לשלם. ואז מה שקרה אני עדיין לא מעכלת בכלל"

מה קרה? 

"כשהגיע סוף סוף היום של הניתוח, הורידו אותי למטה ושמו אותי בחדר, מטר על מטר, רק אני וציוד של ניתוחים, מדפים של מצעים ומגבות. ממתינה לניתוח. אני רואה שכל מי שנכנס לחדר רק לוקח דברים מהחדר ויוצא"

"שמו אותי שם והילדים שלי בטוחים שאני בניתוח, תגידי לי את, כמה זמן השאירו אותי שם?"

כמה?

"שעתיים וחצי. הייתי שם כל כך הרבה זמן שהתחלתי לצעוק, אחד מאנשי הצוות התחיל לצעוק עלי 'מה את צועקת?' אנחנו עכשיו ניקח אותך בחזרה למעלה, לא נעשה לך שום דבר'. שתקתי. פחדתי שיעלו אותי למעלה. את יודעת למה עשו את זה? הם מקווים שאולי יימאס לך ותרצי לעשות שר"פ. בינתיים לוקחים את אלה ששילמו. זה סיוט, רוצים רק כסף. למה? מי שאין לו כסף צריך למות? איך הרופאים נהיו ככה?"

"אני רוצה לספר לך גם שלפני שנה וחצי כאב לי הקרסול. הלכתי להדסה, חשבתי לעצמי, אני פרסונל, בעלי עליו השלום עבד המון שנים בבית החולים הזה. אז חשבתי, אמרו לי תור לבדיקה של הקרסול זה 8 חודשים. אמרתי 'מה זה 8 חודשים? אני פה פרסונל', אמרה לי 'מה זה חשוב?' ושר"פ? אמרה לי 'בשר"פ יש לך תור בשבוע הבא' , את יודעת מה זה?  שאלתי אותה כמה זה יעלה לי? אמרה לי 1,800 שקל".

1,800 שקל לבדיקה של הקרסול?

"בדיקה. שאלתי אותה 'מה זה 1,800 שקל'? אז היא אמרה לי שזה אחרי הנחה, 'בגלל שאת פרסונל, זה יוצא פחות מ 2000 שקל, קופת החולים תשתתף קצת.

זה לא היה ככה פעם. לא היה ולא נברא, עכשיו הרופאים הכל רוצים כסף, הכל בכסף. מה קורה פה? שלחו את ישראל לעזאזל. שיגידו להם לא. לא להזניח את האנשים"

דוברת המרכז הרפואי הדסה מוסרת בתגובה:

אין אמת בעובדות כפי שהן מוצגות החולה התקבלה בערב עם שבר בצוואר הירך והופנתה לניתוח במסגרת קצור תורים (הליך ציבורי) תוך 48 שעות מרגע אשפוזה בבית החולים.

בעת הגעתה לניתוח, הגיעה אל שולחן הניתוחים מקרה טראומה דחוף. צוות הרופאים השהה את האישה בחדר צדדי בתוך מערך חדרי הניתוח, שאינו מחסן, יחד עם משפחתה ומיד עם סיום ההליך הטראומתי היא נכנסה לנתוח. הניתוח עבר בהצלחה.

 

 

 

 

 

 

Share This:

כתיבת תגובה

Top